הלכה ליום שלישי א' סיון תשע"ט 4 ביוני 2019

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות
פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרונות, והקדוש ברוך הוא מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון.

הטעם שנהגו להשאר ערים כל הלילה
איתא בפרקי דרבי אליעזר, רבי פינחס אומר, ערב שבת עמדו ישראל בהר סיני, ערוכים האנשים לבד והנשים לבד, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, לך אמור לבנות ישראל אם רוצות לקבל את התורה, שדרכם של האנשים ללכת אחר דעתן של הנשים, שנאמר (שמות יט.) כה תאמר לבית יעקב, אלו הנשים, ותגיד לבני ישראל, אלו האנשים, וענו כולם פה אחד, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. ובאותו יום ישנו בני ישראל עד שתי שעות ביום (דהיינו בערך עד השעה שבע בבוקר), ויצא משה למחנה ישראל והיה מעורר אותם משנתם, אמר להם, עמדו משינתכם, כבר בא החתן ומבקש את הכלה וממתין לה כדי לתת להם את התורה.

ומכיוון שבעת קבלת התורה היו ישראל נרדמים כל הלילה, והוצרך הקדוש ברוך הוא להעירם, לכן צריכים לתקן הדבר על ידי שנעמוד על המשמר בלילה הזה ולעסוק בתורה.

נשים בתיקון ליל שבועות
נשאל רבינו יוסף חיים מבבל, בספרו על פי הקבלה, האם ראוי לנשים ללמוד סדר הלימוד של ליל חג השבועות וליל הושענא רבה, או לא. והשיב, שהנהוג בביתו הוא, שהנשים אין אומרות הלימוד של ליל חג השבועות, והן ישנות. ואף על פי שהן נשים חכמניות ולמדניות, ודרכן ללמוד תהילים בכל יום, וגם יש להם לימוד קבוע, מכל מקום, על פי הקבלה אין הדבר טוב לנשים להישאר ערות בליל חג השבועות כלל, וגם הביא לכך סמך מדברי הזוהר הקדוש. וכן כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. אבל ליל הושענא רבה אינו בכלל זה, וטוב לנשים להישאר ערות באותו הלילה כדין הגברים, ורק בליל שבועות לא.

ובהלכה הבאה נבאר את ענין התיקון שיש לאמרו.

שאלות ותשובות על ההלכה

יש לנו שאלה בקהילתנו פה בצרפת, על עניין הדלקת נרות יום ב׳ דשבועות. בחוץ לארץ שיש שני ימים של יום טוב, האם אפשר להדליק נרות יום טוב שני מבעוד יום של יו״ט א׳?
ובפרט במקומות שהלילה יוצאת מאוד מאוחר וקשה לחכות עד הלילה כדי להדלק נירות יו״ט ב׳. ז' תמוז תשע"ו / 13 ביולי 2016

מותר לעשות כן, כמו שפסק מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה ימים נוראים עמוד קפב.

מה האסכמכתא שנשים צריכות ללמוד בליל הושענה רבה - היכן נאמר, מה המקור? י"ג סיון תשע"ג / 22 במאי 2013

כן כתב הגאון רבי יוסף חיים, וכמו שכתבנו בפנים.

לגבי זמן תפילת שחרית, בימים שציבור המתפללים ערים כל הלילה, כגון ליל הושענה רבה וליל שבועות , מהו הדין לתחילת התפילה?
האם יש עניין בהלכה לתפילה(עמידה)  בזמנה  בנץ, או ניתן להקדים זמן תפילה(עמידה) זו מעלות השחר?
מה דעתו של מרן השולחן הערוך ומדעתו של רבנו עובדיה יוסף שליט"א? ד' סיון תש"ע / 17 במאי 2010

שלום רב!

בבוקר חג השבועות, אין להתפלל עם עלות השחר, אלא יש להמתין עד הנץ החמה. וצריך להזהר מאד שתהיה התפילה כהוגן, שלא יתפלל מתוך נימנום.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה