הלכה ליום שני י"א כסלו תש"פ 9 בדצמבר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

התינוקת מיכל מאשה בת רבקה

שזקוקה לתפילות של כל עם ישראל

הוקדש על ידי

החברים האוהבים

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד.

בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש.

אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ינאי, אין תלמיד רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית (כלומר, פעמיים ביום, בבוקר ובערב), כדי שלא יהא כבודו מרובה מכבוד שמים. כלומר, מאחר ואנו קוראים קריאת שמע ועוסקים במוראו של ה' יתברך פעמיים ביום, שחרית וערבית,

ולדעת הרבה מרבותינו הפוסקים הוא הדין לגבי העמידה בפני ההורים, שאין לעמוד בפניהם אלא פעמיים ביום בלבד, שחרית וערבית ולא יותר. וכן מנהג בני אשכנז, שאינם קמים בפני רבותיהם אלא פעמיים ביום, ויש אומרים שכן הדין לעניין הוריהם.

אולם מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, וכן דעת כמה מפוסקי אשכנז, שחייב הבן לקום בפני אביו ובפני רבו אפילו מאה פעמים ביום, משום שיש חולקים על דברי רבי ינאי, ואומרים שכיוון שהשווה הכתוב את מורא ההורים למורא שמים, הרי שאין חשש במה שנוהגים במורא כלפי ההורים יותר מפעמיים ביום. וכפי שאמרו רבותינו "יהי מורא רבך כמורא שמים", ולכן חייב לעמוד אפילו מאה פעמים ביום. וכן דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו.

ולפי מה שנתבאר כבר, ש"האב שמחל על מוראו מוראו מחול", נראה שאם צוה האב שהבן לא יקום בפניו בכל פעם, אלא רק שני פעמים ביום, רשאי לעשות כן. וכן שאלנו אנו את מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, לגבי מה שאמרו רבותינו, שמי שפוגש את רבו, צריך לומר לו "שלום עליך רבי", ועוד נאמרו בזה כמה דינים, האם אף אנו חייבים לנהוג כן בפוגשינו את מרן זצ"ל שהיה מורינו ורבינו, או שדי בכך שאנו אומרים לו "שלום סבא" ותו לא. ולאחר שהרהר בזה מרן זצ"ל, השיב בזו הלשון, "הלא אתה נכדי, ותוכל לדבר עמי איך שתרצה". כלומר, מאחר ורגילים היום למחול על גינוני הכבוד שהיו נהוגים יותר בזמנים הקדומים, כל שמחל האב או הרב על הדברים הללו, כבודו מחול, ומוראו מחול כמו שביארנו.

חייב הבן לקום בפני אביו או רבו בעת שעולה לקריאה בספר תורה, ואף על פי שמן הדין אין חובה לעמוד כל זמן הקריאה שעולה הרב או האב לתורה, ודי בעמידה רק בעת שהוא עובר לעלות לבימה של הספר תורה, מכל מקום מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, לעמוד בכל זמן הקריאה בספר תורה מפני כבוד האב, וכתב מרן החיד"א, שכיוון שכך מנהגינו, נעשה הדבר חיוב גמור, מכיוון שאם אינו עומד בפני אביו הרי הוא מזלזל באביו כאשר לא נוהג בו גינוני כבוד מקובלים. וכן דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ולפי זה, אפילו אם ימחל האב על כבודו, ויאמר לבנו שהוא אינו מעוניין בכך שיעמוד בכל שעה שהוא עולה לתורה, אין הבן רשאי לשמוע בקולו, שדבר זה נראה כזלזול בכבוד האב, והאב שמחל על בזיונו, אין בזיונו מחול.

שאלות ותשובות על ההלכה

אב שפטר בנו מלהתאבל עליו - שבעה, שלושים או שנה, האם מותר לציית לו ולהגיע לשמחות או שחייב להתאבל. וכן אב שפטר בנו מלאמר עליו קדיש - האם הבן מותר לציית לו או שחייב להתאבל? י"א כסלו תש"פ / 9 בדצמבר 2019

לגבי דיני אבלות, אין בידו למחול על כך, זהו דין ממש שחייב לנהוג בדיני אבלות, גם בלי קשר לדעת אביו. (עיין יו"ד סימן שמז ס"י). ולגבי קדיש, אם אביו פטרו מכך, בכל זאת יאמר קדיש, שאילו היה אביו יודע כמה חשובה אמירת הקדיש לא היה מצווה כן. כמו שכתב מרן החיד"א ועוד מגדולי הפוסקים לגבי מי שצוה שלא יספידוהו וכיו"ב. ואם ידע ענין הקדיש ובכל זאת ביקש שלא יאמר קדיש מפני שכעס עליו וכדומה, הרי אז אין הבן חייב לומר קדיש, ולדעת כמה ראשונים בסנהדרין מו:  גם לא תועיל לו אמירת הקדיש. וומכל מקום נראה שהנכון הוא שיאמר קדיש, מפני שאם לא יאמר יראה הדבר כזלזול בכבוד אביו. ואם יסביר לאחרים שאינו אומר קדיש כי כן צוה אביו, הרי בזה אומר לשון הרע על אביו שנהג מנהג שטות שכזה, לוותר על אמירת קדיש שתיקנו חז"ל לתועלת נשמתו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה