הלכה ליום חמישי ח' תמוז תשע"ט 11 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מסעודה בת חנינה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה
נלב"ע ערש"ק יח' סיון ע"ט (בית שמש)
נפשה בטוב תלין וזרעה ירש ארץ ונזכה לראותה במהרה בתחיית המתים

הוקדש על ידי

משפחת יוסף

הנבטת זרעים עבור צפורים, כיור שזורם לגינה

השריית זרעים בשבת
נשאלנו, לגבי אנשים המגדלים בבתיהם תוכים או עופות שונים, ועליהם להשרות זרעים שונים במים, ואחר כך לתת אותם לעופות, האם מותר לעשות כן בשבת?

לכאורה יש לאסור, על פי מה שכתב הרמב"ם (בפ"ח מהלכות שבת), שהשורה בשבת חיטים או שעורים חייב משום מלאכת זורע. שהרי על ידי השרייה מתחילים החטים להתבקע ולנבוט, וכפי שהסברנו אתמול. אולם באמת שלא נאסר הדבר, אלא באופן שמשרה את הזרעים למשך כמה שעות, עד שיתרככו ויהיו ראויים לזריעה, אבל אם אינו משרה אותם אלא במשך שעה או שעתיים, ומיד נותנם לפני העופות, אין בדבר איסור. וכן פסק מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה (שבת ח"ד עמוד יז). וכן כתבנו לפני מספר שנים ב"הלכה יומית".

אולם למעשה, לגבי תוכים וציפורים, בדרך כלל בכוונת המגדלים לגרום לכך שהזרעים ינבטו לגמרי, ובאופן כזה יש לאסור כפי שביארנו. ועוד, שדוקא לגבי זרעי חטה או שעורה, יש להקל להשרות אותם למשך זמן קצר, אבל זרעי שומשום או פשתן וכדומה, שעל ידי שרייתם במים הם נדבקים ונתלים זה בזה, אסור להשרותם בשבת במים, משום איסור "לישה" בשבת (כמבואר בש"ע סימן שמ סעיף יב). ובתערובת המיועדת לעופות כגון תוכים, יש שם זרעים מסוג זה שהם נדבקים זה לזה כזרעי פשתן ("סיטריה"), ואסור להשרותם במים בשבת מן התורה.

כיור שמימיו זורמים לגינה
דנו הפוסקים, לגבי כיור שרוחצים בו ידיים, והמים הנשפכים לתוכו זורמים דרך צינור, ובסוף דרכו של הצינור, המים נשפכים על גבי אדמה שגדלים בה צמחים שונים. האם מותר להשתמש בכיור זה בשבת, או שיש בדבר איסור משום "זורע"?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב בנדון זה בכמה מקומות, (שו"ת יביע אומר חלק חמישי סימן כז, ובספר חזון עובדיה על הלכות שבת חלק ראשון עמוד קלה, ובחלק רביעי עמוד י), והעלה שמן הדין אפשר להקל לשפוך מים בכיור זה בשבת, כאשר אין כוונתו כדי להשקות, אלא רק כדי לשטוף את ידיו וכדומה.

והטעם שהיקל בזה מרן זצ"ל, הוא משום ששפיכת המים אינה נעשית באופן ישיר על ידי האדם, אלא בצורה של "גרמא", שהמים נשפכים תחילה לכיור, ומשם הם זבים מאליהם עד שהם מגיעים לקרקע, ואין זה נחשב להשקייה ישירה, כמו אדם שמשקה על ידי צינור ומכוין באופן ישיר את המים לקרקע. ומכיון שאין כוונתו של האדם להשקות, אלא רק לרחוץ את ידיו, הרי אין כאן אלא לכל היותר איסור מדברי חז"ל, שכאשר אין כוונתו למלאכה האסורה, אין בדבר איסור כלל. ומרן רבינו זצ"ל הביא ראיות רבות לדבריו, והביא שכן כתב הגאון החתם סופר, ועוד מגדולי הפוסקים.

אולם ברור שאין להקל בדבר, אלא באופן שהאדם המשתמש בכיור, אינו מתכוין להשקות את הגינה, רק רצונו הוא להשתמש בכיור, כדי לרחוץ את ידיו או את הכלים. אבל אם עושה כן על מנת להשקות את הגינה, יש בדבר איסור בשבת.

ולסיכום: כיור שהמים הנשפכים בו זורמים על ידי צינור לאדמה שיש בה צמחים, מותר להשתמש בו בשבת, אם אינו מתכוין לשם השקייה, אלא לצורך שטיפת ידיים וכדומה.

אסור להשרות בשבת זרעים במים, אלא אם עושה כן למשך זמן מועט, כגון שעה או שעתיים, בכדי להניחם לפני בהמה שברשותו. ובכל אופן אין לעשות כן בזרעי פשתן או שומשום וכדומה שנדבקים זה לזה מיד כשנרטבים.

 

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לעניין מזגן כאשר הוא פועל זורמים ממנו מים לגינה? י"ז אב תשע"ה / 2 באוגוסט 2015

מאחר ובלאו הכי את המזגן מפעילים מערב שבת (לפני כניסת השבת), הרי שאף אם מי המזגן משקים את הגינה, מכל מקום מלאכה זו מתחילה מערב שבת, וכל מלאכה המתחילה מערב שבת, שאינה עושה רעש (והשקית הגינה אינה מרעישה) יש להקל בה אף לכתחילה.

מה קורה עם קיטניות שמשרים אותם לפני כניסת השבת (לדוגמא יום חמישי), שהמטרה היא להפסיק עם השרייתם ביום ראשון
האם יש בעיה בכך? כ' שבט תשע"ב / 13 בפברואר 2012

אין איסור בדבר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה