הלכה ליום ראשון ל' ניסן תשע"ח 15 באפריל 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן לאה הינדי זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

לביא

דין אמירת "יעלה ויבא"

היום הוא יום ראשון, ל' בניסן, הוא יום ראש חודש אייר. וכן מחר יום שני א' באייר, הוא ראש חודש אייר.

אמירת יעלה ויבא בתפלות ראש חודש
בתפלות של ראש חודש, וכן בברכת המזון, תיקנו חכמים לומר נוסח "יעלה ויבא". וכפי שנדפס בסידורים.

שכח לומר יעלה ויבא בליל ראש חודש
מי ששכח להזכיר יעלה ויבא בליל ראש חודש, בין בלילה הראשון של ראש חודש ובין בלילה השני, אינו חוזר להתפלל שנית, (והטעם לזה מבואר בגמרא במסכת ברכות דף ל:, משום שאין מקדשין את החודש בלילה).

ואפילו אם נזכר ששכח לומר יעלה ויבא לפני שסיים תפלתו, אינו רשאי לחזור לברכת "רצה" ולומר יעלה ויבא, מכיון שהדין הוא שמי ששכח לומר יעלה ויבא בתפלת ערבית אינו חוזר, ואין זה מעכב את תפלתו, ולכן אינו רשאי לומר יעלה ויבא אלא כאשר עדיין לא סיים "ברוך אתה ה'" שבברכת "המחזיר שכינתו לציון". אבל אם אמר ברוך אתה ה', שוב אינו חוזר לומר יעלה ויבא, ויסיים ברכתו "המחזיר שכינתו לציון" עד סוף תפלת העמידה. (שו"ת יביע אומר ח"א סימן כב אות יג, ובספר חזון עובדיה חנוכה עמוד רס).

שכח לומר יעלה ויבא בשאר תפלות ראש חודש
ומי ששכח להזכיר יעלה ויבא בשאר תפלות ראש חודש, שחרית ומנחה, ונזכר אחר שסיים תפלתו, הרי זה חייב לחזור ולהתפלל שנית. ואם נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה'", ולא סיים "המחזיר שכינתו לציון", יאמר מיד "למדני חוקיך" (שהרי הוא פסוק בתהלים, ברוך אתה ה' למדני חוקיך), ויחזור לומר "יעלה ויבא".

ואם נזכר אחר שסיים "המחזיר שכינתו לציון", ועדיין לא התחיל לומר "מודים", יאמר שם "יעלה ויבא" בין שתי הברכות. (עד המילים "כי אל מלך חנון ורחום אתה", ואחר כך ימשיך "מודים").

אבל אם התחיל בברכת מודים, שוב אינו יכול לומר יעלה ויבא במקום שנזכר. ועליו לחזור לברכת "רצה", ושם ימשיך כל נוסח התפלה עם אמירת יעלה ויבא.

ואם סיים לומר "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי" האחרון שבתפלת שמונה עשרה (אחר אמירת אלהי נצור לשוני וכו'), ונזכר ששכח לומר יעלה ויבא, עליו לחזור לראש התפלה ולהתפלל שנית בתשומת לב מרובה, ששוב לא יארע לו שישכח לומר יעלה ויבא. (חזון עובדיה חנוכה עמוד רסה).

ומי ששכח לומר "יעלה ויבא" בראש חודש בברכת המזון, אינו חוזר לברך שנית.

שאלות ותשובות על ההלכה

ברכת המזון של סעודת שלישית כמו שיצא החודש שמוצאים שבת נכנס ראש חודש , האם צריך להזכיר יעלה ויבוא בברכת המזון של סעודת שלישית כאשר הברכה כבר אחריי צאת הכוכבים ? ב' אייר תשע"ח / 17 באפריל 2018

אין להזכיר בסעודה שלישית של שבת בערב חודש, גם אחרי צאת הכוכבים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה