הלכה ליום שלישי כ"ג שבט תשע"ט 29 בינואר 2019

"שלא ידקדק יותר מדאי"

שלא ידקדק אדם עם בניו יותר מדאי
כתב רבינו הרמב"ם:

"אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָּךְ נִצְטַוִּינוּ (לכבד את ההורים, מכל מקום,), אָסוּר לָאָדָם לְהַכְבִּיד עֻלּוֹ עַל בָּנָיו וּלְדַקְדַּק בִּכְבוֹדוֹ עִמָּהֶם, שֶׁלֹּא יְבִיאֵם לִידֵי מִכְשׁוֹל, אֵלָא יִמְחֹל וְיִתְעַלַּם, שֶׁהָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ, כְּבוֹדוֹ מָחוּל".

כלומר, למרות שהבנים חייבים לכבד את ההורים, מכל מקום, אם ההורים ימחלו על כבודם, הרי הם רשאים לעשות זאת, ועל ידי זה ינצלו הבנים ממכשול. וכדברי הרמב"ם פסקו גם הטור ומרן השלחן ערוך.

אב שמחל על בזיונו
ומה שכתב הרמב"ם שהאב שמחל על כבודו כבודו מחול", דבריו לקוחים מהגמרא במסכת קידושין (דף לב.) אמר רבי יצחק בר שילא, אמר רב מתנה, אמר רב חסדא, האב שמחל על כבודו כבודו מחול, כלומר, אם רוצה האב לוותר לבניו על כבודו, רשאי לעשות כן. אבל על "בזיונו", האב אינו יכול למחול. ולמשל, אב שנותן רשות לבניו לקללו ולגדפו וכדומה, אין לו סמכות לתת רשות כזו, שהמקלל את אביו ואמו חייב סקילה, ולא שייך בזה נתינת רשות כלל.

ולכן אסור לאב לאפשר לבניו לקרוא לו בשמו הפרטי, כפי שיש איזה אנשים מקצה המחנה שהחלו לפרוץ גדר בענין זה. משום שהקריאה לאביו בשמו, אף היא בכלל "בזיון", שהרי אין רגילות בכלל שיקראו הבנים לאביהם בשמו הפרטי, והדבר צורם מאד לכל אדם בר דעת, ולכן ענין זה נחשב כ"בזיון" להורים, שלא שייך למחול על דבר כזה.

האיסור להכות את הבנים כשהם גדולים בשנים
אמרו רבותינו בגמרא במסכת מועד קטן (דף יז.), המכה לבנו גדול חייב נדוי, דקא עבר משום לפני עור לא תתן מכשול. כלומר, המכה את בנו כשהוא כבר גדול בשנים, חייב נדוי, משום שהוא עובר על איסור של "לפני עור לא תתן מכשול". הואיל וטבע האדם שכאשר הוא סופג מכות, הוא נוטה להשיב מלחמה שערה. ולכן, אם יקבל הבן בגדלותו מכות מאביו או מאמו, הוא עלול בנקל להכשל באיסור חמור ולהכותם בחזרה. ולכן יש להזהר מאד, שלא להכות את הילדים הללו, כי הדבר עלול להביא לידי מכשול, שהם עלולים להחזיר מכות ממש, או לגדף, וכן כל כיוצא בזה, והכל לפי טבעו של הילד.

והדברים אמורים לא רק כלפי עונשים כמו מכות, שהיו רגילים בהם בדורות הקודמים, אלא אפילו עונשים אחרים, יש להזהר שלא להכביד בהם יותר מדאי. ולפעמים אפילו ילד בן שבע או שמונה שנים, כאשר מפריזים על המדה ומשיתים עליו עונשים קשים מנשוא, הוא עלול להתריס כנגד הוריו, ויש להזהר בזה.

בן שהוריו מכבדים אותו במאכל ומשקה
נשאל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, אודות בן הנכנס לבקר בבית הוריו, והם מגישים לפניו כיבוד, כוס קפה עם עוגיות ומגדנות, האם רשאי לקחת מהם, משום שרצונם של ההורים זהו כבודם, או שמא אינו רשאי. ולאחר משא ומתן בדברי הפוסקים בזה העלה, שרשאי הבן לקבל מידם מה שהם מגישים לפניו, אחר בקשת המחילה מכבודם על שטרחו בשבילו, אולם אם אביו תלמיד חכם, יסרב לקחת מידו, עד שיפציר בו לקבל, כדי להראות שהדבר קשה בעיניו על שטורח בשבילו, ורק אחר הפצרת אביו יקבל מידו עם בקשת מחילה ודברי פיוס.

חכם כבודו מחול
כשם שהאב שמחל על כבודו, כבודו מחול, כמו כן חכם (כלומר, תלמיד חכם) שמחל על כבודו, כבודו מחול, אבל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. וכן ראשי תיבות "חכם" הם: ח'כם כ'בודו מ'חול, ו"מלך" ראשי תיבות, כ'בודו ל'א מ'חול (בהיפוך האותיות "מלך").

שאלות ותשובות על ההלכה

1. האם אב יכול למחות על מוראו? לדוגמא לתת לילדיו לשבת במקומו, אף שאין כאן כל כך בזיון. 2. האם מקומו שאמרו הכוונה לכסא מיוחד, או לאו דוקא בכסא מיוחד אלא מקומו דוקא בכל כסא? 3. האם האיסור לשבת במקומו הוא בפניו דוקא? כ"ד שבט תשע"ט / 30 בינואר 2019

האב שמחל על מוראו. יש מחלוקת הפוסקים אם כבודו מחול. ולדעת מרן החיד"א בברכי יוסף, ועוד פוסקים, כבודו מחול. ויש לזה הרבה ראיות בגמרא.

האיסור לשבת על מקום אביו, הוא או על כסא המיוחד לאביו, או במקום המיוחד לאביו. ולדעת מרן רבינו זצ"ל, עיקר האיסור נוהג דוקא בפני אביו, ושלא בפני אביו, הדבר תלוי במנהג, שאם נראה הדבר כבזיון, אסור. 

בן שיושב על כסא אביו ואימו - האם יכולים ההורים למחול לו? יש מה בכך?! ב' אב תשע"א / 2 באוגוסט 2011

שלום רב!

ההורים אינם רשאים למחול על כבודם, כאשר מדובר בכסא מיוחד לאב או לאם, משום שישיבה בכסא ההורים נחשבת לדרך בזיון בזמן הזה. ואם מדובר בכסא שאינו מיוחד כל כך, ואינו בראש השלחן, או שמיסבים ליד השלחן רק בשבת וכדומה, שאין בזה חשש בזיון, יש להקל בדבר.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה