הלכה ליום רביעי כ"ד שבט תשע"ט 30 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת האשה הכשרה

שרה בת טאוס ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

פלוני

הורים קפדנים

אתמול הזכרנו את דברי הרמב"ם ומרן השולחן ערוך, שאסור לאדם להכביד עולו על בניו ולדקדק בכבודו עימהם, כדי שלא יביאם לידי מכשול, אלא ימחול ויעלים עיניו מהם, שהאב שמחל על כבודו, כבודו מחול.

וראוי להזכיר כאן את דברי הגאון רבינו חיים פלאג'י זצ"ל בספרו תוכחת חיים, ואלו דבריו:

"הנה שמעתי מכמה אנשים ריקים ופוחזים, שאינם מקיימים מצות כבוד אב ואם, בטענה כוזבת, שזאת המצווה נאמרה רק כלפי אב ואם שהם נוחים ומראים חיבה לבניהם, ולא לגבי אב ואם שהם קפדנים, ומתערבים בכל דבר, ועושים מריבה עם בניהם, ומכבידים עליהם. וכל דבריהם הבל וריק, שאילו כן לא הייתה התורה צריכה להזהיר על כבוד אב ואם, כי מאחר והם הביאוהו לעולם, האכילוהו והשקוהו והלבישוהו עד שגדל, חייב להחזיק להם טובה ולכבדם כל ימי חייו, ואפילו אם הם אנשים זרים, משום הכרת הטוב אשר גמלו לו בימי נעוריו, וכבר אמרו חז"ל שכל הכופר בטובתו של חבירו כאילו כופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא, ובעל כרחך שהוצרכה התורה להשמיענו, שאפילו אב ואם שהם קשוחים וקפדנים וקשים במידותיהם, אף על פי כן צריך לכבדם ולירא מהם יראת כבוד, וכל שכן לא להתריס בפניהם ולצערם".

כלומר, אילו לא היתה שייכת מצוות כיבוד הורים, אלא בהורים טובים ואוהבים, הרי מצוות התורה לכבד את ההורים, היתה כמעט מיותרת, כי ממילא אנו מחוייבים להשיב טובה לכל מי שעשה לנו טובה. אלא בודאי, עיקר הטעם שהזהירה התורה על כיבוד ההורים, הוא עבור אותם הורים שמתנהגים בצורה רעה עם בניהם, שלמרות הכל על הבנים והבנות להתנהג איתם בצורה מכבדת מתוך יראה.

ובהלכות ערב יום הכפורים, הזכרנו את דברי רבותינו הספרדים ובכללם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שכל אדם הירא את ה', ילך אצל הוריו בערב יום הכיפורים, וינשק ידיהם ויבקש מהם מחילה אם פגע בכבודם במשך השנה. והגאון רבינו יוסף חיים כתב, שזהו חיוב גדול על כל אדם, ומי שאינו עושה כך נקרא חוטא, ומזלזל בכבוד אביו ואימו, שאם בסתם עבירות שבין אדם לחבירו חייב לפייס את חבירו ולבקש ממנו מחילה קודם יום הכיפורים, כל שכן מאביו ואימו, שאין אדם ניצול מחטא זה כמעט בכל יום מימות השנה.

וכתב עוד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי ראוי לכל בן שהוא חכם לב, שיקח מצוות יקרות אלו, לכבד את אביו ואמו כמיטב יכולתו, ולשמח לבבם ולעשות רצונם, וככל היוצא מפיהם יעשה, ומדה כנגד מדה, שאף הוא יזכה לבנים הגונים שישמחוהו בחכמתם ובתורתם. ואפילו אם הם מוחלים לו על כבודם, מכל מקום כתב בספר חסידים, שאם מחל האב על כבודו, כבודו מחול רק בדיני אדם, אבל בדיני שמים חייב, וגם הרדב"ז כתב שאף כשהאב מוחל, מכל מקום אם הבן מכבדו מקיים בזה מצות התורה.

ובעינינו ראינו כמה אנשים זקנים, שבצעירותם דקדקו באופן מיוחד בכיבוד הוריהם, ואף איפשרו להוריהם הזקנים לגור בבתיהם בערוב ימיהם, ובזכות מצווה גדולה זו, זכו בעצמם לאריכות ימים מופלגת, וזכו שבניהם ובנותיהם האריכו ימים בבריאות, ויכלו לכבדם יום יום. וענין זה, של הטיפול בהורים המבוגרים, הוא זכות עצומה עבור כל אדם, שכוללת בתוכה מצוה מן התורה, ועבודת המדות, וחינוך הילדים לכמה מצוות יקרות, ויש בזה גם ענין של צדקה ושל גמילות חסדים, ושכר רב צפון לעושים כן.

(וזקננו, רבי יעקב ששון זצ"ל, שהיה מוהל בירושלים, והיה מיחידי סגולה שבדורו, ואהוב ביותר על מרן זצ"ל, הכניס לביתו את חמיו הגאון רבי שמואל עזראן זצ"ל, עם רעייתו ע"ה, ובמשך שנים רבות לא אמר אפילו קידוש בעצמו, כי חותנו היה ראש המשפחה בתוך ביתו, והוא מצידו עשה הכל בשמחה ובטוב לבב. וזכו הוא ורעייתו לחיים ארוכים, בבריאות טובה, וראו נחת מצאצאיהם).

ואמרו במסכת יומא (פו.), בזמן שאדם קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ומשאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו? אשרי אביו שלמדו תורה! אשרי רבו שלמדו תורה! ראו פלוני שלמד תורה כמה מעשיו מתוקנים! ועליו נאמר, "ישראל אשר בך אתפאר". וכל זה מסב נחת רוח להורים וגורם להם לכבוד רב.

שאלות ותשובות על ההלכה

מעשה ייחודי שכזה של כבוד סבו זצ"ל (רבי יעקב ששון המוהל זצ"ל) שזכינו להכירו, ראוי להוציא מן הסוגריים, כי הוא מתורפו של התוכן... כ"ד שבט תשע"ט / 30 בינואר 2019

דברי כבודו נכונים, ומאד נעמו לנו. חזק ואמץ. 

האם אני מחוייבת לכבד הורים[אבא] שממש התעלל בי? ב' אב תשע"א / 2 באוגוסט 2011

שלום רב!
בת שאביה התעלל בה, אפילו הוא רשע, הרי היא חייבת בכבודו. ואם פגע בה בצורה קשה, יש להמליץ לה להשתדל כמה שפחות לעמוד בקשר איתו, משום שרחוק מן המציאות שתצליח לכבדו במצב כזה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה