הלכה ליום שלישי י"ב כסלו תש"פ 10 בדצמבר 2019

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם.

ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפרת משכבו" ופירוש המילים הללו, "עלי יבוא כל רע הראוי לבוא על נפשו". כלומר, מקבל עליו הבן מעט יסורים בשביל שאביו לא יסבול ולא תבוא עליו כל רעה.

מה הכוונה בזה?
אמנם דנו המפרשים, מהי המשמעות של אמירת "הריני כפרת משכבו"? ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שאין הכוונה בזה שבאמת יבואו יסורים על הבן במקום אביו, והביא ראיות לדבריו, שבאמת כל הכוונה בזה היא רק דרך כבוד, וגם בזכות מה שהבן אומר כן, מועיל הדבר שלא יארע צער לאביו.

ובספר אביר הרועים (תחילת חלק שני) פירשנו בזה, כי הכוונה במה שאומרים הריני כפרת משכבו, היא שלא יבוא צער על הנפטר בהיותו בקברו. כי כידוע בשנה הראשונה אחר הפטירה, הוא עיקר הדבר שלא יארע לנפטר שום צער מצד שכיבתו בקברו, ולכן יש להזכיר את ענין "משכבו" של הנפטר דוקא בשנה הראשונה, ובמשך כל השנה, כי אז יש לבקש עליו רחמים שלא יצטער בקבורתו.

מתי צריך לומר "הריני כפרת משכבו"?
במה דברים אמורים, שהבן או הבת צריכים לומר "הריני כפרת משכבו"? דוקא תוך שנים עשר חודש מפטירתו, אבל לאחר שנים עשר חודש אומרים "אבי זכרונו לברכה". והטעם שאין צורך להמשיך לומר "הריני כפרת משכבו" גם לאחר שנים עשר חודש, הוא משום שעיקר הרעה שעלולה לבוא על הנפטר, היא דוקא בתוך שנים עשר חודש מפטירתו, אבל לאחר מכן בדרך כלל הנפטר יצא חופשי ואינו זקוק להצלה כזו.

ומכל מקום כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאינו חייב לומר "הריני כפרת משכבו" או "זכרונו לברכה", אלא כשאומר בשם אביו איזה דבר הלכה, וכלשון הברייתא "היה אומר דבר שמועה מפיו", שלשון דבר שמועה היינו דברי תורה דווקא, אבל כשמזכיר מאביו דבר במילי דעלמא (בעניני העולם) שאינם דברי תורה, אין צריך להוסיף מילים אלו. וכן כשמזכיר בשם אמו איזה הנהגה טובה שהייתה לה וכדומה, צריך להוסיף מילים אלו. וכגון שמספר אודותיה שנהגה לברך על הדלקת נרות שבת קודם ההדלקה כדעת מרן השולחן ערוך, וכן כל כיוצא בזה, ובהלכה הבאה ידובר בעניין אמירת קדיש אחר פטירת ההורים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – קולות נפץ

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

---------------- מנויים יקרים, אנו שמחים להודיע לבעלי טלפונים חכמים (בהיתר רב), כי מעתה ניתן להוריד את האפליקציה "אינסטרב", בה ניתן לשאול ולקבל תשובות לשאלותיכם ההלכתיות מפי תלמידי חכמים מורי הוראות בישראל.  האפליקציה אינה שייכת ל"הלכה יומית", אולם הרה"ג יעקב ששון ש......

לקריאת ההלכה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

----------------------- לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א. היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בב......

לקריאת ההלכה

ההלל בליל פסח – דין האנשים ודין הנשים

בתוספתא (פ"ג דסוכה) שנינו: שמנה עשר יום ולילה אחד קוראים בהם את ההלל, ואלו הם: שמונת ימי חג הסוכות, שמונת ימי חנוכה, יום טוב הראשון של פסח, ולילו, ויום טוב של עצרת. וכן מבואר עוד בדברי חז"ל, ובמסכת סופרים (פרק כ הלכה ט) שנינו: "ומצוה מן המובחר לקרות את ההלל בנעימה, לקיים מה שנאמר וּנְ......

לקריאת ההלכה