הלכה ליום ראשון י"ט אדר תש"פ 15 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בתיה בת אסנת ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

שלמה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

-----------------------

לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א.

היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בבידוד, אך הוא מזלזל בהוראות הללו ומסתובב באופן חופשי, הרי שיש לדווח על כך לשלטונות, כדין כל אדם המסכן את הרבים, וכמו שפסק מרן זצ"ל בשו"ת יחוה דעת חלק רביעי (סימן ס). ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר.

ויש להתפלל להקדוש ברוך הוא שיתמלא עלינו ברחמיו, ובפרט על אותם אומללים, "עובדי הקבלן" וכיוצא בהם, שאינם עובדים כעת ונשבר מטה לחמם, ועתה אנו עומדים סמוך לחג הפסח, ומנין יקחו מעות כדי לקנות כל צרכי החג? לכן גם חובה עלינו לפקוח עין, ולסייע להם במידת האפשר, שהיא מצוה רבה, בכלל מצוות הצדקה וגמילות חסדים, ובזכות זאת יראה ה' בעונינו ויסלק כל צר ומשטין וכל נגף מעלינו, ונזכה לראות בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. 

-----------------------

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את עיקרי דין החמץ והקטניות בפסח. והסברנו, שלכל הדעות "קטניות", כגון חומוס ואורז, אינן "חמץ" ממש. כי חמץ שייך רק בדבר העשוי ממיני דגן. אולם האשכנזים נהגו איסור בקטניות, משום שהיה הדבר נפוץ מאד, שנתערבו גרגרי חמץ עם הקטניות. ולפיכך הם נמנעים מלאכלם.

"התרת נדרים" לאכול קטניות
עדות האשכנזים, הנוהגים איסור בקטניות, אין להם כל היתר לאכילת קטניות בפסח, ואף אם יעשו "התרת נדרים", אין בכך כלום, ועדיין הם מחוייבים למנהג עדתם, שלא ליטוש את מנהגיהם, ולהמנע מאכילת קטניות בפסח.

ובכלל זה איסור שימוש בשמן סויה, ואכילת אורז, וכן כל כיוצא בזה.

אולם עדות הספרדים שהחמירו על עצמם שלא לאכול אורז, ועתה יש להם איזה צורך להקל באכילת אורז, מחמת חולי וכיוצא בזה, יכולים להתיר להם לאוכלו, אם יעשו "התרת נדרים" כדין, על מה שנהגו עד עתה. וזאת משום שתוקף האיסור שקיבלו הספרדים על עצמם, אינו באותו דרגה כמו שקיבלו עליהם האשכנזים, ואצל הספרדים לא נתקבלה גזירה ממש על אכילת קטניות, אלא נהגו בהם איסור מצד הזהירות, כיון שהיה מצוי חשש חמץ בקטניות. כן פסק מרן הרב זצ"ל בספר חזון עובדיה ח"ב עמוד נה. ואין כאן המקום להאריך.

כלים הבלועים בקטניות
כבר ביארנו, שאסור להשתמש בפסח בכלים שבישלו בהם בשאר ימות השנה. וזאת משום, שכלים שהיה בהם מאכל חמץ רותח, הרי שדפנות הכלי "בלעו" מן החמץ שהיה בהם. ואחר כך כשמבשלים בהם מאכל כשר לפסח, דפנות הכלי "פולטות" טעם של חמץ לתוך התבשיל. וכשם שאנו נזהרים תמיד להפריד את כלי החלב מכלי הבשר, מחמת בליעת הכלים ממאכלי הבשר או החלב.

אולם איסור הקטניות בפסח, אינו חמור כמו איסור חמץ ממש. שאינו אלא גזירה שנהגו להחמיר, מחמת חשש חמץ. לפיכך כתב הגאון רבי ישמעאל הכהן, בשו"ת זרע אמת (ח"ג או"ח סי' מח), שאשכנזי המתארח בבית ספרדי, והספרדי הכין עבורו מאכלים ללא חשש קטניות, מותר לאשכנזי לאכול בביתו ללא חשש.

ואף על פי שהכלים של הספרדי בלועים מתבשילי הקטניות, אין בכך כלום, כיון שאין זה אלא מנהג שנהגו משום זהירות יתירה, ולא שקיבלוהו עליהם כאיסור ממש. (בפרט אם יש לשער שלא בישלו בכלים קטניות בתוך עשרים וארבע שעות האחרונות. ואין האשכנזי צריך לשאול את הספרדי, האם בישלו באותו יום קטניות באותו הכלי. ואין כאן המקום להאריך).

ולסיכום: האשכנזים נוהגים איסור באכילת קטניות בפסח. ואין להקל באיסור זה אפילו על ידי "התרת נדרים". והספרדים שנהגו בזה איסור, ויש להם צורך להקל באכילת קטניות, כגון מחמת חולי וכדומה, יוכלו  להקל בזה על ידי התרת נדרים.

אשכנזי המתארח בבית ספרדי, והספרדי הכין עבורו מאכלים ללא חשש קטניות, מותר לו לאכול מהם, אף על פי שהספרדי בישל קודם לכן מאכלים עם קטניות באותם הכלים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בחור חילוני ממוצא אשכנזי, שחזר בתשובה ומקיים מצוות על פי עדות ספרד, מה עליו לעשות? כ' אדר תשע"ח / 7 במרץ 2018

רשאי ללכת על פי מנהגי הספרדים גם בענין הקטניות בפסח.

בעניין מה שכתבתם לגבי דין הקטניות בפסח אצל חלק מק”ק ספרדים, הנה דבריו של הרה”ח פאלאג’י זצ”ל, שטורקים רבים הולכים לאור פסיקותיו עד ימינו אנו, וז”ל:
“הטעם דאין לאכל קטניות בפסח, לאו משום שהם מחמיצין אלא הטעם הוא משום דכתיב “ושמחת בחגך” ואין שמחה באכילת קטניות, ולפי זה לאו דווקא ביום טוב של פסח אלא הוא הדין נמי בשאר ימים טובים דאין ראוי לאכול קטניות, ועיין בספרי הקטן חקקי לב חלק א’ סימן י”ג ובחלק ב, דף קצ”ג ע”ד”  (מועד לכל חי, סימן ב סע’ ל”ז)

אם כן, נמצא כי דין זה אצל ק”ק אזמיר וגלילותיה אינו משום הטעם שהזכרתם, אלא משום הטעם הנ”ל. כ"ב אדר תשע"ז / 20 במרץ 2017

דבריך יקרים מאד. אולם דברי הגר"ח פלאג'י אינם מוסכמים. ובפרט בארץ ישראל שיש לאנשים צער אם לא משתמשים בקטניות. ובפרט בשמן קטניות. לכן העיקר כמו שכתבנו בשם מרן זצ"ל.

אני מארחת בליל הסדר 2 משפחות שאחת אוכלת קטניות והשנייה לא. האם אוכל לבשל קטניות כגון אורז למשפחה שכן אוכלת? כ"א אדר תשע"ז / 19 במרץ 2017

מותר לעשות כן בלי שום חשש.

אם בדיעבד עשה אשכנזי התרת נדרים לאכילת קטניות מה דינו? כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

לא הועיל לו כלל, ואסור לו לאכול קטניות.

לגביי הלכות פסח: מה לגביי מנהג אבות?
כלומר: אורז שנוקה כהלכה מותר מצד ההלכה כאמור. אולם אם בבית אבא נהגנו שלא לאכול - איך עליי לנהוג? כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

אם את ספרדייה, וחשבת שמן הדין אסור לך לאכול אורז, את רשאית לשנות את המנהג. ואם חשבת שהמנהג הוא בתורת חומרא, אי אפשר לבטלו אלא על ידי התרת נדרים.

לגבי אישה שבאה ממשפחה מרוקאית, שנהגו מזמן קדמון שלא לאכול קטניות, כמו כל המרוקאים לפי עניות דעתי. וכעת נשאה לטוניזאי שאין לו החומרה הזאת, מה תעשה, התרת נדרים? כ"ז אדר ב תשע"ו / 6 באפריל 2016

לאחר שנשאה למי שנוהג היתר בקטניות, רשאית לנהוג כמנהג בעלה

בהמשך למה שכתבתם בנוגע לאכילת אשכנזי אצל ספרדי האם יש לחשוש לקטניות...
​ספרדי המתארח אצל אשכנזי ולא בטוח האם הבשר הינו חלק, מה יעשה במקרה זה? כ"ה אדר ב תשע"ו / 4 באפריל 2016

לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אם יש צורך לאכול מהבשר, רשאי לאכול ממנו, מפני שיש ספק שמא הבשר חלק, ושמא הלכה כהמכשירים את הבשר אף שאינו חלק

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

התוקע בשופר לנשים, יברך?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה


אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה