הלכה ליום חמישי כ"ב תמוז תשע"ח 5 ביולי 2018

בעל תשובה שכיבס בגדים בשבת

שאלה מבעל תשובה: אדם שבהיותו חילוני כיבס את בגדיו בשבת, וכעת חזר בתשובה, האם יהיה אסור לו ליהנות מאותם הבגדים לעולם?

תשובה: ראשית כל, נכון הוא שאדם שכיבס בגדים באיסור בשבת, אסור לו ללבוש את אותו הבגד אפילו במוצאי שבת. אולם אם נעשה הדבר בשוגג, כלומר, בלי כוונה, מותר ללבוש את הבגד מיד במוצאי שבת. כמו שפסק מרן השלחן ערוך (סימן שיח) בזו הלשון: המבשל בשבת במזיד (בכוונה), אסור לו (לאכול מן המאכל) לעולם. ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד. ובשוגג, אסור בו ביום (כלומר, בשבת), ולערב, מותר גם לו, מיד. 

אדם שלא היה דתי, האם נחשב "מזיד"?
במקרה שלפנינו, אם נאמר שכיבוס הבגדים נעשה בשוגג, הרי שיש מקום להקל להשתמש בבגדים אחרי שבת. וכאן הרי מדובר באדם שהיה "חילוני", ומן הסתם היה חסר ידע בתורה וביראת ה', והיו שומרי הדת נראים בעיניו כאנשים חשוכים ופרמיטיבים, כפי שמתחנכים לצערינו במסגרות שונות, לכן יתכן מאד שיש להחשיבו כשוגג, ולהתיר לו להשתמש בבגדים שכובסו בשבת.

תערובת של בגדים
עוד טעם יש להקל בזה, משום שאותו אדם אינו יודע בוודאות מי מהבגדים כובס בשבת, שהרי חלק מן הבגדים שבביתו כובסו בשבת, וחלק מהם כובסו בימות החול. ואם כן יש כאן "תערובת" של בגדים שכובסו בשבת ובגדים שכובסו בחול. ומכיון שהאיסור ליהנות ממעשה שבת אינו מן התורה, אלא מדרבנן (מדברי חז"ל), אם כן אין כאן אלא ספק דרבנן. ובפרט שיש לפנינו תערובת, של בגדים שכובסו בשבת ובגדים שלא כובסו בשבת, ורוב הבגדים כובסו בודאי בשאר ימות השבוע, ואם כן נוכל ללכת אחרי רוב הבגדים שכובסו בימות השבוע. (והואיל וצריך להוציא הוצאות על כביסה נוספת, אין זה נחשב כדבר שיש לו מתירין שאינו בטל. ואין כאן המקום להאריך).

בגד שכובס בשבת וחזרו לכבסו ביום חול
אלא שיש מקום לומר שאין ספק בדבר האם הבגדים כובסו בשבת או לא, שהרי ברור שכל הבגדים כובסו בשבת בזמן מן הזמנים, אם לא בפעם האחרונה אז בפעם קודמת. ואם כן יהיה אסור להשתמש בכל הבגדים. 

ואמנם הגאון בעל בן איש חי כתב, שמטפחת שכיבסו אותה בשבת, אף על פי שחזרו ללכלך אותה וכיבסו אותה ביום חול, אין לה היתר. אך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה (חלק רביעי עמוד תמא) כתב לחלוק על דבריו, והעלה שאם הבגד כובס בשבת ואחר כך התלכלך וכובס ביום חול, אין איסור להשתמש בו, כי לא גזרו חכמים איסור על הנאה ממעשה שבת, אלא כשנהנה מגוף המעשה, אבל אם חזר ללכלך את הבגד וכיבסו ביום חול, שוב אין כאן כל הנאה מן המעשה שנעשה בשבת, ומותר להשתמש במטפחת ללא חשש.

לסיכום:
לכן בנידון השאלה, שיש ספק אם הבגדים כובסו בפעם האחרונה בשבת, וכעת זכה אותו אדם לשוב לכור מחצבתו. מותר לו להשתמש באותם הבגדים כרצונו. וידעו תועי רוח בינה, ורוגנים ילמדו לקח. (ישעיהו כט).

שאלות ותשובות על ההלכה

אני יודע בוודאות שכיבסו לי את הציציות ביום שבת.ראיתי את הדבר מספר שעות אחרי המעשה.(אדם שאינו שומר שבת )מה עליי לעשות? האם לכבסם שוב? לגנוז? או מותר בשימוש? כ"ג תמוז תשע"ח / 6 ביולי 2018

יש מחלוקת הפוסקים במקרה שכיבסו עבורך במזיד, שיש אומרים שמותר במוצאי שבת מיד. אבל טוב שתכבס את הבגד שוב.

כתבתם בהלכה המצורפת, - "מכל מקום מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א בספר חזון עובדיה (חלק רביעי עמוד תמא) כתב לחלוק על דבריו, כי לא גזרו חכמים איסור על הנאה ממעשה שבת, אלא כשנהנה מגוף המעשה, אבל אם חזר ללכלך את הבגד וכיבסו ביום חול, שוב אין כאן כל הנאה מן המעשה שנעשה בשבת, ומותר להשתמש במטפחת ללא חשש."
 
האם ניתן להשליך זאת לגבי מאכלים?, כלומר, אם בשלו את שבושל בשבת בשנית במוצ"ש, ניתן להנות מאותו מאכל? ג' אדר תשע"ב / 26 בפברואר 2012

לא ניתן לדון מכאן לגבי מאכלים, משום שמאכל שנתבשל, שוב אי אפשר לבשלו, כי אין בישול אחר בישול.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה