הלכה ליום רביעי ו' אדר ב תשע"ט 13 במרץ 2019

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה
שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאונים. אולם להלכה, עיקר סעודת פורים היא ביום דוקא. ומי שעשה סעודה רק בלילה, לא יצא ידי חובת סעודת פורים, שהרי נאמר, "יְמֵי" מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. מכאן שיש לעשות את הסעודה ביום. וכשעושים את הסעודה ביום, יש להשתדל לעשותה במקום מואר, ולהרבות בשמחה של מצוה, בדברי תורה, וישמח כל אדם במה שנתן לו ה' יתברך, ושהבדילנו מן התועים, ונתן לנו תורת אמת, וחוקים טובים ומשפטים ישרים ללכת בהם, ולזכות בהם לחיי העולם הבא.

זמן הסעודה
זמן סעודת פורים בכל השנים, הוא ביום דוקא, כמו שכתבנו. והזהירו הפוסקים בכל שנה ושנה, שאין לעשות לכתחילה סעודת פורים סמוך לשקיעת החמה, כלומר, לקראת מוצאי פורים, משום שאז עיקר השמחה אינה בתוך יום הפורים. ולכן כתבו שיש להקדים את סעודת הפורים. ויש בזה טעמים נוספים.

ורבים נוהגים להתפלל תפלת מנחה "גדולה", כלומר, בשעה מוקדמת, ומיד אחריה אוכלים סעודת פורים. והמדקדקים נזהרים לאכול סעודת פורים בבוקר, עוד לפני שיגיע זמן תפלת מנחה, שכן דעת כמה פוסקים, ובהם השל"ה הקדוש, שכתבו להקדים ולעשות סעודת פורים בהשכמה, ושכל המזדרז לעשות סעודת פורים הרי זה משובח.

וכן היה מנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה רגיל לעשות סעודת פורים מיד לאחר תפלת שחרית, כפי שנוהגים בשבת, וכדברי השל"ה הקדוש. אולם מן הדין אפשר להתחיל בסעודת פורים גם בשעה מאוחרת יותר, וכפי שנהגו רוב העולם. (ויש אומרים שאף עדיף לעשותה בצהרים).

זמן הסעודה בירושלים בשנה זו
בשנה זו, (התשע"ט), יחול יום פורים, י"ד באדר, ביום חמישי שבשבוע הבא, (ממוצאי יום רביעי בשבוע הבא). ובערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כלומר, בעיר הקודש ירושלים, יחוגו את חג הפורים ביום ששי, שהוא יום ט"ו באדר.

וכתב הרמ"א (סימן תרצ"ה ס"ה) שיש להקדים ולעשות את סעודת הפורים בשעה מוקדמת, מפני כבוד השבת, כדי שבסעודת ליל שבת יוכל לאכול בתאבון, ולא מתוך השובע והעייפות של סעודת הפורים. וכן כתב הגאון המשנה ברורה, שכאשר חל יום פורים ביום ששי, יש להקדים את הסעודה לבוקר, לפני חצות היום (כלומר, לפני השעה עשרה לשתים עשרה בצהרים).

והגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י סימן תרצה) כתב, שמעיקר הדין יש להקל לעשות את הסעודה אפילו בצהרים, מכיון שהיא סעודת מצוה, וסעודת מצוה בזמנה מותר לעשות אפילו ביום שישי בצהרים.

ומכל מקום הביא בשם ספר יוסף אומץ, שכאשר חל פורים ביום שישי, אם עושים את הסעודה אחרי חצות היום, פוגמים בזה בכבוד השבת, ולכן טוב יותר להקדים את "עיקר" הסעודה לבוקר. כלומר, לכל הפחות יתחילו בסעודה בבוקר, כדי שבצהרים לא יאכל אלא מעט לכבוד שבת קודש. והוסיף שכן המנהג בירושלים שעושין את הסעודה מיד בבוקר, ויקיים מצוות היום, מתנות לאביונים ומשלוח מנות לפני הסעודה.

ובדיעבד, אם לא עשה סעודה בבוקר, יעשנה מיד כשיוכל, וישתדל להקדים כמה שניתן, מפני כבוד השבת.

ולסיכום: סעודת פורים, יש לעשותה ביום פורים ולא בלילה. וטוב להקדים את הסעודה כמה שניתן, ובפרט בשנה זו בעיר ירושלים, שיחוגו את הפורים ביום ששי, ועליהם להקדים את הסעודה לבוקר, כדי שיוכלו לאכול בליל שבת בתאבון. ובדיעבד, יעשו את הסעודה מתי שיוכלו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה