הלכה ליום חמישי כ"ה אדר תשע"ז 23 במרץ 2017

מצה שרויה – סופגניות ועוגות בפסח

מהו חמץ?
ידוע הדבר, כי "חמץ" פירושו, גרגר קמח שנגע במים, ושהה כך איזה זמן עד שהחמיץ. ומעתה עלינו לשאול, כיצד אנו מתירים להרטיב את המצות שבבתינו עם מים, והלא יש לחוש שהקמח שבמצות יחמיץ? והתשובה לכך היא, שכל קמח שנאפה כבר, לא שייך בו יותר חשש חימוץ, כי אבד מן הקמח הכח שהיה בו להחמיץ.

חשש "שרויה"
ואולם, כמה מרבותינו האחרונים כתבו, שאפילו בדבר שנאפה כבר, יש לחוש שמא נותר גרגר קמח שלא נאפה כראוי, ועוד יש בכחו להחמיץ. ולפיכך הזהירו שלא לשרות כלל את המצה, או את פירורי המצה, במים. וזהו חשש "שרויה" המופיע על מוצרי מזון שונים, כי יש מאחינו האשכנזים שנהגו להחמיר בענין זה. ומנהג זה נפוץ במיוחד בקרב קהלות החסידים, שכן דעת הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא (שהוא רבם של בני חב"ד), ועוד. (עיין משנה ברורה סימן תנח סק"ד).

דעת רוב הפוסקים
אולם לדעת רוב רבותינו הפוסקים, אין לחוש כלל בענין זה. ולפי סברתם, נהגו ברוב תפוצות ישראל, ובפרט בארצות המזרח, לשרות את המצות במים אפילו לכתחילה. וכן אנו נוקטים להלכה בלי שום פקפוק. (בפרט במצות הנעשות בזמנינו, שבהם חשש קמח שלא נאפה, הוא חשש רחוק ביותר).

עוגות וסופגניות
ולאור האמור, נראה שמותר לערב בפסח "קמח מצה" (דהיינו קמח שנעשה ממצות טחונות) עם מים, ולעשות ממנו עוגות וכדומה, שהרי קמח אפוי אינו יכול להחמיץ שוב.

אלא שאחד מגאוני ספרד, הלא הוא רבינו חיים בנבנישתי, כתב בספרו "כנסת הגדולה", שיש לאסור לעשות בפסח עוגות מקמח מצה, משום "מראית עין", שאנשים יראו את העוגות הללו, ויחשבו שהם עשויות מקמח רגיל, ויטעו לחשוב שמותר לאפות בפסח עוגות מקמח רגיל.

לעומתו ניצב רבינו הגאון בעל ה"הפרי חדש" (רבי חזקיה די סילווא, תי"ט – תנ"ח) שכתב להקל בזה, והובאו ראיות לדבריו. וכן פסק הגאון רבי יצחק טייב זצ"ל (מגדולי חכמי תונס) בספרו "ערך השלחן" (סימן תס"א סק"ג), משום שלא מצאנו שחכמי הגמרא חששו חשש כזה, שיבואו לטעות כל כך ולאפות עוגות בפסח. ואנו לא רשאים לגזור גזרות חדשות מדעתינו אחר חתימת התלמוד. וכדבריו פסק להלכה מרן רבינו זצוק"ל, והביא עוד הרבה מדברי האחרונים שפסקו להקל בזה.

ולסיכום: מנהג הספרדים ורוב בני אשכנז, לאכול בפסח מצה אפוייה ששורים אותה במים. וכן מותר לעשות בפסח כל מין מאפה שירצו לעשותו מקמח העשוי ממצות טחונות. ואין לחוש בזה, לא מצד שריית הקמח במים, ולא מצד מראית העין.

ואותם שנהגו להחמיר שלא לשרות את המצה במים. עליהם להמשיך במנהגם. ואין להקל בזה אפילו על ידי "התרת נדרים".

שאלות ותשובות על ההלכה

למה התרת נדרים לא מועילה במקרה זה?
מהי דעת מרן לגבי שרויה? כ"ג ניסן תשע"ג / 3 באפריל 2013

מרן שליט"א מיקל במצה שרויה לאותם שנהגו להקל בזה. אבל אותם שהחמירו בזה, לא תועיל להם התרה, משום שהוא מנהג אבותיהם, ויש בביטולו איסור. והתרת נדרים שייכת רק בדבר שאדם קיבל על עצמו, ולא דבר שנתקבל בעל כרחו מפני המנהג.

האם ניתן לעשות התרת נדרים אם המנהג שלי להחמיר בשרוייה? ד' ניסן תשע"ב / 27 במרץ 2012

אם הוא מנהג אבותיך ומשפחתך, אין להקל בו על ידי התרת נדרים.

מה לגביי המצה, יש שני סוגים מצה שמורה או מצה רגילה, שלכאורה ההבדל רק במחיר או שיש סוד בדבר? כ"ח אדר ב תשע"א / 3 באפריל 2011

שלום רב!

קמח רגיל, או קמח שלא השגיחו משעת הקצירה שלא יבאו עליו מים. קמח שמור משעת קצירה, זה קמח שמשעת הקצירה שמרו עליו של ירטב. ולכן יש מקום להידור זה, לקחת דוקא מקמח שמורה. אך אין זה מעיקר הדין.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

באמצע שיעור גמרה פסחים אחד מן האברכים ציין שכבוד הרב עובדיה יוסף פסק שחוץ מפסח צריכים לברך על המצה המוציא ולא מזונות אפילו לספרדים אם חזר על פסקו הראשון למה לא לפרסם את התשובה הנכונה
 
מה צריך לברך ספרדי במצא אחרי או לפני פסח ולמה? ב' ניסן תש"ע / 17 במרץ 2010

שלום רב!

דעת מרן הרב שליט"א שמנהג הספרדים לברך על מצה בורא מיני מזונות. והנוהג כן יש לו על מה שיסמוך. ומכל מקום דעתו נוטה שיש לברך על המצה המוציא בכל השנה, וכן דעתו לענין קרקר "לחמית" שיש לברך עליו המוציא כל השנה. וכן דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א. וכן נוהג מרן הרב שליט"א, שהוא מברך המוציא על מצה כל השנה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שמעתי מחבר שחובה להקפיד מאוד על מצה שרויה ולהזהר בה משום שהיום עקב אפיה קצרה מאוד שהמצה עוברת הקמח שעל פניה לא מספיק לעבור קלי'ה ועל כן במגע עם מים הוא יכול להחמיץ ואפילו במהירות יותר מקמח רגיל
  כ"ד אדר תש"ע / 10 במרץ 2010

שלום רב!

אין הדבר נכון כלל, ואדרבה, האפייה בזמנינו מוציאה יותר מידי חשש של קמח שאינו נאפה, ועל כן למנהגינו אין לחוש כלל לאיסור מצה שרוייה.

בברכה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה