הלכה ליום חמישי ח' תמוז תשע"ט 11 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מסעודה בת חנינה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה
נלב"ע ערש"ק יח' סיון ע"ט (בית שמש)
נפשה בטוב תלין וזרעה ירש ארץ ונזכה לראותה במהרה בתחיית המתים

הוקדש על ידי

משפחת יוסף

הנבטת זרעים עבור צפורים, כיור שזורם לגינה

השריית זרעים בשבת
נשאלנו, לגבי אנשים המגדלים בבתיהם תוכים או עופות שונים, ועליהם להשרות זרעים שונים במים, ואחר כך לתת אותם לעופות, האם מותר לעשות כן בשבת?

לכאורה יש לאסור, על פי מה שכתב הרמב"ם (בפ"ח מהלכות שבת), שהשורה בשבת חיטים או שעורים חייב משום מלאכת זורע. שהרי על ידי השרייה מתחילים החטים להתבקע ולנבוט, וכפי שהסברנו אתמול. אולם באמת שלא נאסר הדבר, אלא באופן שמשרה את הזרעים למשך כמה שעות, עד שיתרככו ויהיו ראויים לזריעה, אבל אם אינו משרה אותם אלא במשך שעה או שעתיים, ומיד נותנם לפני העופות, אין בדבר איסור. וכן פסק מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה (שבת ח"ד עמוד יז). וכן כתבנו לפני מספר שנים ב"הלכה יומית".

אולם למעשה, לגבי תוכים וציפורים, בדרך כלל בכוונת המגדלים לגרום לכך שהזרעים ינבטו לגמרי, ובאופן כזה יש לאסור כפי שביארנו. ועוד, שדוקא לגבי זרעי חטה או שעורה, יש להקל להשרות אותם למשך זמן קצר, אבל זרעי שומשום או פשתן וכדומה, שעל ידי שרייתם במים הם נדבקים ונתלים זה בזה, אסור להשרותם בשבת במים, משום איסור "לישה" בשבת (כמבואר בש"ע סימן שמ סעיף יב). ובתערובת המיועדת לעופות כגון תוכים, יש שם זרעים מסוג זה שהם נדבקים זה לזה כזרעי פשתן ("סיטריה"), ואסור להשרותם במים בשבת מן התורה.

כיור שמימיו זורמים לגינה
דנו הפוסקים, לגבי כיור שרוחצים בו ידיים, והמים הנשפכים לתוכו זורמים דרך צינור, ובסוף דרכו של הצינור, המים נשפכים על גבי אדמה שגדלים בה צמחים שונים. האם מותר להשתמש בכיור זה בשבת, או שיש בדבר איסור משום "זורע"?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב בנדון זה בכמה מקומות, (שו"ת יביע אומר חלק חמישי סימן כז, ובספר חזון עובדיה על הלכות שבת חלק ראשון עמוד קלה, ובחלק רביעי עמוד י), והעלה שמן הדין אפשר להקל לשפוך מים בכיור זה בשבת, כאשר אין כוונתו כדי להשקות, אלא רק כדי לשטוף את ידיו וכדומה.

והטעם שהיקל בזה מרן זצ"ל, הוא משום ששפיכת המים אינה נעשית באופן ישיר על ידי האדם, אלא בצורה של "גרמא", שהמים נשפכים תחילה לכיור, ומשם הם זבים מאליהם עד שהם מגיעים לקרקע, ואין זה נחשב להשקייה ישירה, כמו אדם שמשקה על ידי צינור ומכוין באופן ישיר את המים לקרקע. ומכיון שאין כוונתו של האדם להשקות, אלא רק לרחוץ את ידיו, הרי אין כאן אלא לכל היותר איסור מדברי חז"ל, שכאשר אין כוונתו למלאכה האסורה, אין בדבר איסור כלל. ומרן רבינו זצ"ל הביא ראיות רבות לדבריו, והביא שכן כתב הגאון החתם סופר, ועוד מגדולי הפוסקים.

אולם ברור שאין להקל בדבר, אלא באופן שהאדם המשתמש בכיור, אינו מתכוין להשקות את הגינה, רק רצונו הוא להשתמש בכיור, כדי לרחוץ את ידיו או את הכלים. אבל אם עושה כן על מנת להשקות את הגינה, יש בדבר איסור בשבת.

ולסיכום: כיור שהמים הנשפכים בו זורמים על ידי צינור לאדמה שיש בה צמחים, מותר להשתמש בו בשבת, אם אינו מתכוין לשם השקייה, אלא לצורך שטיפת ידיים וכדומה.

אסור להשרות בשבת זרעים במים, אלא אם עושה כן למשך זמן מועט, כגון שעה או שעתיים, בכדי להניחם לפני בהמה שברשותו. ובכל אופן אין לעשות כן בזרעי פשתן או שומשום וכדומה שנדבקים זה לזה מיד כשנרטבים.

 

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לעניין מזגן כאשר הוא פועל זורמים ממנו מים לגינה? י"ז אב תשע"ה / 2 באוגוסט 2015

מאחר ובלאו הכי את המזגן מפעילים מערב שבת (לפני כניסת השבת), הרי שאף אם מי המזגן משקים את הגינה, מכל מקום מלאכה זו מתחילה מערב שבת, וכל מלאכה המתחילה מערב שבת, שאינה עושה רעש (והשקית הגינה אינה מרעישה) יש להקל בה אף לכתחילה.

מה קורה עם קיטניות שמשרים אותם לפני כניסת השבת (לדוגמא יום חמישי), שהמטרה היא להפסיק עם השרייתם ביום ראשון
האם יש בעיה בכך? כ' שבט תשע"ב / 13 בפברואר 2012

אין איסור בדבר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה