הלכה ליום רביעי ו' אדר ב תשע"ט 13 במרץ 2019

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה
שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאונים. אולם להלכה, עיקר סעודת פורים היא ביום דוקא. ומי שעשה סעודה רק בלילה, לא יצא ידי חובת סעודת פורים, שהרי נאמר, "יְמֵי" מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. מכאן שיש לעשות את הסעודה ביום. וכשעושים את הסעודה ביום, יש להשתדל לעשותה במקום מואר, ולהרבות בשמחה של מצוה, בדברי תורה, וישמח כל אדם במה שנתן לו ה' יתברך, ושהבדילנו מן התועים, ונתן לנו תורת אמת, וחוקים טובים ומשפטים ישרים ללכת בהם, ולזכות בהם לחיי העולם הבא.

זמן הסעודה
זמן סעודת פורים בכל השנים, הוא ביום דוקא, כמו שכתבנו. והזהירו הפוסקים בכל שנה ושנה, שאין לעשות לכתחילה סעודת פורים סמוך לשקיעת החמה, כלומר, לקראת מוצאי פורים, משום שאז עיקר השמחה אינה בתוך יום הפורים. ולכן כתבו שיש להקדים את סעודת הפורים. ויש בזה טעמים נוספים.

ורבים נוהגים להתפלל תפלת מנחה "גדולה", כלומר, בשעה מוקדמת, ומיד אחריה אוכלים סעודת פורים. והמדקדקים נזהרים לאכול סעודת פורים בבוקר, עוד לפני שיגיע זמן תפלת מנחה, שכן דעת כמה פוסקים, ובהם השל"ה הקדוש, שכתבו להקדים ולעשות סעודת פורים בהשכמה, ושכל המזדרז לעשות סעודת פורים הרי זה משובח.

וכן היה מנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה רגיל לעשות סעודת פורים מיד לאחר תפלת שחרית, כפי שנוהגים בשבת, וכדברי השל"ה הקדוש. אולם מן הדין אפשר להתחיל בסעודת פורים גם בשעה מאוחרת יותר, וכפי שנהגו רוב העולם. (ויש אומרים שאף עדיף לעשותה בצהרים).

זמן הסעודה בירושלים בשנה זו
בשנה זו, (התשע"ט), יחול יום פורים, י"ד באדר, ביום חמישי שבשבוע הבא, (ממוצאי יום רביעי בשבוע הבא). ובערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כלומר, בעיר הקודש ירושלים, יחוגו את חג הפורים ביום ששי, שהוא יום ט"ו באדר.

וכתב הרמ"א (סימן תרצ"ה ס"ה) שיש להקדים ולעשות את סעודת הפורים בשעה מוקדמת, מפני כבוד השבת, כדי שבסעודת ליל שבת יוכל לאכול בתאבון, ולא מתוך השובע והעייפות של סעודת הפורים. וכן כתב הגאון המשנה ברורה, שכאשר חל יום פורים ביום ששי, יש להקדים את הסעודה לבוקר, לפני חצות היום (כלומר, לפני השעה עשרה לשתים עשרה בצהרים).

והגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י סימן תרצה) כתב, שמעיקר הדין יש להקל לעשות את הסעודה אפילו בצהרים, מכיון שהיא סעודת מצוה, וסעודת מצוה בזמנה מותר לעשות אפילו ביום שישי בצהרים.

ומכל מקום הביא בשם ספר יוסף אומץ, שכאשר חל פורים ביום שישי, אם עושים את הסעודה אחרי חצות היום, פוגמים בזה בכבוד השבת, ולכן טוב יותר להקדים את "עיקר" הסעודה לבוקר. כלומר, לכל הפחות יתחילו בסעודה בבוקר, כדי שבצהרים לא יאכל אלא מעט לכבוד שבת קודש. והוסיף שכן המנהג בירושלים שעושין את הסעודה מיד בבוקר, ויקיים מצוות היום, מתנות לאביונים ומשלוח מנות לפני הסעודה.

ובדיעבד, אם לא עשה סעודה בבוקר, יעשנה מיד כשיוכל, וישתדל להקדים כמה שניתן, מפני כבוד השבת.

ולסיכום: סעודת פורים, יש לעשותה ביום פורים ולא בלילה. וטוב להקדים את הסעודה כמה שניתן, ובפרט בשנה זו בעיר ירושלים, שיחוגו את הפורים ביום ששי, ועליהם להקדים את הסעודה לבוקר, כדי שיוכלו לאכול בליל שבת בתאבון. ובדיעבד, יעשו את הסעודה מתי שיוכלו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה