הלכה ליום חמישי כ"ד תמוז תש"פ 16 ביולי 2020

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה.

דג שנאפה עם בשר
אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר". כלומר, דג שנאפה בתנור אחד ביחד עם בשר, אסר מר בר רב אשי לאכול מאותו תבשיל, משום שבשר עם דגים ביחד גורמים לצרעת, כלומר, מביאים לידי סכנה.

ודברי הגמרא הללו הובאו בדברי הפוסקים, ופסקם מרן השלחן ערוך להלכה למעשה בחלק יורה דעה (סימן קטז סעיף ב), שאסור לאכול בשר עם דגים ביחד מפני הסכנה.

אכילת בשר ודגים על שלחן אחד 
ודנו הפוסקים, לגבי שני בני אדם המכירים זה את זה, ואוכלים על שולחן אחד, זה בשר וזה דגים, האם צריכים לשים ביניהם "היכר", כלומר, כלי או כיכר לחם, כדי שלא יטעו לאכול זה משל זה. (כדין שני אנשים שאוכלים על שולחן אחד זה בשר וזה חלב וכפי שכבר נתבאר בהלכות הקודמות). ולמעשה כתבו רבים מן הפוסקים להקל בזה, שאין להצריכם להניח היכר ביניהם, מכיון שבדבר שהוא אסור מחמת "סכנה", אנשים נזהרים יותר מאשר בדבר שהוא אסור מחמת דין.

ועוד כתבו הפוסקים להקל בזה מטעם אחר, שדווקא בבשר וחלב גזרו חכמים לשים היכר, משום שאין שום אפשרות לאכול בשר ומיד אחר כך לאכול חלב, שהרי חייבים להמתין שש שעות ביניהם. אבל בין דגים ובשר אין שום חיוב להמתין כלל, ודי בשטיפת פיו ואכילת פת וכיוצא בזה, ומיד יכול לאכול מה שירצה, דג או בשר, ולכן לא החמירו כל כך לשים "סימן" ביניהם.

ועוד כתב מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, להקל בזה מטעם נוסף, שיש סוברים שבכלל בזמנינו אין איסור באכילת בשר ודגים ביחד, משום שכיום דבר זה אינו מביא לידי סכנה, ואף על פי שבודאי אין הלכה כשיטה זו, מכל מקום יש לצרפה כ"סניף" להקל לעניין זה שאין צורך לשים היכר בין אדם האוכל בשר לאדם האוכל דגים. ("צירוף סניף להקל", פירושו, שלעיתים בנושא הלכתי מסוים, כתבו הפוסקים להקל, אף על פי שאין טעם אחד חזק להקל, אלא בצירוף כמה טעמים, שאין בכל אחד מהם די כוח להכריע את הכף, אבל בצירוף כולם יש להקל. וכן לעיתים מצטרפים סניפים להחמיר).

ולסיכום: אסור לאכול דגים עם בשר. ומותר לשני בני אדם לאכול על שלחן אחד, זה אוכל בשר וזה אוכל דגים, ואין לחשוש שמא יאכלו זה ממאכליו של רעהו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום!
מותר לאכול דג שהתבשל בנפרד.. וציר עוף שהתבשל וסונן בנפרד?
להשים ציר עוף על הצלחת ומעליו את הדג כ"ג טבת תשפ"א / 7 בינואר 2021

אסור לעשות כן. כי יש בזה חשש סכנה, אפילו בנתבשלו יחד בתנור, כמו שלמדנו בפרק שישי במסכת פסחים. 

בישול בשר עם ציר שמעורב בו מיצוי אנשובי מותר לבשל ולאכול? י' חשון תשפ"א / 28 באוקטובר 2020

מאחר ויש בו ממש טעם מהדג, אסור לאכול מאכל שכזה. תבורכו,

האם יש בעיה בברית מילה לשים גבינה ודגים על שולחן אחד? האם אין פה לפני עיוור לא תיתן מכשול? ט"ו שבט תשע"ח / 31 בינואר 2018

אין איסור בזה

האם מותר לאכול פסטרמה וטונה ביחד? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

אסור בהחלט לאכול מאכל של בשר עם דג.

האם מותר להשתמש בג'לטין דגים במאכלי בשר? ב' טבת תשע"ז / 31 בדצמבר 2016

ג'לטין דגים עם בשר, יש מקום להקל, כיון שפנים חדשות באו לכאן, כי בתהליך יצור הג'לטין טעמו נפגם לגמרי, ואחר כך מחזירים אותו למצב שיהיה ראוי למאכל. והמחמיר תבוא עליו ברכה.

האם מותר לבשל בשר עם אצות? ב' טבת תשע"ז / 31 בדצמבר 2016

אצות דינן כדין ירקות, או גידולי מים, ומותר לאכלן עם בשר או חלב, אבל יש להקפיד שיהיו נקיות מתולעים

האם מותר לאכל דג ועוף? ב' טבת תשע"ז / 31 בדצמבר 2016

דג ועוף יחד, אסור.

בהמשך להלכה, האם מותר לאכול דגים מיד אחרי בשר? ט"ו טבת תשע"ב / 10 בינואר 2012

מותר לאכול דגים לאחר אכילת בשר, בתנאי, שיאכלו ביניהם מעט פת לחם וכדומה, וישתו דבר מה.

אבל ההר"י מודנה, לפני 500 שנה, אמר שאין בעיה בבשר ודגים. ט"ו טבת תשע"ב / 10 בינואר 2012

בכל ענין הלכתי ישנן מחלוקות. אבל הכרעת ההלכה היא כדעת רוב הפוסקים, ובפרט בדבר שיחיד נקט בשיטה אחת וכל הפוסקים דחו דבריו.

אז מה להלכה? אכילת בשר עם דגים מותרת? י"ד טבת תשע"ב / 9 בינואר 2012

אסור לאכול דגים עם בשר. ומי שאוכל דגים וחבירו על ידו אוכל בשר, אינם צריכים לשים היכר ביניהם.

שאל את הרב


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה