הלכה ליום חמישי כ"ה אדר תשע"ז 23 במרץ 2017

מצה שרויה – סופגניות ועוגות בפסח

מהו חמץ?
ידוע הדבר, כי "חמץ" פירושו, גרגר קמח שנגע במים, ושהה כך איזה זמן עד שהחמיץ. ומעתה עלינו לשאול, כיצד אנו מתירים להרטיב את המצות שבבתינו עם מים, והלא יש לחוש שהקמח שבמצות יחמיץ? והתשובה לכך היא, שכל קמח שנאפה כבר, לא שייך בו יותר חשש חימוץ, כי אבד מן הקמח הכח שהיה בו להחמיץ.

חשש "שרויה"
ואולם, כמה מרבותינו האחרונים כתבו, שאפילו בדבר שנאפה כבר, יש לחוש שמא נותר גרגר קמח שלא נאפה כראוי, ועוד יש בכחו להחמיץ. ולפיכך הזהירו שלא לשרות כלל את המצה, או את פירורי המצה, במים. וזהו חשש "שרויה" המופיע על מוצרי מזון שונים, כי יש מאחינו האשכנזים שנהגו להחמיר בענין זה. ומנהג זה נפוץ במיוחד בקרב קהלות החסידים, שכן דעת הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא (שהוא רבם של בני חב"ד), ועוד. (עיין משנה ברורה סימן תנח סק"ד).

דעת רוב הפוסקים
אולם לדעת רוב רבותינו הפוסקים, אין לחוש כלל בענין זה. ולפי סברתם, נהגו ברוב תפוצות ישראל, ובפרט בארצות המזרח, לשרות את המצות במים אפילו לכתחילה. וכן אנו נוקטים להלכה בלי שום פקפוק. (בפרט במצות הנעשות בזמנינו, שבהם חשש קמח שלא נאפה, הוא חשש רחוק ביותר).

עוגות וסופגניות
ולאור האמור, נראה שמותר לערב בפסח "קמח מצה" (דהיינו קמח שנעשה ממצות טחונות) עם מים, ולעשות ממנו עוגות וכדומה, שהרי קמח אפוי אינו יכול להחמיץ שוב.

אלא שאחד מגאוני ספרד, הלא הוא רבינו חיים בנבנישתי, כתב בספרו "כנסת הגדולה", שיש לאסור לעשות בפסח עוגות מקמח מצה, משום "מראית עין", שאנשים יראו את העוגות הללו, ויחשבו שהם עשויות מקמח רגיל, ויטעו לחשוב שמותר לאפות בפסח עוגות מקמח רגיל.

לעומתו ניצב רבינו הגאון בעל ה"הפרי חדש" (רבי חזקיה די סילווא, תי"ט – תנ"ח) שכתב להקל בזה, והובאו ראיות לדבריו. וכן פסק הגאון רבי יצחק טייב זצ"ל (מגדולי חכמי תונס) בספרו "ערך השלחן" (סימן תס"א סק"ג), משום שלא מצאנו שחכמי הגמרא חששו חשש כזה, שיבואו לטעות כל כך ולאפות עוגות בפסח. ואנו לא רשאים לגזור גזרות חדשות מדעתינו אחר חתימת התלמוד. וכדבריו פסק להלכה מרן רבינו זצוק"ל, והביא עוד הרבה מדברי האחרונים שפסקו להקל בזה.

ולסיכום: מנהג הספרדים ורוב בני אשכנז, לאכול בפסח מצה אפוייה ששורים אותה במים. וכן מותר לעשות בפסח כל מין מאפה שירצו לעשותו מקמח העשוי ממצות טחונות. ואין לחוש בזה, לא מצד שריית הקמח במים, ולא מצד מראית העין.

ואותם שנהגו להחמיר שלא לשרות את המצה במים. עליהם להמשיך במנהגם. ואין להקל בזה אפילו על ידי "התרת נדרים".

שאלות ותשובות על ההלכה

למה התרת נדרים לא מועילה במקרה זה?
מהי דעת מרן לגבי שרויה? כ"ג ניסן תשע"ג / 3 באפריל 2013

מרן שליט"א מיקל במצה שרויה לאותם שנהגו להקל בזה. אבל אותם שהחמירו בזה, לא תועיל להם התרה, משום שהוא מנהג אבותיהם, ויש בביטולו איסור. והתרת נדרים שייכת רק בדבר שאדם קיבל על עצמו, ולא דבר שנתקבל בעל כרחו מפני המנהג.

האם ניתן לעשות התרת נדרים אם המנהג שלי להחמיר בשרוייה? ד' ניסן תשע"ב / 27 במרץ 2012

אם הוא מנהג אבותיך ומשפחתך, אין להקל בו על ידי התרת נדרים.

מה לגביי המצה, יש שני סוגים מצה שמורה או מצה רגילה, שלכאורה ההבדל רק במחיר או שיש סוד בדבר? כ"ח אדר ב תשע"א / 3 באפריל 2011

שלום רב!

קמח רגיל, או קמח שלא השגיחו משעת הקצירה שלא יבאו עליו מים. קמח שמור משעת קצירה, זה קמח שמשעת הקצירה שמרו עליו של ירטב. ולכן יש מקום להידור זה, לקחת דוקא מקמח שמורה. אך אין זה מעיקר הדין.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

באמצע שיעור גמרה פסחים אחד מן האברכים ציין שכבוד הרב עובדיה יוסף פסק שחוץ מפסח צריכים לברך על המצה המוציא ולא מזונות אפילו לספרדים אם חזר על פסקו הראשון למה לא לפרסם את התשובה הנכונה
 
מה צריך לברך ספרדי במצא אחרי או לפני פסח ולמה? ב' ניסן תש"ע / 17 במרץ 2010

שלום רב!

דעת מרן הרב שליט"א שמנהג הספרדים לברך על מצה בורא מיני מזונות. והנוהג כן יש לו על מה שיסמוך. ומכל מקום דעתו נוטה שיש לברך על המצה המוציא בכל השנה, וכן דעתו לענין קרקר "לחמית" שיש לברך עליו המוציא כל השנה. וכן דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א. וכן נוהג מרן הרב שליט"א, שהוא מברך המוציא על מצה כל השנה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שמעתי מחבר שחובה להקפיד מאוד על מצה שרויה ולהזהר בה משום שהיום עקב אפיה קצרה מאוד שהמצה עוברת הקמח שעל פניה לא מספיק לעבור קלי'ה ועל כן במגע עם מים הוא יכול להחמיץ ואפילו במהירות יותר מקמח רגיל
  כ"ד אדר תש"ע / 10 במרץ 2010

שלום רב!

אין הדבר נכון כלל, ואדרבה, האפייה בזמנינו מוציאה יותר מידי חשש של קמח שאינו נאפה, ועל כן למנהגינו אין לחוש כלל לאיסור מצה שרוייה.

בברכה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה