הלכה ליום חמישי ח' תמוז תשע"ט 11 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מסעודה בת חנינה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה
נלב"ע ערש"ק יח' סיון ע"ט (בית שמש)
נפשה בטוב תלין וזרעה ירש ארץ ונזכה לראותה במהרה בתחיית המתים

הוקדש על ידי

משפחת יוסף

הנבטת זרעים עבור צפורים, כיור שזורם לגינה

השריית זרעים בשבת
נשאלנו, לגבי אנשים המגדלים בבתיהם תוכים או עופות שונים, ועליהם להשרות זרעים שונים במים, ואחר כך לתת אותם לעופות, האם מותר לעשות כן בשבת?

לכאורה יש לאסור, על פי מה שכתב הרמב"ם (בפ"ח מהלכות שבת), שהשורה בשבת חיטים או שעורים חייב משום מלאכת זורע. שהרי על ידי השרייה מתחילים החטים להתבקע ולנבוט, וכפי שהסברנו אתמול. אולם באמת שלא נאסר הדבר, אלא באופן שמשרה את הזרעים למשך כמה שעות, עד שיתרככו ויהיו ראויים לזריעה, אבל אם אינו משרה אותם אלא במשך שעה או שעתיים, ומיד נותנם לפני העופות, אין בדבר איסור. וכן פסק מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה (שבת ח"ד עמוד יז). וכן כתבנו לפני מספר שנים ב"הלכה יומית".

אולם למעשה, לגבי תוכים וציפורים, בדרך כלל בכוונת המגדלים לגרום לכך שהזרעים ינבטו לגמרי, ובאופן כזה יש לאסור כפי שביארנו. ועוד, שדוקא לגבי זרעי חטה או שעורה, יש להקל להשרות אותם למשך זמן קצר, אבל זרעי שומשום או פשתן וכדומה, שעל ידי שרייתם במים הם נדבקים ונתלים זה בזה, אסור להשרותם בשבת במים, משום איסור "לישה" בשבת (כמבואר בש"ע סימן שמ סעיף יב). ובתערובת המיועדת לעופות כגון תוכים, יש שם זרעים מסוג זה שהם נדבקים זה לזה כזרעי פשתן ("סיטריה"), ואסור להשרותם במים בשבת מן התורה.

כיור שמימיו זורמים לגינה
דנו הפוסקים, לגבי כיור שרוחצים בו ידיים, והמים הנשפכים לתוכו זורמים דרך צינור, ובסוף דרכו של הצינור, המים נשפכים על גבי אדמה שגדלים בה צמחים שונים. האם מותר להשתמש בכיור זה בשבת, או שיש בדבר איסור משום "זורע"?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב בנדון זה בכמה מקומות, (שו"ת יביע אומר חלק חמישי סימן כז, ובספר חזון עובדיה על הלכות שבת חלק ראשון עמוד קלה, ובחלק רביעי עמוד י), והעלה שמן הדין אפשר להקל לשפוך מים בכיור זה בשבת, כאשר אין כוונתו כדי להשקות, אלא רק כדי לשטוף את ידיו וכדומה.

והטעם שהיקל בזה מרן זצ"ל, הוא משום ששפיכת המים אינה נעשית באופן ישיר על ידי האדם, אלא בצורה של "גרמא", שהמים נשפכים תחילה לכיור, ומשם הם זבים מאליהם עד שהם מגיעים לקרקע, ואין זה נחשב להשקייה ישירה, כמו אדם שמשקה על ידי צינור ומכוין באופן ישיר את המים לקרקע. ומכיון שאין כוונתו של האדם להשקות, אלא רק לרחוץ את ידיו, הרי אין כאן אלא לכל היותר איסור מדברי חז"ל, שכאשר אין כוונתו למלאכה האסורה, אין בדבר איסור כלל. ומרן רבינו זצ"ל הביא ראיות רבות לדבריו, והביא שכן כתב הגאון החתם סופר, ועוד מגדולי הפוסקים.

אולם ברור שאין להקל בדבר, אלא באופן שהאדם המשתמש בכיור, אינו מתכוין להשקות את הגינה, רק רצונו הוא להשתמש בכיור, כדי לרחוץ את ידיו או את הכלים. אבל אם עושה כן על מנת להשקות את הגינה, יש בדבר איסור בשבת.

ולסיכום: כיור שהמים הנשפכים בו זורמים על ידי צינור לאדמה שיש בה צמחים, מותר להשתמש בו בשבת, אם אינו מתכוין לשם השקייה, אלא לצורך שטיפת ידיים וכדומה.

אסור להשרות בשבת זרעים במים, אלא אם עושה כן למשך זמן מועט, כגון שעה או שעתיים, בכדי להניחם לפני בהמה שברשותו. ובכל אופן אין לעשות כן בזרעי פשתן או שומשום וכדומה שנדבקים זה לזה מיד כשנרטבים.

 

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לעניין מזגן כאשר הוא פועל זורמים ממנו מים לגינה? י"ז אב תשע"ה / 2 באוגוסט 2015

מאחר ובלאו הכי את המזגן מפעילים מערב שבת (לפני כניסת השבת), הרי שאף אם מי המזגן משקים את הגינה, מכל מקום מלאכה זו מתחילה מערב שבת, וכל מלאכה המתחילה מערב שבת, שאינה עושה רעש (והשקית הגינה אינה מרעישה) יש להקל בה אף לכתחילה.

מה קורה עם קיטניות שמשרים אותם לפני כניסת השבת (לדוגמא יום חמישי), שהמטרה היא להפסיק עם השרייתם ביום ראשון
האם יש בעיה בכך? כ' שבט תשע"ב / 13 בפברואר 2012

אין איסור בדבר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה


על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה

קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה