הלכה ליום ראשון י' כסלו תש"פ 8 בדצמבר 2019

על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף הם שילדיהם ינהגו בהם כבוד, ולא ישליכום חס ושלום אחרי גוום.

נחלקו בגמרא (קידושין לא:) בענין ההוצאות שיש להוציא על אביו ואמו, האם הבנים והבנות חייבים להוציא מכספם הפרטי לצורך כבוד הוריהם, או שהעניין הכספי לא מוטל עליהם. ולמסקנת הגמרא, כל עניני כבוד ההורים צריך להיות מכספי ההורים, ולא מכספי ילדיהם. ולכן, כל זמן שיש להורים כסף משלהם, אין הילדים חייבים להוציא מכספם לצורך הוריהם.

ולדוגמא, אם האב חי לבדו, והגיע לזקנה, והוא נזקק לעזרה על ידי עובד מיוחד וכדומה, ויש לו חסכונות וכספים שונים, אבל הוא אינו מעוניין להוציאם עבור העזרה לה הוא זקוק. אין הילדים מחוייבים להוציא מכספם עבורו, כי באמת שהדבר מוטל עליו.

אבל אם אין להורים די כסף לזון את עצמם, מחוייבים הילדים לזון את הוריהם מכספם, ואם גם לבנים אין די כסף כדי לזון את הוריהם, הרי הם פטורים מלזון ולפרנס את הוריהם. אבל חייבים לכבד את ההורים בגופם, ללכת ולדאוג לצרכיהם בלא להוציא על כך ממון, ואף אם הבן בטל על ידי כך ממלאכתו ומפסיד ממון, מכל מקום חייב לכבד את הוריו בגופו כל מה שהם צריכים, ורק להוציא מכספו ממש, הרי הוא פטור, וכפי שנתבאר.

ויש לציין, שלפעמים גם כאשר יש לאב כסף, על הבנים מוטל לדאוג לו מכספם. ויש לשקול את הדברים היטב, כי לעתים צורך נפשי כל שהוא גורם לאדם זקן בשנים לשמור את כספו, והוא חי בצורה לא ראוייה, ובמקרים כאלה יתכן ויש לדאוג לו מכספי הילדים, שהרי כל ישראל חייבים במצוות הצדקה, וכל שכן כאשר מדובר בהורים, שחובה קדושה לדאוג להם ככל צרכם.

מובא בברייתא (קידושין לא:) "הנשמע בדבר אביו למקום, לא יאמר שלחוני בשביל עצמי, מהרוני בשביל עצמי, אלא כולהו בשביל אבא". כלומר, אם אדם נשלח על ידי אביו לאיזה מקום, והוא מכיר ויודע שאנשי המקום מכבדים את אביו וירצו לחלוק כבוד לאביו, והוא בא לבקש מהם איזה דבר לעצמו ולאביו, ויודע שיעשו רצונו גם מבלי שיזכיר את אביו, אף על פי כן לא יבקש הדבר בשביל עצמו, אלא יאמר: עשו כך וכך בשביל אבי, כדי שיתלה הכבוד באביו, וגם נמצא שאנשי המקום מכבדים את אביו, ועל ידי זה גדל כבוד אביו. והביאו דברי הברייתא להלכה, הטור ומרן השלחן ערוך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה