הלכה ליום חמישי כ"ב תמוז תשע"ח 5 ביולי 2018

בעל תשובה שכיבס בגדים בשבת

שאלה מבעל תשובה: אדם שבהיותו חילוני כיבס את בגדיו בשבת, וכעת חזר בתשובה, האם יהיה אסור לו ליהנות מאותם הבגדים לעולם?

תשובה: ראשית כל, נכון הוא שאדם שכיבס בגדים באיסור בשבת, אסור לו ללבוש את אותו הבגד אפילו במוצאי שבת. אולם אם נעשה הדבר בשוגג, כלומר, בלי כוונה, מותר ללבוש את הבגד מיד במוצאי שבת. כמו שפסק מרן השלחן ערוך (סימן שיח) בזו הלשון: המבשל בשבת במזיד (בכוונה), אסור לו (לאכול מן המאכל) לעולם. ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד. ובשוגג, אסור בו ביום (כלומר, בשבת), ולערב, מותר גם לו, מיד. 

אדם שלא היה דתי, האם נחשב "מזיד"?
במקרה שלפנינו, אם נאמר שכיבוס הבגדים נעשה בשוגג, הרי שיש מקום להקל להשתמש בבגדים אחרי שבת. וכאן הרי מדובר באדם שהיה "חילוני", ומן הסתם היה חסר ידע בתורה וביראת ה', והיו שומרי הדת נראים בעיניו כאנשים חשוכים ופרמיטיבים, כפי שמתחנכים לצערינו במסגרות שונות, לכן יתכן מאד שיש להחשיבו כשוגג, ולהתיר לו להשתמש בבגדים שכובסו בשבת.

תערובת של בגדים
עוד טעם יש להקל בזה, משום שאותו אדם אינו יודע בוודאות מי מהבגדים כובס בשבת, שהרי חלק מן הבגדים שבביתו כובסו בשבת, וחלק מהם כובסו בימות החול. ואם כן יש כאן "תערובת" של בגדים שכובסו בשבת ובגדים שכובסו בחול. ומכיון שהאיסור ליהנות ממעשה שבת אינו מן התורה, אלא מדרבנן (מדברי חז"ל), אם כן אין כאן אלא ספק דרבנן. ובפרט שיש לפנינו תערובת, של בגדים שכובסו בשבת ובגדים שלא כובסו בשבת, ורוב הבגדים כובסו בודאי בשאר ימות השבוע, ואם כן נוכל ללכת אחרי רוב הבגדים שכובסו בימות השבוע. (והואיל וצריך להוציא הוצאות על כביסה נוספת, אין זה נחשב כדבר שיש לו מתירין שאינו בטל. ואין כאן המקום להאריך).

בגד שכובס בשבת וחזרו לכבסו ביום חול
אלא שיש מקום לומר שאין ספק בדבר האם הבגדים כובסו בשבת או לא, שהרי ברור שכל הבגדים כובסו בשבת בזמן מן הזמנים, אם לא בפעם האחרונה אז בפעם קודמת. ואם כן יהיה אסור להשתמש בכל הבגדים. 

ואמנם הגאון בעל בן איש חי כתב, שמטפחת שכיבסו אותה בשבת, אף על פי שחזרו ללכלך אותה וכיבסו אותה ביום חול, אין לה היתר. אך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה (חלק רביעי עמוד תמא) כתב לחלוק על דבריו, והעלה שאם הבגד כובס בשבת ואחר כך התלכלך וכובס ביום חול, אין איסור להשתמש בו, כי לא גזרו חכמים איסור על הנאה ממעשה שבת, אלא כשנהנה מגוף המעשה, אבל אם חזר ללכלך את הבגד וכיבסו ביום חול, שוב אין כאן כל הנאה מן המעשה שנעשה בשבת, ומותר להשתמש במטפחת ללא חשש.

לסיכום:
לכן בנידון השאלה, שיש ספק אם הבגדים כובסו בפעם האחרונה בשבת, וכעת זכה אותו אדם לשוב לכור מחצבתו. מותר לו להשתמש באותם הבגדים כרצונו. וידעו תועי רוח בינה, ורוגנים ילמדו לקח. (ישעיהו כט).

שאלות ותשובות על ההלכה

אני יודע בוודאות שכיבסו לי את הציציות ביום שבת.ראיתי את הדבר מספר שעות אחרי המעשה.(אדם שאינו שומר שבת )מה עליי לעשות? האם לכבסם שוב? לגנוז? או מותר בשימוש? כ"ג תמוז תשע"ח / 6 ביולי 2018

יש מחלוקת הפוסקים במקרה שכיבסו עבורך במזיד, שיש אומרים שמותר במוצאי שבת מיד. אבל טוב שתכבס את הבגד שוב.

כתבתם בהלכה המצורפת, - "מכל מקום מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א בספר חזון עובדיה (חלק רביעי עמוד תמא) כתב לחלוק על דבריו, כי לא גזרו חכמים איסור על הנאה ממעשה שבת, אלא כשנהנה מגוף המעשה, אבל אם חזר ללכלך את הבגד וכיבסו ביום חול, שוב אין כאן כל הנאה מן המעשה שנעשה בשבת, ומותר להשתמש במטפחת ללא חשש."
 
האם ניתן להשליך זאת לגבי מאכלים?, כלומר, אם בשלו את שבושל בשבת בשנית במוצ"ש, ניתן להנות מאותו מאכל? ג' אדר תשע"ב / 26 בפברואר 2012

לא ניתן לדון מכאן לגבי מאכלים, משום שמאכל שנתבשל, שוב אי אפשר לבשלו, כי אין בישול אחר בישול.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

שיעור אכילה כדי להתחייב בברכה אחרונה

על כל דבר שאדם אוכל, עליו לברך עליו "ברכה ראשונה", כגון ברכת "שהכל" או "העץ". ואפילו אם אינו אוכל אלא מעט מאותו מאכל, חייב לברך עליו, כל שבא לאכלו לשם אכילה. (אבל אם לא בא אלא לטעום מאותו מאכל בכדי לתקנו בהוספת תבלין וכדומה, אינו מברך על אכילה זו כלל). ולכן מי שלועס גומ......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה


ברכה אחרונה על "וופלים", "בקלאווה", "עוגת נפוליאון", "בורקס"

בהלכה הקודמת ביארנו, שעוגה שיש בה מעט קמח, ואכל ממנה כזית, יש לברך לאחר מכן ברכת "על המחיה", אך זאת בתנאי, שהקמח מהווה לא פחות משישית ממרכיבי העוגה, וכן בתנאי שיהיה טעם הקמח ניכר בעוגה (כפי שקורה בדרך כלל). ולפיכך למדנו שעוגת גבינה, שיש בה למשל שתי כוסות קמח, יש לברך לאחר אכילת כזית מהע......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה

ברכה אחרונה על עוגות שיש בהן גם קמח

בהלכות הקודמות, ביארנו, שכל מין מאכל או תבשיל, שעשוי מכמה חומרים שונים, ובכללם "מין דגן", (בדרך כלל – קמח חיטה), והדגן מעורב במאכל על מנת לתת לו טעם טוב, הרי שהברכה שיש לברך על אותו מאכל היא "בורא מיני מזונות". ואף על פי שרוב המאכל מורכב ממרכיבים אחרים, שאינם מין דגן, בכל ז......

לקריאת ההלכה