הלכה ליום חמישי י"ח אייר תשע"ט 23 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יחיאל בן-סימון בן חנה (סבי) ז"ל

נלב"ע כ' באייר תשע"ד
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

שאלה: האם יש חובה לעמוד בשעת ברכות השחר וברכות התורה?

תשובה: יש ברכות שחובה לעמוד בשעת אמירתן. ולכל ברכה טעם מדוע יש לעמוד בשעת הברכה. וכגון ברכת "ספירת העומר", שנאמר בתורה, מהחל חרמש "בקמה", ודרשו רבותינו, "בקומה". וכן כיוצא בזה.

דברי הגאון – לעמוד בכל ברכה שאין בה הנאה
תשובה: כתוב בתשובות הגאונים (שערי תשובה סימן עט, והובא בספר האשכול סי' כג): "הגאון בתשובה כתב, שכל הברכות, מברך מעומד. והיינו ברכות המצות שאין בהן הנאה, אבל ברכות הנהנין לא צריך". כלומר, יש שני סוגי ברכות, יש ברכות שאין בהן הנאה, כגון ברכת ציצית ולולב וברכות התורה, ויש ברכות שתיקנו לברכן ויש בהן הנאה, כגון קידוש וברכת לישב בסוכה וכדומה. וכתב הגאון, שבכל ברכה שאין בה הנאה, יש לעמוד בשעה שמברך אותה. ולפי זה בודאי שיש לעמוד בשעת אמירת ברכות התורה. ומובא בתשובה זו, שכן כתוב בפירוש בתלמוד ירושלמי.

דברי רבי דוד אבודרהם– "על"ץ של"ם"
אולם מובא עוד בתשובות הגאונים, שיש אומרים שהחיוב לעמוד הוא דוקא בששה ברכות בלבד, ולכל אחת מהן, טעם מדוע יש לעמוד באמירתה.
ורבי דוד אבודרהם נתן סימן לזכור באלו ברכות יש לעמוד, והסימן הוא: על"ץ של"ם. שהוא ראשי תיבות, ע'ומר (ספירת העומר), ל'בנה (ברכת הלבנה), ציצית, שופר, לולב, מילה (ברית מילה). (אולם באמת שנוהגים לעמוד גם בברכות נוספות. אך אלו הששה הן העיקריות).

דברי הפני יהושע
ולכאורה לפי דברי הירושלמי ודעת הגאון, יש לעמוד גם בברכת התורה. אולם הפני יהושע (בחידושיו למסכת מגילה דף כא.) כתב, שדוקא מצות שהעשייה שלהן היא כשעומדים, גם את הברכה יש לברך כשעומדים. וכגון לולב, שיש ליטלו כשעומדים, יש לברך עליו כשעומדים. אבל קריאת מגילת אסתר, שאין חיוב לקרותה עומד, אין חיוב לברך על קריאתה עומד. וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

ההכרעה להלכה
ולפי זה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (יחוה דעת חלק חמישי סימן ד), שמכיון שאין חיוב לעמוד בשעת לימוד התורה, כמו כן ברכות התורה אין חיוב לברכן בעמידה. וכן ברכות השחר, אין חיוב לאמרן בעמידה, כיון שרק כאשר המצוה היא בעמידה, אז יש לברך בעמידה. (וברכות השחר לא ניתקנו כלל על מצוה).

ואדרבה כתב בשו"ת הרמ"ע מפאנו, שברכות התורה אפשר לברך כשהוא יושב, משום שעל לימוד התורה נאמר "בשבתך בביתך". והפרי מגדים הוסיף, שבקריאת שמע וברכותיה לא הצריכו לעמוד, כי כשאדם יושב, יוכל לכוין דעתו יותר. וכמו כן ברכות התורה, שיש אומרים שחיובן מן התורה, בודאי שיש להזהר לכוין מאד בשעת אמירתן, ואפשר לברכן מיושב.

ולסיכום: בברכות השחר וברכות התורה אין צורך לעמוד, ואפשר לברכן כשהוא יושב.

שאלות ותשובות על ההלכה

תמיד אני עומדת בתפילת ברכות השחר, האם זה בסדר להמשיך בכך, בעמידה, או שעלי לשבת ולברך ברכות השחר כפי שהתברר לי בהלכה! ט' כסלו תשע"ב / 5 בדצמבר 2011

מותר לברך ברכות השחר בעמידה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה