הלכה ליום ראשון כ"ו סיון תשפ"א 6 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום בן גמלה ז"ל ורזלה בת שמחה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנם אליהו

אב שאסר על בנו לדבר עם אדם אחר

כתב רבינו הרא"ש בתשובה (כלל טו סי ה): אב שציוה לבנו שלא ידבר עם אדם אחד, מחמת איזה סכסוך וכדומה, ונפטר אביו, ורוצה הבן להתפייס עם אותו אדם, אלא שחושש לצוואת אביו, אין לו לחוש לצוואתו, משום שאב שצוה את בנו לעבור על דברי תורה אסור לבן לשמוע לאביו בזה, והרי אמרו בגמרא במסכת פסחים (קיג:) שאסור לשנוא שום יהודי אם לא שיראהו עובר עבירה במזיד, ואב זה צוה את בנו לעבור על דברי תורה, ולכן אין לבן לשמוע לאביו בעניין כזה. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך.

ומבואר לנו מדברי רבינו הרא"ש, שהנהגה שכזו, שלא לדבר עם מישהו מישראל, הרי היא  בכלל האיסור שאסרה התורה "לא תשנא את אחיך בלבבך", וגם הנהגה זו עומדת בניגוד לכל ערכי התורה הקדושה, שצותה להתייחס בצורה יפה לכל יהודי, כמו שנאמר "ואהבת לרעך כמוך", ואילו היינו יודעים את ערכו של כל יהודי עם נשמתו הקדושה, ודאי היינו נוהגים זה עם זה בכבוד ואהבה ואחוה שלום ורעות. הלכך, אם האם צוה על בנו שלא לדבר עם איזה אדם, אין לשמוע בקול האב בענין זה.

וכן אב או אם, שהסתכסכו עם אחד מאחיהם באופן שאינו מוצדק על פי דיני התורה, וצוו על ילדיהם שלא ישבו שבעה עליהם ביחד עם האחים (כלומר, ביחד עם הדודים), אלא ישבו בנפרד, עליהם להתייעץ לפני קבלת החלטה כזו עם תלמיד חכם אמתי, כיצד עליהם לנהוג למעשה, שהרי הדברים נוגעים ופוגעים בעיקרי התורה הקדושה, שצותה שלא לבזות שום אדם מישראל, ולנהוג עם כל היהודים בדרכי אהבה ואחווה.

וכל זה בענינים שבן אדם לחבירו, אבל כן הדין גם לגבי מצוות שבין אדם למקום, שאם אמר לו אביו שיחלל שבת, לא ישמע בקולו, וכפי שהזכרנו כבר, שלכן אמרה התורה "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו", להודיעך שאם אמר לו אביו לחלל שבת, לא ישמע לו, שהרי גם האב חייב לכבד את הקדוש ברוך הוא ולשמוע בקולו.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה אומר בזה משל למה הדבר דומה (וכמדומה שהיה אומרו בשם המגיד מדובנה), לאדם אחד שנפטר מן העולם, וקודם פטירתו קרא לשלשת בניו והשאיר להם מתנות מיוחדות. לאחד נתן תפוח, והודיעו, כי כל מי שיריח מן התפוח הזה תהיה לו רפואה. לשני הניח מראה, שעל ידה יוכל להביט ולראות בכל מקום שיחפוץ בעולם (כמין "טלויזיה"). ולשלישי הניח שטיח שיוכל על ידו ליסוע ולרחף לכל מקום שיחפוץ.

והנה יום אחד, ישב הבן שקיבל את המראה, והביט בה לעבר העיר פאריז, והנה הוא רואה בחצר ארמון המלך שמתאספים אנשים רבים. התקרב מעט במראה, והנה הוא שומע ורואה, כי בתו של המלך חולה מאד, וכל הרופאים נואלו למצוא לה ארוכה ומרפא, והנה המלך מודיע כי מי שימצא תרופה לבתו, יקבל מאתו מתנות גדולות הראויות לו.

הלך הבן בעל המראה, ובא אצל אחיו, אמר לו ראה אחי, הנה צפיתי במראה, וראיתי כי בתו של מלך צרפת חולה מאד, והנה אפשר שנוכל לרפא אותה באמצעות התפוח שקבלת מאבינו. השיב לו אחיו, אמנם כן, אך איך נסע עד למדינת צרפת? אמר לו האח, הנה נוכל לבקש מאחינו השלישי, אשר בידו השטיח, שנרחף יחדיו למדינת צרפת וכך נרפא את בת המלך. אמרו ועשו, נסעו לצרפת, ולבשו בגדי רופאים, ובאו אצל המלך, והודיעוהו כי הם רופאים מארץ רחוקה ויוכלו לרפא את בת המלך. הכניסו את האח אשר בידו התפוח אל הנסיכה, הניח את התפוח סמוך לאפה, ועשה עצמו כאילו הוא מתעסק בעניני רפואה אחרים, במיני תרופות ובדיקות, והנה לאט לאט הוטב מצבה של הנסיכה, עד שכעבור כמה ימים, שהיתה מריחה בכל יום מן התפוח, הוטב מצבה לגמרי וחזרה לאיתנה. ובכל בוקר היתה מריחה מהתפוח אשר ביד בעליו, ונפשה היתה שבה אליה.

קרא המלך לבעל התפוח, אמר לו, הנה מלאת משאלתי הגדולה כי רפאת את בתי היחידה, ועתה הנני רואה כי אתה בעל מדות טובות, והנך איש חכם ורופא מומחה, והנני שמח להציע לך את בתי שתשאנה לאשה.

השיב בעל התפוח למלך ואמר לו, כי יתן לו כמה ימים להתבונן בענין עד שיחליט כיצד לנהוג. הלך בעל התפוח לאחיו, וסיפר להם את כל הקורות אותו, ותיכף ומיד החלו השלשה להתווכח ביניהם, כי כל אחד טוען כי הוא הראוי לישא את בת המלך שהרי לולי הוא לא היו יכולים לרפאתה. עד כי הוחלט להציג את הספקות בפני המלך, וכאשר יאמר הוא כן יעשו.

הלכו לפני המלך, והציגו בפניו את סיפור המעשה. השיב המלך, "נקרא לנערה ונשאלה את פיה", קראו לנסיכה וסיפרו בפניה את כל סיפור המעשה. והנה הנערה, פיה פתחה בחכמה ותאמר, הנה אתה האח שצפית במראה מתחילה, אמנם הנני חייבת לך את חיי, והנני מודה לך בכל לב, וכן אתה האח השני, שבידך השטיח, גם לך הנני חייבת את חיי, אך בכל זאת לא אחפוץ לישא אלא את האח בעל התפוח, כי עם כל הכבוד שהנני רוחשת לכם, הרי מעתה אין לי צורך בכם, וקחו לכם אוצרות מבית המלך, זהב וכסף ואבנים טובות ומרגליות, ולכו לכם לדרככם, אך האח בעל התפוח, הרי הוא נחוץ לי לכל ימי חיי, שישמרני בריאה וטובה לאורך ימים.

והנמשל, כי כמו כן שלושה שותפים באדם, אביו ואמו והקדוש ברוך הוא. ועם כל הכבוד שהאדם צריך להיות רוחש לאביו ולאמו, שהביאוהו לחיי העולם, מכל מקום שוב אינו זקוק להם לעצם קיומו, ואם הם יצוו עליו להפר את דבריו של ה' יתברך, הלא יאמר להם, הנה מכאן ואילך, כבר קבלתי את חיי מכם, ועתה איני זקוק אלא להמשך חיותי וקיום נשמתי מיד ה' יתברך, על כן שוב לא אשמע בקולכם אם תצוו עלי ללכת נגד דבר ה', מלכו של עולם, אשר בידו נפש כל חי.  

וכאן המקום להזכיר את מרן רבינו זצוק"ל, שלא היה כמוהו, שעם כל גאונותו הכבירה בתורה הקדושה, היה משכיל אל דל, ובדרשותיו בפני המון העם, לא ראה פחיתות כבוד לעצמו, והיה נושא משלים ומעשים אפילו מן הפשוטים ביותר, כדי לחבב את התורה על ישראל, ולהסבירה היטב בפניהם. זכותו תגן עלינו אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין אם הוריו אמרו לו לעבור איסור מדרבנן? כ"ז סיון תשפ"א / 7 ביוני 2021

אסור לו לשמוע להם, שהרי התורה אמרה לא לסור מדברי חכמים. תבורך מפי עליון, 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה