הלכה ליום שני כ"ד אב תשפ"א 2 באוגוסט 2021

דין נטילת ידיים לסעודה

תקנת נטילת ידיים לסעודה 
מצוה מדברי סופרים (כלומר, תקנת חכמים) ליטול את הידיים לפני סעודה שאוכל בה פת. ובמשנה במסכת עדיות (פרק ה) שנינו, שנידו את רבי אליעזר בן חנוך שפקפק בטהרת ידיים, ואף שפקפק על תקנת חז"ל מפני קושיות שהיו לו על טעם התקנה, מכל מקום נידו אותו כיון שמצוה לשמוע לדברי חכמים.

טעמי התקנה, טעם ראשון משום "סרך תרומה" 
וטעם התקנה ליטול ידיים קודם הסעודה, הוא מפני כמה טעמים.

וראשית עלינו להקדים ידיעה פשוטה. כי הנה בזמנינו, כולנו טמאי מתים, משום שכל אחד מאיתנו נכח בימי חייו בחדר שנמצא בו מת, או שנגע באדם אחר שהיה בחדר שנמצא בו מת. אבל בזמן שהיה מצוי ביד עם ישראל אפר פרה אדומה, והיה הדבר אפשרי להטהר מטומאת מת, רבים מאד מעם ישראל היו נזהרים תמיד לשמור על כל כליהם והמאכלים שלהם טהורים. ובפרט הכהנים, שנזהרו שכל מאכליהם יהיו טהורים ולא יגעו בשום טומאה, מפני שהיו הכהנים אוכלים תרומה, וכידוע, תרומה טמאה אסורה באכילה.

ועתה לענין טעמי מצות נטילת ידיים לסעודה. הנה הטעם הראשון לתקנה זו, הוא מפני "סרך תרומה", כלומר, מכיון שהידיים עסקניות הן, ונוגעות בכל דבר, לפני שהיו הכהנים יושבים לאכול בסעודה, (בזמן שהיו נזהרים בטומאה וטהרה כאמור), היו צריכים ליטול את ידיהם, כדי שלא יטמאו את התרומה בנגיעתם. ובכדי שיהיו הכהנים רגילים בתקנה זו, גזרו גם על שאר שבטי ישראל (שאף הם השתדלו לאכול תמיד בטהרה), שכל האוכל פת, יטול ידיו קודם האכילה. וגם בזמנינו שאין הכהנים אוכלים תרומה, לא בטלה התקנה, כדי שיהיו רגילים ישראל כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו לאכול בטהרה.

טעם שני, משום נקיות 
טעם נוסף לנטילת ידיים הוא משום שרצון הקדוש ברוך הוא שנתנהג בנקיות, שנקיות מביאה לידי טהרה, וטהרה מביאה לידי פרישות וקדושה, ולכן תקנו חכמים נטילת ידיים קודם הסעודה, שיתנהג אדם בנקיות, ולא יאכל כשידיו מלוכלכות.

פירוש הבטוי "נטילת ידיים"
והמקור ללשון "נטילה" יש בו כמה הסברים, והרשב"א (רבינו שלמה בן אברהם בן אדרת, מרבותינו הראשונים), בתשובה כתב, שלשון נטילה מלשון אנטל, שהוא שם הכלי שמחזיק בתוכו רביעית מים שהוא שיעור המים שצריך לנטילת ידיים. ובעל תוספות יום טוב (רבי יום טוב ליפמן הלר) כתב שנטילה מלשון לקיחה, ליקח המים, וכמו שאנו מברכים, על נטילת לולב. (ילקוט יוסף ח"ג).

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
מה עושים בשבת כאשר אין חלה שלמה לברך עליה המוציא או קידוש
קורה לי הרבה שבשבת לא נשארת חלה שלמה או שהילדים כבר בצעו את החלה השלמה ואני מברך המוציא על חצי חלה כי אין לי עוד חלה
האם זה בסדר? כ"ה אב תשפ"א / 3 באוגוסט 2021

זה לא בסדר. צריך שיהיו שתי חלות שלימות. ואם אין, אז בודאי שמוטב לברך על חצי חלה ממה שלא יברך כלל. אבל תמיד יש לדאוג לכך שיהיו לך שתי חלות או פיתות שלימות.

למה הפוסקים מהמאה ה-19 ועד היום לא השכילו להוסיף לפסיקה היהודית כי עלינו לשטוף ידיים היטב בסבון או בחומר חיטוי, לנגב (בכדי שיהיו ידינו יבשות לנטילה) ואז לנטול ידיים בכלי כדין. וזאת משום הטעם השני בהלכה "משום נקיות" (גם משום שדו"ח הבריאות העולמי מוצא ששינוי הדרסטי בגדילתו של תחלת החיים וירידה של מחלות זיהומיות הם תוצאה ישירה שי שימוש יום יומי בסבון ובחיטוי ולא של תרופות או חיסונים כאלו ואחרים). מדוע הפוסקים לא אוסרים את העישון כיום, שברור שהסיגריות מזיקות לבריאות?? כ"ג טבת תשע"ב / 18 בינואר 2012

לגבי סיגריות, כבר כתבו בזה גדולי הפוסקים, ובהם מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א בספרו הליכות עולם פרשת ויקרא, ובעוד מקומות, כי העישון מזיק מאד לבריאות, ונגרמים ממנו עוד נזקים אחרים, ולכן קרוב הדבר לאסור את העישון מן הדין.
 
לענין זיהום וכו'. לפוסקים אין סמכות להוסיף הלכות ודינים מעבר למה שנתפרש בתלמוד. לכן אין אנו רשאים לתקן תקנות חדשות. נכון הוא, שאילו קיימת סכנה ממשית כאשר הידיים מזוהמות, אזי יש לרחצם היטב מצד הדין, כמו שכתב הרמב"ם, שחובה על האדם לשמור על גופו, ועל דרך מה שנאמר ונשמרתם מאד לנפשותיכם. ולכן במקום שהסכנה היא מוחשית וברורה, כגון כאשר נכנסים למחלקה רגישה בבית חולים, כגון מחלקת פגים, יש לשטוף את הידיים אם אינם נקיות, ויש בזה חיוב כאמור, אבל לא ניתן לתקן תקנה כללית על נטילת ידיים עם סבון מעבר למה שתיקנו חז"ל.

האם מותר ליטול ידים עם מים חמים? כ"א טבת תשע"ב / 16 בינואר 2012

שלום רב!
אפשר ליטול ידיים עם מים חמים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה