הלכה ליום שלישי כ"ג שבט תשע"ט 29 בינואר 2019

"שלא ידקדק יותר מדאי"

שלא ידקדק אדם עם בניו יותר מדאי
כתב רבינו הרמב"ם:

"אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָּךְ נִצְטַוִּינוּ (לכבד את ההורים, מכל מקום,), אָסוּר לָאָדָם לְהַכְבִּיד עֻלּוֹ עַל בָּנָיו וּלְדַקְדַּק בִּכְבוֹדוֹ עִמָּהֶם, שֶׁלֹּא יְבִיאֵם לִידֵי מִכְשׁוֹל, אֵלָא יִמְחֹל וְיִתְעַלַּם, שֶׁהָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ, כְּבוֹדוֹ מָחוּל".

כלומר, למרות שהבנים חייבים לכבד את ההורים, מכל מקום, אם ההורים ימחלו על כבודם, הרי הם רשאים לעשות זאת, ועל ידי זה ינצלו הבנים ממכשול. וכדברי הרמב"ם פסקו גם הטור ומרן השלחן ערוך.

אב שמחל על בזיונו
ומה שכתב הרמב"ם שהאב שמחל על כבודו כבודו מחול", דבריו לקוחים מהגמרא במסכת קידושין (דף לב.) אמר רבי יצחק בר שילא, אמר רב מתנה, אמר רב חסדא, האב שמחל על כבודו כבודו מחול, כלומר, אם רוצה האב לוותר לבניו על כבודו, רשאי לעשות כן. אבל על "בזיונו", האב אינו יכול למחול. ולמשל, אב שנותן רשות לבניו לקללו ולגדפו וכדומה, אין לו סמכות לתת רשות כזו, שהמקלל את אביו ואמו חייב סקילה, ולא שייך בזה נתינת רשות כלל.

ולכן אסור לאב לאפשר לבניו לקרוא לו בשמו הפרטי, כפי שיש איזה אנשים מקצה המחנה שהחלו לפרוץ גדר בענין זה. משום שהקריאה לאביו בשמו, אף היא בכלל "בזיון", שהרי אין רגילות בכלל שיקראו הבנים לאביהם בשמו הפרטי, והדבר צורם מאד לכל אדם בר דעת, ולכן ענין זה נחשב כ"בזיון" להורים, שלא שייך למחול על דבר כזה.

האיסור להכות את הבנים כשהם גדולים בשנים
אמרו רבותינו בגמרא במסכת מועד קטן (דף יז.), המכה לבנו גדול חייב נדוי, דקא עבר משום לפני עור לא תתן מכשול. כלומר, המכה את בנו כשהוא כבר גדול בשנים, חייב נדוי, משום שהוא עובר על איסור של "לפני עור לא תתן מכשול". הואיל וטבע האדם שכאשר הוא סופג מכות, הוא נוטה להשיב מלחמה שערה. ולכן, אם יקבל הבן בגדלותו מכות מאביו או מאמו, הוא עלול בנקל להכשל באיסור חמור ולהכותם בחזרה. ולכן יש להזהר מאד, שלא להכות את הילדים הללו, כי הדבר עלול להביא לידי מכשול, שהם עלולים להחזיר מכות ממש, או לגדף, וכן כל כיוצא בזה, והכל לפי טבעו של הילד.

והדברים אמורים לא רק כלפי עונשים כמו מכות, שהיו רגילים בהם בדורות הקודמים, אלא אפילו עונשים אחרים, יש להזהר שלא להכביד בהם יותר מדאי. ולפעמים אפילו ילד בן שבע או שמונה שנים, כאשר מפריזים על המדה ומשיתים עליו עונשים קשים מנשוא, הוא עלול להתריס כנגד הוריו, ויש להזהר בזה.

בן שהוריו מכבדים אותו במאכל ומשקה
נשאל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, אודות בן הנכנס לבקר בבית הוריו, והם מגישים לפניו כיבוד, כוס קפה עם עוגיות ומגדנות, האם רשאי לקחת מהם, משום שרצונם של ההורים זהו כבודם, או שמא אינו רשאי. ולאחר משא ומתן בדברי הפוסקים בזה העלה, שרשאי הבן לקבל מידם מה שהם מגישים לפניו, אחר בקשת המחילה מכבודם על שטרחו בשבילו, אולם אם אביו תלמיד חכם, יסרב לקחת מידו, עד שיפציר בו לקבל, כדי להראות שהדבר קשה בעיניו על שטורח בשבילו, ורק אחר הפצרת אביו יקבל מידו עם בקשת מחילה ודברי פיוס.

חכם כבודו מחול
כשם שהאב שמחל על כבודו, כבודו מחול, כמו כן חכם (כלומר, תלמיד חכם) שמחל על כבודו, כבודו מחול, אבל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. וכן ראשי תיבות "חכם" הם: ח'כם כ'בודו מ'חול, ו"מלך" ראשי תיבות, כ'בודו ל'א מ'חול (בהיפוך האותיות "מלך").

שאלות ותשובות על ההלכה

1. האם אב יכול למחות על מוראו? לדוגמא לתת לילדיו לשבת במקומו, אף שאין כאן כל כך בזיון. 2. האם מקומו שאמרו הכוונה לכסא מיוחד, או לאו דוקא בכסא מיוחד אלא מקומו דוקא בכל כסא? 3. האם האיסור לשבת במקומו הוא בפניו דוקא? כ"ד שבט תשע"ט / 30 בינואר 2019

האב שמחל על מוראו. יש מחלוקת הפוסקים אם כבודו מחול. ולדעת מרן החיד"א בברכי יוסף, ועוד פוסקים, כבודו מחול. ויש לזה הרבה ראיות בגמרא.

האיסור לשבת על מקום אביו, הוא או על כסא המיוחד לאביו, או במקום המיוחד לאביו. ולדעת מרן רבינו זצ"ל, עיקר האיסור נוהג דוקא בפני אביו, ושלא בפני אביו, הדבר תלוי במנהג, שאם נראה הדבר כבזיון, אסור. 

בן שיושב על כסא אביו ואימו - האם יכולים ההורים למחול לו? יש מה בכך?! ב' אב תשע"א / 2 באוגוסט 2011

שלום רב!

ההורים אינם רשאים למחול על כבודם, כאשר מדובר בכסא מיוחד לאב או לאם, משום שישיבה בכסא ההורים נחשבת לדרך בזיון בזמן הזה. ואם מדובר בכסא שאינו מיוחד כל כך, ואינו בראש השלחן, או שמיסבים ליד השלחן רק בשבת וכדומה, שאין בזה חשש בזיון, יש להקל בדבר.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

שיעור אכילה כדי להתחייב בברכה אחרונה

על כל דבר שאדם אוכל, עליו לברך עליו "ברכה ראשונה", כגון ברכת "שהכל" או "העץ". ואפילו אם אינו אוכל אלא מעט מאותו מאכל, חייב לברך עליו, כל שבא לאכלו לשם אכילה. (אבל אם לא בא אלא לטעום מאותו מאכל בכדי לתקנו בהוספת תבלין וכדומה, אינו מברך על אכילה זו כלל). ולכן מי שלועס גומ......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה


ברכה אחרונה על "וופלים", "בקלאווה", "עוגת נפוליאון", "בורקס"

בהלכה הקודמת ביארנו, שעוגה שיש בה מעט קמח, ואכל ממנה כזית, יש לברך לאחר מכן ברכת "על המחיה", אך זאת בתנאי, שהקמח מהווה לא פחות משישית ממרכיבי העוגה, וכן בתנאי שיהיה טעם הקמח ניכר בעוגה (כפי שקורה בדרך כלל). ולפיכך למדנו שעוגת גבינה, שיש בה למשל שתי כוסות קמח, יש לברך לאחר אכילת כזית מהע......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה

ברכה אחרונה על עוגות שיש בהן גם קמח

בהלכות הקודמות, ביארנו, שכל מין מאכל או תבשיל, שעשוי מכמה חומרים שונים, ובכללם "מין דגן", (בדרך כלל – קמח חיטה), והדגן מעורב במאכל על מנת לתת לו טעם טוב, הרי שהברכה שיש לברך על אותו מאכל היא "בורא מיני מזונות". ואף על פי שרוב המאכל מורכב ממרכיבים אחרים, שאינם מין דגן, בכל ז......

לקריאת ההלכה