הלכה ליום שלישי י"ט אדר תשע"ח 6 במרץ 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

סופר יעקב בן רוזה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

סופר אלון

פרטים בדין קטניות בפסח

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את עיקרי דין החמץ והקטניות בפסח. והסברנו, שלכל הדעות "קטניות", כגון חומוס ואורז, אינן "חמץ" ממש. כי חמץ שייך רק בדבר העשוי ממיני דגן. אולם האשכנזים נהגו איסור בקטניות, משום שהיה הדבר נפוץ מאד, שנתערבו גרגרי חמץ עם הקטניות. ולפיכך הם נמנעים מלאכלם.

"התרת נדרים" לאכול קטניות
עדות האשכנזים, הנוהגים איסור בקטניות, אין להם כל היתר לאכילת קטניות בפסח, ואף אם יעשו "התרת נדרים", אין בכך כלום, ועדיין הם מחוייבים למנהג עדתם, שלא ליטוש את מנהגיהם, ולהמנע מאכילת קטניות בפסח.

ובכלל זה איסור שימוש בשמן סויה, ואכילת אורז, וכן כל כיוצא בזה.

אולם עדות הספרדים שהחמירו על עצמם שלא לאכול אורז, ועתה יש להם איזה צורך להקל באכילת אורז, מחמת חולי וכיוצא בזה, יכולים להתיר להם לאוכלו, אם יעשו "התרת נדרים" כדין, על מה שנהגו עד עתה. וזאת משום שתוקף האיסור שקיבלו הספרדים על עצמם, אינו באותו דרגה כמו שקיבלו עליהם האשכנזים, ואצל הספרדים לא נתקבלה גזירה ממש על אכילת קטניות, אלא נהגו בהם איסור מצד הזהירות, כיון שהיה מצוי חשש חמץ בקטניות. כן פסק מרן הרב זצ"ל בספר חזון עובדיה ח"ב עמוד נה. ואין כאן המקום להאריך.

כלים הבלועים בקטניות
כבר ביארנו, שאסור להשתמש בפסח בכלים שבישלו בהם בשאר ימות השנה. וזאת משום, שכלים שהיה בהם מאכל חמץ רותח, הרי שדפנות הכלי "בלעו" מן החמץ שהיה בהם. ואחר כך כשמבשלים בהם מאכל כשר לפסח, דפנות הכלי "פולטות" טעם של חמץ לתוך התבשיל. וכשם שאנו נזהרים תמיד להפריד את כלי החלב מכלי הבשר, מחמת בליעת הכלים ממאכלי הבשר או החלב.

אולם איסור הקטניות בפסח, אינו חמור כמו איסור חמץ ממש. שאינו אלא גזירה שנהגו להחמיר, מחמת חשש חמץ. לפיכך כתב הגאון רבי ישמעאל הכהן, בשו"ת זרע אמת (ח"ג או"ח סי' מח), שאשכנזי המתארח בבית ספרדי, והספרדי הכין עבורו מאכלים ללא חשש קטניות, מותר לאשכנזי לאכול בביתו ללא חשש.

ואף על פי שהכלים של הספרדי בלועים מתבשילי הקטניות, אין בכך כלום, כיון שאין זה אלא מנהג שנהגו משום זהירות יתירה, ולא שקיבלוהו עליהם כאיסור ממש. (בפרט אם יש לשער שלא בישלו בכלים קטניות בתוך עשרים וארבע שעות האחרונות. ואין האשכנזי צריך לשאול את הספרדי, האם בישלו באותו יום קטניות באותו הכלי. ואין כאן המקום להאריך).

ולסיכום: האשכנזים נוהגים איסור באכילת קטניות בפסח. ואין להקל באיסור זה אפילו על ידי "התרת נדרים". והספרדים שנהגו בזה איסור, ויש להם צורך להקל באכילת קטניות, כגון מחמת חולי וכדומה, יוכלו  להקל בזה על ידי התרת נדרים.

אשכנזי המתארח בבית ספרדי, והספרדי הכין עבורו מאכלים ללא חשש קטניות, מותר לו לאכול מהם, אף על פי שהספרדי בישל קודם לכן מאכלים עם קטניות באותם הכלים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בחור חילוני ממוצא אשכנזי, שחזר בתשובה ומקיים מצוות על פי עדות ספרד, מה עליו לעשות? כ' אדר תשע"ח / 7 במרץ 2018

רשאי ללכת על פי מנהגי הספרדים גם בענין הקטניות בפסח.

בעניין מה שכתבתם לגבי דין הקטניות בפסח אצל חלק מק”ק ספרדים, הנה דבריו של הרה”ח פאלאג’י זצ”ל, שטורקים רבים הולכים לאור פסיקותיו עד ימינו אנו, וז”ל:
“הטעם דאין לאכל קטניות בפסח, לאו משום שהם מחמיצין אלא הטעם הוא משום דכתיב “ושמחת בחגך” ואין שמחה באכילת קטניות, ולפי זה לאו דווקא ביום טוב של פסח אלא הוא הדין נמי בשאר ימים טובים דאין ראוי לאכול קטניות, ועיין בספרי הקטן חקקי לב חלק א’ סימן י”ג ובחלק ב, דף קצ”ג ע”ד”  (מועד לכל חי, סימן ב סע’ ל”ז)

אם כן, נמצא כי דין זה אצל ק”ק אזמיר וגלילותיה אינו משום הטעם שהזכרתם, אלא משום הטעם הנ”ל. כ"ב אדר תשע"ז / 20 במרץ 2017

דבריך יקרים מאד. אולם דברי הגר"ח פלאג'י אינם מוסכמים. ובפרט בארץ ישראל שיש לאנשים צער אם לא משתמשים בקטניות. ובפרט בשמן קטניות. לכן העיקר כמו שכתבנו בשם מרן זצ"ל.

אני מארחת בליל הסדר 2 משפחות שאחת אוכלת קטניות והשנייה לא. האם אוכל לבשל קטניות כגון אורז למשפחה שכן אוכלת? כ"א אדר תשע"ז / 19 במרץ 2017

מותר לעשות כן בלי שום חשש.

אם בדיעבד עשה אשכנזי התרת נדרים לאכילת קטניות מה דינו? כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

לא הועיל לו כלל, ואסור לו לאכול קטניות.

לגביי הלכות פסח: מה לגביי מנהג אבות?
כלומר: אורז שנוקה כהלכה מותר מצד ההלכה כאמור. אולם אם בבית אבא נהגנו שלא לאכול - איך עליי לנהוג? כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

אם את ספרדייה, וחשבת שמן הדין אסור לך לאכול אורז, את רשאית לשנות את המנהג. ואם חשבת שהמנהג הוא בתורת חומרא, אי אפשר לבטלו אלא על ידי התרת נדרים.

לגבי אישה שבאה ממשפחה מרוקאית, שנהגו מזמן קדמון שלא לאכול קטניות, כמו כל המרוקאים לפי עניות דעתי. וכעת נשאה לטוניזאי שאין לו החומרה הזאת, מה תעשה, התרת נדרים? כ"ז אדר ב תשע"ו / 6 באפריל 2016

לאחר שנשאה למי שנוהג היתר בקטניות, רשאית לנהוג כמנהג בעלה

בהמשך למה שכתבתם בנוגע לאכילת אשכנזי אצל ספרדי האם יש לחשוש לקטניות...
​ספרדי המתארח אצל אשכנזי ולא בטוח האם הבשר הינו חלק, מה יעשה במקרה זה? כ"ה אדר ב תשע"ו / 4 באפריל 2016

לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אם יש צורך לאכול מהבשר, רשאי לאכול ממנו, מפני שיש ספק שמא הבשר חלק, ושמא הלכה כהמכשירים את הבשר אף שאינו חלק

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה