הלכה ליום רביעי 6 Adar II 5779 מרץ 13 2019

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה
שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאונים. אולם להלכה, עיקר סעודת פורים היא ביום דוקא. ומי שעשה סעודה רק בלילה, לא יצא ידי חובת סעודת פורים, שהרי נאמר, "יְמֵי" מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. מכאן שיש לעשות את הסעודה ביום. וכשעושים את הסעודה ביום, יש להשתדל לעשותה במקום מואר, ולהרבות בשמחה של מצוה, בדברי תורה, וישמח כל אדם במה שנתן לו ה' יתברך, ושהבדילנו מן התועים, ונתן לנו תורת אמת, וחוקים טובים ומשפטים ישרים ללכת בהם, ולזכות בהם לחיי העולם הבא.

זמן הסעודה
זמן סעודת פורים בכל השנים, הוא ביום דוקא, כמו שכתבנו. והזהירו הפוסקים בכל שנה ושנה, שאין לעשות לכתחילה סעודת פורים סמוך לשקיעת החמה, כלומר, לקראת מוצאי פורים, משום שאז עיקר השמחה אינה בתוך יום הפורים. ולכן כתבו שיש להקדים את סעודת הפורים. ויש בזה טעמים נוספים.

ורבים נוהגים להתפלל תפלת מנחה "גדולה", כלומר, בשעה מוקדמת, ומיד אחריה אוכלים סעודת פורים. והמדקדקים נזהרים לאכול סעודת פורים בבוקר, עוד לפני שיגיע זמן תפלת מנחה, שכן דעת כמה פוסקים, ובהם השל"ה הקדוש, שכתבו להקדים ולעשות סעודת פורים בהשכמה, ושכל המזדרז לעשות סעודת פורים הרי זה משובח.

וכן היה מנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה רגיל לעשות סעודת פורים מיד לאחר תפלת שחרית, כפי שנוהגים בשבת, וכדברי השל"ה הקדוש. אולם מן הדין אפשר להתחיל בסעודת פורים גם בשעה מאוחרת יותר, וכפי שנהגו רוב העולם. (ויש אומרים שאף עדיף לעשותה בצהרים).

זמן הסעודה בירושלים בשנה זו
בשנה זו, (התשע"ט), יחול יום פורים, י"ד באדר, ביום חמישי שבשבוע הבא, (ממוצאי יום רביעי בשבוע הבא). ובערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כלומר, בעיר הקודש ירושלים, יחוגו את חג הפורים ביום ששי, שהוא יום ט"ו באדר.

וכתב הרמ"א (סימן תרצ"ה ס"ה) שיש להקדים ולעשות את סעודת הפורים בשעה מוקדמת, מפני כבוד השבת, כדי שבסעודת ליל שבת יוכל לאכול בתאבון, ולא מתוך השובע והעייפות של סעודת הפורים. וכן כתב הגאון המשנה ברורה, שכאשר חל יום פורים ביום ששי, יש להקדים את הסעודה לבוקר, לפני חצות היום (כלומר, לפני השעה עשרה לשתים עשרה בצהרים).

והגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י סימן תרצה) כתב, שמעיקר הדין יש להקל לעשות את הסעודה אפילו בצהרים, מכיון שהיא סעודת מצוה, וסעודת מצוה בזמנה מותר לעשות אפילו ביום שישי בצהרים.

ומכל מקום הביא בשם ספר יוסף אומץ, שכאשר חל פורים ביום שישי, אם עושים את הסעודה אחרי חצות היום, פוגמים בזה בכבוד השבת, ולכן טוב יותר להקדים את "עיקר" הסעודה לבוקר. כלומר, לכל הפחות יתחילו בסעודה בבוקר, כדי שבצהרים לא יאכל אלא מעט לכבוד שבת קודש. והוסיף שכן המנהג בירושלים שעושין את הסעודה מיד בבוקר, ויקיים מצוות היום, מתנות לאביונים ומשלוח מנות לפני הסעודה.

ובדיעבד, אם לא עשה סעודה בבוקר, יעשנה מיד כשיוכל, וישתדל להקדים כמה שניתן, מפני כבוד השבת.

ולסיכום: סעודת פורים, יש לעשותה ביום פורים ולא בלילה. וטוב להקדים את הסעודה כמה שניתן, ובפרט בשנה זו בעיר ירושלים, שיחוגו את הפורים ביום ששי, ועליהם להקדים את הסעודה לבוקר, כדי שיוכלו לאכול בליל שבת בתאבון. ובדיעבד, יעשו את הסעודה מתי שיוכלו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה


חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה

ההכנות לימי הדין

בימים הסמוכים לימי לראש השנה, על כל אחד ואחד מעם ישראל, להתבונן על מעשיו, לעשות "חשבון נפש", כדי לבחון במה יוכל לתקן את מעשיו ולשפרם, על מנת שלאחר מכן, יעמדו לו סניגורים טובים ליום הדין.  משמעות השם "אלול" כתב מרן הרב עובד......

לקריאת ההלכה