הלכה ליום רביעי כ"ז כסלו תש"פ 25 בדצמבר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אביטל חלפי בת אילה

שהניתוח יעבור בהצלחה בעזרת השם יתברך

הוקדש על ידי

אילה חלפי

אמירת ההלל בחנוכה ובראש חודש

חיוב אמירת הלל בברכה בימי החנוכה
בכל יום משמונת ימי החנוכה בתפלת שחרית גומרים את ההלל, ומברכים על ההלל לפניו ולאחריו כפי שמודפס בסידורים. ואף למנהג הספרדים, שאין אנו מברכים על ההלל בראש חודש, מכל מקום בימי החנוכה שאמירת ההלל היא מן הדין ממש, ולא בתורת מנהג בלבד, יש לברך עליו כדין שאר המצוות. ומובן שגם בימי ראש חודש טבת החלים בתוך ימי החנוכה, (ובשנה זו תש"פ, יחול יום ראש חודש טבת בימים שבת וראשון הבאים עלינו לטובה), יש לברך על קריאת ההלל כדין שאר ימי החנוכה. (שלחן ערוך סימן תרפג).

דין הנשים באמירת ההלל

הטעם לפטור את הנשים מאמירת ההלל
ולענין חיוב נשים באמירת ההלל. הנה לכאורה נראה שהנשים פטורות לגמרי מאמירת ההלל בימי החנוכה, שהרי נשים פטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמא, (מצות עשה שהזמן גרמא, היא כל מצוה שהיא ב"קום ועשה", ולא ב"שב ואל תעשה", וכן שהזמן גורם לחיובה, כלומר שאינה שייכת אלא בזמן מסויים. כגון מצות לולב, שהיא בקום עשה, והיא תלויה בזמן, שרק בימי הסוכות חייבים בנטילת לולב). ואם כן נראה שגם ממצות אמירת ההלל בימי החנוכה הנשים פטורות.

הטעם לחייב את הנשים באמירת ההלל
אולם יש מקום לחייב את הנשים באמירת ההלל, כשם שהן מחוייבות באמירת ההלל בליל פסח. והטעם שנשים מחוייבות באמירת ההלל בליל פסח, הוא משום ש"אף הן היו באותו הנס", כלומר, מכיון שההלל נתקן כדי להודות לאל על הנסים שעשה לאבותינו, ואף לנשים נעשו אותם הנסים, לכן אין שום טעם לפוטרן מאמירת ההלל. וכשם שהן מחוייבות בשתיית ארבע כוסות. ואף לגבי מצות הדלקת נרות חנוכה, אמרו בגמרא (במסכת שבת דף כג.) שנשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה הואיל ואף הן היו באותו הנס של חנוכה. ולפי זה נראה שגם באמירת ההלל בימי החנוכה הן מחוייבות.

החילוק בין הלל בליל פסח להלל בחנוכה
אלא שמדברי הרמב"ם ועוד מרבותינו הראשונים מבואר שנשים פטורות מאמירת ההלל בימי החנוכה. וביאר מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (בספר חזון עובדיה על חנוכה עמו ריד), שיש חילוק בין חיוב אמירת ההלל בליל פסח, לבין חיוב אמירת ההלל בימי החנוכה. משום שבאופן עקרוני, רצו רבותינו לפטור את הנשים ממצות אמירת ההלל, הואיל וכל תקנות חז"ל הן בדומה למצות שנצטוינו מן התורה. והואיל והתורה פטרה את הנשים מאמירת הלל, גם רבותינו רצו לפטרן ממצוה זו. אלא שבליל פסח, מחמת חיוב שתית ארבע כוסות, הוכרחו רבותינו לחייב את הנשים גם באמירת הלל, היות וכוס רביעי של ליל הסדר יש לשתותה יחד עם אמירת ההלל. (כי מצות ארבע כוסות נתקנה כנגד ארבע מצוות של ליל הסדר, כוס ראשון על מצות הקידוש, כוס שני על מצות ההגדה, כוס שלישי על מצות ברכת המזון, וכוס רביעי על מצות ההלל). והאריך עוד בהסבר הדברים.

ברכה על ההלל לנשים
ולכן אף שחייבו את הנשים בהדלקת נרות חנוכה, משום שאף הן היו באותו הנס, מכל מקום באמירת ההלל נשים פטורות. ולכן גם אשה שלבה נשא אותה בחכמה לומר את ההלל בימי החנוכה, אל לה לברך על אמירתו, היות והיא אינה מצווה באמירתו. וכדין אשה הנוטלת לולב, שאינה מברכת על מצוה זו, אף על פי שיש לה שכר טוב על מעשיה כדין מי שאינו מצווה ועושה.

ולסיכום: חובה לומר הלל בכל יום מימי החנוכה, ויש לגמור את ההלל בברכה. ונשים פטורות מאמירת ההלל, ולכן גם אשה שרוצה לומר הלל, לא תברך על קריאתו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אומרים הלל ב ב' טבת? 2 Tevet 5780 / 30 דצמבר 2019

אומרים הלל ביום ב' בטבת, שהוא היום האחרון של חנוכה.

גם יחיד חייב בברכת ההלל? 27 Kislev 5780 / 25 דצמבר 2019

בודאי, אין זו חובה של ציבור דוקא.

מה הטיעונים בעד ונגד לברך על ההלל בראשי חודשים? 4 Shevat 5777 / 31 ינואר 2017

קיצור הדברים, בגמרא מסכת סוכה (מד:) אמרו שאין לברך על מנהג חבטת ערבה. ומכאן למד רש"י במחזור ויטרי שאין לברך על ההלל בראש חודש כי אינו אלא מחמת מנהג. וכן פסק הרמב"ם בפי"א מהלכות ברכות. אבל התוספות במסכת סוכה (שם) כתבו בשם רבינו תם שיש לברך על ההלל בראש חודש, מפני שאינו דומה מנהג ההלל בראש חודש למנהג חבטת ערבה, כי אמירת הלל הוא מנהג חשוב שראוי לברך עליו. ומרן השלחן ערוך (סימן תכב) פסק כדעת הרמב"ם. שכן מנהג ארץ ישראל וסביבותיה, שלא לברך על ההלל בראש חודש. אבל הרמ"א פסק כרבינו תם, שכן המנהג באשכנז. לפיכך אנחנו שאנו נגררים תמיד אחר הוראות מרן השלחן ערוך, אין אנו מברכים על ההלל בראש חודש. ובפרט שיש בדבר חשש ברכה לבטלה. ואף שיש מהספרדים שנהגו בארצותיהם לברך על ההלל, מכל מקום אחר שעלו לארץ ישראל, פסק מרן זצ"ל בשו"ת יחוה דעת ח"ד (סימן לא) שעליהם לנהוג כדעת מרן. וכמו שכתב בספר מנהגי ארץ ישראל, שגם בבתי הכנסת של החסידים שעלו לארץ ישראל נהגו כמנהג ארץ ישראל וחדלו מלברך על ההלל בראש חודש. ואף שלמעשה אחר כך הפרושים האשכנזים שעלו לארץ המשיכו במנהגם לברך, מכל מקום אנו הספרדים ההולכים תמיד אחר הוראות מרן, עלינו להמנע מברכה זו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

Les ustensiles de Péssa’h

Pendant Péssa’h, on ne doit pas utiliser les ustensiles que l’on a utilisé durant toute l’année, car ces ustensiles dans lesquels on a cuisiné toute l’année ont contenus des aliments chauds, et les parois de ces sutensiles ont « a......

לקריאת ההלכה

Lois relatives à la Cacherisation des éviers et de la cuisine

Les ustensiles en plastique sont cacherisables selon la manière de leur utilisation, c'est-à-dire que si l’on à l’habitude de les utiliser à froid il suffira de bien les laver. S’il est d’usage de les utiliser à chaud mais en second deg......

לקריאת ההלכה

Cas pratiques concernant les Kitniyot

Dans la précédente Hala’ha, nous avons expliqué de façon générale, les principales règles du ‘Hamets et des Kitniyot à Pessa’h. Nous avons expliqué que selon l’unanimité, les Kitniyot  - comme le poids......

לקריאת ההלכה

Vigilance sur le H’amets

L’interdiction de tirer profit et de consommer du H’amets Il est dit dans la Torah au sujet de la fête de Pessah’ (Chémott 13): « Durant 7 jours, on mangera des Matsot, et ne sera vu ni H’amets, ni levain dans tous tes domaines ». Dans la Gu&eacut......

לקריאת ההלכה


Du H’amets inconsommable avant Pessah’ – Maquillage et crèmes diverses

L’interdiction de consommer ou de tirer profit du H’amets De même qu’il est interdit de consommer du H’amets pendant Péssah’, ainsi Hachem nous ordonne de ne pas maintenir du H’amets en notre possession pendant Péssah’. De même, il......

לקריאת ההלכה

Cachérisation d’un four pour Péssa’h – Birkatt Ha-Ilanott

Question: Est-il possible de Cachériser un four pour Péssa’h? Réponse: Notre maitre le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l a traité ce sujet à divers endroits de ses ouvrages (Chou’t Yabiya’ Omer vol.5 sect. Y.D chap.7 ; et autres …), et il s&rsquo......

לקריאת ההלכה

Le devoir de Matanot La-Evyonim

Il est dit dans la Méguilat Esther (9 – 22): « Faire de ces jours, des jours de festin et de joie, et d’échange de mets mutuels, ainsi que de cadeaux aux nécessiteux. » Il est rapporté dans la Guémara Méguila (7a): Echange de met......

לקריאת ההלכה

Le jeûne d’Esther

Aujourd’hui, tombe le jeûne d’Esther que toutes les communautés du peuple d’Israël a l’usage d’observer. Au temps de Mordéh’aï et Esther, les juifs se sont réunis le 13 Adar afin d’affronter leurs ennemis. Ils avaient ......

לקריאת ההלכה