הלכה ליום חמישי כ"א אדר תשע"ח 8 במרץ 2018

דין תערובת חמץ – מזון לבעלי חיים

בהלכה הקודמת ביארנו, שמאכל חמץ, שהתקלקל עד שאינו ראוי למאכל, כגון פת לחם שנשרפה עד שנעשתה אפר, מותר ליהודי להחזיקה ברשותו בפסח. וכמו כן מותר לו ליהנות ממנה בפסח. וכל זאת בתנאי, שהמאכל נפגם מאד, עד שאינו ראוי אפילו לאכילת כלב, כפי שביארנו.

תערובת חמץ שנפגמה 
תערובת חמץ, כלומר, דבר שאינו חמץ בעצמותו, (כמו לחם), אלא רק מעורב בו חמץ (עד שאינו יכול לגרום לדברים אחרים להחמיץ), כגון גבינה שמעורב בה מעט קמח, וכדומה, דינו שוה לדין חמץ ממש. שכל המשהה ברשותו דבר שמעורב בו חמץ, עובר משום "בל יראה ובל ימצא".

אולם יש חילוק בין חמץ ממש, כגון פת לחם, לבין תערובת חמץ. שפת לחם, אסור להשהותה ולקיימה ברשותו בפסח, אלא אם נפסלה לגמרי לאכילת כלב. אבל דבר שאינו אלא תערובת חמץ, מותר להשהותו ברשותו בפסח, כל שנפסל מאכילת אדם. אף על פי שעוד הוא ראוי לאכילת כלב.

והדברים מבוארים בלשון מרן השלחן ערוך (סימן תמב סעיף ד), שכתב בזו הלשון: "דבר שנתערב בו חמץ ואינו מאכל אדם כלל, אף על פי שמותר לקיימו אסור לאוכלו עד אחר הפסח". ומבואר גם כן שמותר ליהנות ממנו. וכן מבואר בדברי הרמב"ם (בפ"ד ה"ח), ושאר הראשונים אשר הובאו דבריהם בבית יוסף (בריש הסימן).

מזון לעופות, כלבים וחתולים 
כפי שביארנו, כשם שאסור לאכל חמץ בפסח, כמו כן אסור ליהנות ממנו. ולכן אסור לתת לבעלי חיים מאכלים שהם חמץ בפסח, כיון שבאכילתם נגרמת הנאה לאדם.

ולפיכך, אדם המגדל בביתו בעלי חיים, ועליו להאכילם בימי הפסח, צריך להזהר ולהשמר מאיסור חמץ. ועליו לקנות עבור בעלי החיים מזון ללא חשש חמץ. ובפרט יש להזהר במזון לעופות ולכלבים וחתולים, שאף על פי שאינו ראוי כל כך למאכל אדם, מכל מקום אינו פגום לגמרי גם עבורם, ואסור להשתמש בו בפסח.

מזון לדגי נוי 
אולם לגבי דגי נוי, הדין שונה. שהרי למדנו, שדבר שאינו חמץ ממש, כמו לחם, אלא רק "תערובת חמץ", אם אינו ראוי למאכל אדם, אף על פי שהוא ראוי לאכילת כלב, מותר ליהנות ממנו בפסח. וכן מותר לתת לבעלי חיים לאכול ממנו.

ומאחר ובדרך כלל המזון הנמכר עבור דגי נוי הוא פגום מאד בטעמו, ואינו ראוי למאכל אדם כלל ועיקר, וגם אינו עשוי כולו מחמץ, רק מעורב בו חמץ, והחמץ אינו ניכר בעין, לפיכך, אף שאסור בהחלט לאכול ממזון זה בפסח, מכל מקום הוא אינו אסור בהנאה, ומותר לתת אותו לפני דגי הנוי שיאכלו ממנו. וכל שכן כאשר יש ספק אם מעורב בכלל חמץ בתוך המזון, שאז יש להקל בזה בפשיטות.

ונכון להזהר במשנה זהירות, שלא יפלו פירורים מן המזון של דגי הנוי למקום שיאכלו ממנו אחר כך בני אדם. (וגם בשאר ימות השנה יש בתערובת זו חשש איסורים אחרים).

וככל הדברים הללו כתבנו לפני כשמונה שנים, והבאנו שכן הורה זקן, הוא הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל, שמותר להניח מאכל בפני הדגים בפסח, אף על פי שמעורב בו חמץ. וכן כתבו בשמו בספר אור לציון חלק שלישי (עמוד צב).

ובעצם הימים ההם, הראנו את דברי האור לציון למרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, והשיבנו שיעיין בהם וישמיענו אם אפשר לפסוק כן למעשה. ואחר כשעה הודיענו בטלפון שהדין ברור כדברי האור לציון. וכן הורינו למעשה לבעל חוות דגים שרצה להאכיל מתערובת זו לדגים שברשותו.

ובשנה שלאחר מכן, באו לפני מרן רבנו זצ"ל, ותמהו בפניו על הדברים שנכתבו על ידינו בשמו. ומרן זצ"ל הסביר היטב את הדין, והשיב שהצדק עמנו בהוראה זו. ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד.

תרופות כשרות לפסח
טבליות וכדורים, נגד כאבי ראש וכדומה, אפילו אם יש בהם תערובת חמץ, (שמצוי שמייצרים אותך עם עמילן חיטה), אם טעמם פגום ללא ספק, וכבר נפסלו מאכילת כלב קודם הפסח, ובולעים אותם כמות שהם, מותר להשתמש בהם בפסח.

ומכל מקום, מכיון שיש מקום להחמיר בתרופות כאלו, אין להקל להשתמש בהם אלא אם מדובר בחולה שחלה ממש (אף על פי שאין בו סכנה), או בכדורי הרגעה לזקוקים לכך וכדומה, אבל אם הוא מיחוש בעלמא, אין להקל. וכל שכן שאין להקל בזה בויטמינים וכדומה. וכיום מצויים ויטמינים ושאר תוספי תזונה הכשרים לימות הפסח, ויש להשתמש אך ורק בהם.

ובארץ ישראל מתפרסמת מטעם הרבנות הראשית רשימת תרופות שאינן מכילות חמץ, ולכתחילה צריך להשתמש רק בתרופות כאלו, אפילו במקום חולי.

שאלות ותשובות על ההלכה

יש למשפחה שלי כלב ואנחנו לא יודעים אם האוכל שלו הוא חמץ, לפי מה שהבנו הוא מורכב מאורז בשר טלה ורוזמרין ותפוחים יבשים ועוד כמה...
האם אנחנו צריכים לקנות אוכל מיוחד לכלב שהוא כשר לפסח? י"ב ניסן תשע"ח / 28 במרץ 2018

יש לקנות לכלב מזון כשר לפסח

לגבי אוכל לדגים שמותר אבל לכלבים אסור כגון בונזו וכו"
ושאלתי למה לא ? הרי מאכל כלבים כגון בונזו וכו זה תערובת חמץ ולא ראוי למאכל אדם , כמו שכתוב על האריזות עצמם{על רובם לפחות}? ג' ניסן תשע"ח / 19 במרץ 2018

הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל כתב בענין זה רק לגבי דגי נוי. לגבי מאכלים לכלבים, גם אם יש ספק בדבר עלינו להחמיר. והוא דבר שקשה מאד לבררו במציאות, משום שמזון כלבים אינו כשר גם בכל ימות השנה, ולכן לא תוכל לטעום ממנו ולכתוב לגבי כל סוג וסוג. וידוע שיש אנשים גויים שאינם שומרי כשרות שאכלו מסוגים מסויימים ואמרו שניתן לאכול ממנו. לכן יש להחמיר במזון כלבים.

כתבתם לגבי אוכל לדגים שמותר אבל לכלבים אסור כגון בונזו וכו" {כך הבנתי מזה שאמרתם שאין להביא לכלב אוכל שמעורב בו חמץ}.
ושאלתי למה לא ? הרי מאכל כלבים כגון בונזו וכו זה תערובת חמץ ולא ראוי למאכל אדם , כמו שכתוב על האריזות עצמם{על רובם לפחות}
וגם אם תגיד שיש שיש כמה בני אדם שאוכלים , עיין בשו"ע שציינתם שכתב "או לרוב בני אדם" {שזה לא ראוי להם מותר לקיימו היינו מותר בהנה}
מימלא הוא הדין מאכל כלבים! כ"א אדר תשע"ח / 8 במרץ 2018

מזון הכלבים אינו מיועד לבני אדם, והוא לא בריא עבור בני אדם, אבל אומרים שניתן לאכול אותו והוא אינו מאוס כמו המזון של הדגים.

האם מותר להאכיל חתולי רחוב בתערובת הרגילה? אין לי הנאה בזה, הם אינם שלי... י"ג ניסן תשע"ז / 9 באפריל 2017

אסור בהחלט לתת לחתולי רחוב מזון שאינו כשר לפסח, משום שסוף סוף יש הנאה במה שנותנים להם חמץ. והחמץ אסור בהנאה. ואסור לישראל בכלל להשאירו ברשותו בימי הפסח.

האם כבוד הרב כולל באיסור תערובת לתוכים גם תערובת יבשה (שמכילה חיטה)? (שהרי החיטה לכשעצמה אינה חמץ וגם התוכי אינו עומד לשחיטה) איני מגדל המון זמן אבל לא ראיתי שהתוכי מכניס את האוכל שלו למים. י' ניסן תשע"ז / 6 באפריל 2017

אסור לתת מזון כזה לתוכים, מפני שהוא בודאי ירטב אחר כך ויחמיץ. וגם לפני כן הוא לכל הפחות ספק חמץ. ויש לקנות רק מזון כשר לפסח.

בנוגע למאכל הבעלי חיים, למה חילקתם בין מאכל עופות כלבים וחתולים, לבין מאכל דגי נוי ?
לדגים התרתם תערובת חמץ שאינה ראויה למאכל אדם, ולאחרים דרשתם דוקא ״שלא יהא בהם ״חשש״ חמץ״. ה' ניסן תשע"ה / 25 במרץ 2015

משום שמזון דגים הוא פגום לגמרי למאכל אדם, ואילו מאכלי בעלי חיים אחרים, אין אנו יודעים בוודאות שהם פגומים למאכל אדם.

מדוע אינו אסור משום בל יראה, דהרי גם בתערובת יש איסור לאו כדמבואר בפרק אלו עוברים?
ולכאורה רק התירו כשמכר את האוכל לגוי! וכגון שנתן לו הגוי רשות להשתמש. אם כך ראוי להבהיר זאת. ז' ניסן תשע"ג / 18 במרץ 2013

חמץ בתערובת (שאינו יכול להחמיץ דבר אחר) הפגום למאכל אדם, אין עוברים עליו משום בל יראה ובל ימצא. כמבואר בפוסקים שהבאנו בדברינו. ומותר לכל הדעות להשהותו בביתו בפסח ללא מכירה לנכרי.

מה לגבי אוכל לארנבים - האם דינם כמו אוכל לכלבים וחתולים, שאסור, או כמו אוכל לדגים שמותר (אין לנו מושג עד כמה זה פגום לאכילת אדם ופשוט שלא נלך לטעום את האוכל מחשש לאכילת איסור)? ז' ניסן תשע"ג / 18 במרץ 2013

אין לנו ידיעה ברורה בענין זה. וגם מה שכתבנו לגבי מזון לכלבים וחתולים הוא בגדר השערה בלבד, ולא מתוך ידיעה ברורה.
כמו כן, מבואר בפוסקים, שכל בעל חיים (יורה דעה סימן קטז), שרוב מסחרו נעשה לשם אכילה, כגון ארנבות, שרוב הסחורה בהן נעשית לשם אכילה, אסור לסחור בבעלי חיים אלה, ואסור להשהותם בביתו, ויש להפקירם. ויש אומרים שהוא איסור מן התורה.

בעינין ההלכה בנושא מזון של דגים שאינו כשר לפסח ומותר להשתמש  בו בפסח' הבנתי שהרב אברהם יוסף - בנו של מרן, אמר שעדיין אסור וזה לא נכון/ ג' ניסן תשע"ב / 26 במרץ 2012

מה שתמה על דברינו בענין מזון לדגים. הנה הדין מבואר מאד, כי חמץ הנפסל לאכילת אדם, ואינו ניכר ממש בעין, רק נמצא בתערובת, ואי אפשר לחמץ בו עיסות אחרות, מותר לקיימו בפסח, ומותר להנות ממנו, כמו שהדין מבואר בדברי הש"ס והפוסקים.

וזו לשון מרן השלחן ערוך (סימן תמב סעיף ד), דבר שנתערב בו חמץ ואינו מאכל אדם כלל, אף על פי שמותר לקיימו אסור לאוכלו עד אחר הפסח. ומבואר גם כן שמותר להנות ממנו, ולתת ממנו מאכל לדגים. וכן מבואר בדברי הרמב"ם (בפ"ד ה"ח) ושאר הראשונים אשר הובאו דבריהם בבית יוסף בריש הסימן.

ולכן פסק בספר אור לציון חלק שלישי (עמוד צב), שמותר לתת לדגים בפסח תערובת שיש בה חמץ. וכל שכן שיש בה רק חשש חמץ, והיא מאוסה מאד, ואינה ראוייה אלא לדגים. (ואפילו לאכול מתערובת זו יש מתירים, אף שלא משמע כן מדברי מרן השלחן ערוך, (אולם דעת כמה פוסקים לפרש כן אף בדברי מרן), אלא שיש בזה חשש אחר מצד מיני שרצים המעורבים שם).

ולפני כשנה הראנו את דברי האור לציון למרן רבינו שליט"א, והשיבנו שיעיין בהם וישמיענו אם אפשר לפסוק כן למעשה. ואחר כשעה הודיענו שהדין ברור כדבריו. וכן הורינו למעשה לבעל חוות דגים שרצה להאכיל מתערובת זו לדגים שברשותו.

ונודה לכבודו אם יציג את הדברים בפני המתמיהים, שיסבירו דבריהם, ולא ידחו דברי הש"ס והפוסקים בלי שום ראיה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בימי ראש השנה

הדלקת הנרות בערב ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, נוהגים להדליק נרות יום טוב מבעוד יום, קודם שקיעת החמה (השמש) כמו בערב שבת, ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, כגון מהאש הדולקת בכיריים או בנר נשמה, ותדליק את הנרות......

לקריאת ההלכה

עשרת ימי תשובה

הערה נחוצה: אנשים הסובלים ממחלות כגון סוכרת וכדומה, עליהם לפנות כבר כעת לרופא ירא שמים, ולהתייעץ עם מורה הוראה מומחה, כדי שיראו איך להערך כבר מעתה לקראת יום הכפורים הבא עלינו לטובה, כי פעמים רבות בעזרת הערכות מוקדמת, ניתן יהיה לעבור את יום הכפורים בתענית לחיים טובים ולשלום. עשרת הימים כתב רבינו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

ראש השנה

לסדר ראש השנה, לחץ כאן. בליל ראש השנה נוהגים לאכול מיני מאכלים לסימן טוב. ופרטי הדינים השייכים לזה נתבארו כאן בדיני סדר ראש השנה. רבותינו בגמרא במסכת ראש השנה (טז.) גילו לנו ידיעה יקרת ערך, כי ביום ראש השנה, שהוא היום בו נברא אדם הראשון, השם יתברך יושב ודן את כל יצורי העולם, וכל מאורע כמעט, אש......

לקריאת ההלכה