הלכה ליום שני כ"ד חשון תשע"ח 13 בנובמבר 2017

האם מותר ליהודי להכנס למסגד או לכנסיה במקום צורך גדול?

שאלה: האם מותר ליהודי להכנס למסגד או לכנסיה במקום צורך, או לשם טיול?

תשובה: רבינו הרמב"ם בפירוש המשניות למסכת עבודה זרה (פרק א) למד מדברי המשנה שם, לגבי בית עבודת כוכבים עצמו, "שאסור לנו כמעט לראותו וכל שכן להכנס בו". ודברי הרמב"ם הובאו להלכה בדברי הש"ך (יורה דעה סימן קמט) ובשאר אחרונים שם. והתוספות במסכת עבודה זרה (דף יז ע"ב) למדו מדברי הגמרא שם, שיש להתרחק אפילו מפתח עבודת כוכבים כל מה שהוא יכול. וכן פסק מרן בשולחן ערוך יורה דעה (סימן קנ סעיף א), שמצוה להתרחק מדרך עבודת כוכבים ארבע אמות אמות, כלומר, שני מטר. ולפיכך ההולך בסמוך לבית עבודה זרה, כגון כנסיה, עליו להתרחק מפתח אותו המקום לפחות ארבע אמות, שכן הדבר ברור שבתי כנסיה של הנוצרים כולם נחשבים עובדי עבודה זרה, לפי שהם מאמינים שיש אלוה אחר זולת השם יתברך, ואם כן כל שכן שעלינו לומר שיהא אסור להכנס ממש לבתי כנסיה שלהם, שהם בתי עבודה זרה ממש.

רוח הטומאה הנמצאת בבית עבודה זרה
ומלבד האיסור ההלכתי שיש בעצם הכניסה לכנסיה, כתב הגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת חיים ביד (סימן כו), כי הנכנס לבית עבודה זרה, מיד רוח המינות מתלוה אליו, ואף אם לא יפיק רצונו להחטיאו, מכל מקום הוא מטמא עצמו בעצם כניסתו לשם, ובפרט כשהנכנס לשם הוא מזרע ישראל זרע קודש, שהחיצונים נדבקים בו, והנכנס לבית עבודה זרה צריך תשובה וכפרה על חטאו.

וממילא הדבר פשוט וברור שאסור להכנס לכנסיה של נוצרים שהרי הכנסיה היא בית עבודה זרה כמו שכתבנו.

הנהגת מרן הרב זצ"ל בהיותו רב במצרים
וכשהיה מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל רב ואב בית הדין במצרים, בשנת התש"ח, היה הוא סגן הרב הראשי למצרים, ואילו במשרת הרב הראשי, כיהן אדם בשם חיים נחום אפנדי, שהיה מקורב למלך מצרים, ובעצמו היה חבר בסינאט בקהיר, וחבר האקדמיה ללשון ערבית, ולכן נבחר למשרה זו. ובאותם הימים, מת קונסול נוצרי נכבד מאד במצרים, ולהלוייתו הזמינו השלטונות את רבה הראשי של המדינה להשתתף בהלוויה, ולייצג את הרבנות הראשית. ובהיות והרב הראשי היה חלש מאד, פנה אל מרן הרב זצ"ל, שילך הוא במקומו להלוייה. ומששמע מרן זצ"ל שהמנהג הוא שנכנסים כולם לכנסיה, ששם מונח המת, ושומעים שם את תפילות הנוצרים וכדומה, הודיע לרב הראשי, כי בשום אופן הוא אינו מוכן להכנס לכנסיה, והלה לחץ אותו מאד שיסכים לכך, משום שאילו לא ישתתף אף נציג רשמי מטעם הרבנות, עלול הדבר לעורר תקרית דיפלומטית רצינית. אבל מרן זצ"ל לא הסכים לדבריו, וטען כי אדרבא, עצם השתתפותו של רב היהודים באירוע כזה, היא חילול ה' מאין כמותו, ובזיון דת היהודים לפני הגויים. ולפיכך נותר איתן בדעתו, ולא השתתף שום נציג מטעם הרבנות בהלוייה, ושלום על ישראל.

התקנת מזגנים בכנסיה
וכמו כן לא מכבר, נשאל מרן זצ"ל, לגבי אדם שבעבודתו הוא מתקין מזגנים, ועתה חתם על חוזה גדול של התקנת מאות מזגנים, ובכלל העיסקה, להתקין מזגנים בכנסיה של נוצרים. וכעת בא בשאלה האם יוכל להמשיך בעבודתו, או שיבטל את העיסקה ויהיה לו מתוך כך הפסד של הרבה כסף שיאלץ לשלם כקנס. והשיב מרן זצ"ל, שיוכל להמשיך בעבודתו בתנאי, שלא הוא בעצמו יכנס לכנסיה, אלא עובדים גויים יתקינו את המזגנים. ועוד הורה מרן זצ"ל, שלא יאמר הוא בעצמו לגויים להכנס לכנסיה, אלא יאמר לגוי אחר, שהוא יקח לו פועלים גויים ויתקין את המזגנים. (ונימק את דבריו כדרכו בקודש על פי דברי הפוסקים במקורותיהם. ולא נוכל להאריך בטעמי הדברים).

כניסה למסגד של ישמעאלים
אלא שלענין כניסה למסגד, מבואר בדברי הרמב"ם בתשובה, שהישמעאלים אינן נחשבים לעובדי עבודה זרה, לפי שהם מאמינים בה' יתברך לבדו, ואין בכל אמונתם שום כפירה בה' יתברך, מלבד מה שדתם מלאה הבלים ואמונות משובשות, אבל לא בדבר שיגרום להם להיות נחשבים לעובדי עבודה זרה. ועל כן אנו מיקלים למכור את הקרקעות בשנת השמיטה לישמעאלי על פי היתר המכירה, אף שאסור למכור קרקע בארץ ישראל לעובדי עבודה זרה, וזאת משום שאין הישמעאלים עובדי עבודה זרה. וממילא מבואר כי המסגדים אין דינם כדין בית עבודה זרה ממש, ומותר מעיקר הדין להכנס שם.

ולסיכום, אסור באיסור חמור בהחלט להכנס לכל בית עבודה זרה, ובכלל זה האיסור להכנס לכנסיה של נוצרים, וכן לשאר בתי עבודה זרה בערי המזרח הרחוק. אולם להכנס למסגד של הערבים הישמעאלים, אין איסור מן הדין, ובפרט שעושה כן דרך תפילה, וכגון בקברי האבות שבמערת המכפלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

היה ראוי להוסיף את דברי מרן זיע''א בגליון יבי''א הנד''מ (ח''ב סי' יא הע' 10), שקיבל על עצמו שלא ילך אפי' אם יפטרוהו מן הב''ד ויעבור עלי מה, וב''ה שניצלתי מידם בלי צער. עי''ש. ב' כסלו תשע"ח / 20 בנובמבר 2017

תודה על ההערה

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה


הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

מאחר וכבר לא נותר לנו די זמן כדי ללמוד את ההלכות הנוגעות לימי הסוכות, נבאר כבר עתה כמה דינים הנצרכים לימי הסוכות הבאים עלינו לטובה. סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לס......

לקריאת ההלכה