הלכה ליום ראשון ט' חשון תשע"ח 29 באוקטובר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מר אבי עטרת ראשי

ר' הנרי ישועה בן רפאל פיטון ז’"ל

שנפטר ביום ט’ מרחשון שנת התשנ’’ב לפני 26 שנה.

ת’נ’צ’ב’ה

הוקדש על ידי

בנו רבי דוד פיטון

הנוגע בנעליו או ברגליו, בנעלים חדשות או בגרביים ושרוכים

בהלכה שפורסמה ביום רביעי, הזכרנו את דברי מרן השלחן ערוך, שהנוגע בנעליו צריך ליטול את ידיו.

טעם חיוב הנטילה לאחר נגיעה בנעליו וברגליו
והנה חיוב נטילת ידיים זו, יש אומרים שהוא מחמת נקיות (נקיון). כלומר, מכיון שבדרך כלל הרגליים והנעליים אינם נקיות, לכן צריך ליטול ידיים לאחר שנוגעים בהן. ויש אומרים שטעם הנטילה הוא מחמת רוח רעה השורה על רגלי האדם ועל מנעליו (שנאמר ארורה האדמה בעבורך. ולכן שורה רוח רעה על הארץ ועל הנעליים שנוגעות בה).

אופן הנטילה
ולפי הטעם הראשון, שהנטילה היא מחמת נקיות (נקיון), בודאי די ברחיצת הידיים פעם אחת, ואין צורך לרחוץ ידיים שלש פעמים לסירוגין. אבל לפי הטעם השני, שיש כאן רוח רעה השורה על הידיים, יש להחמיר ליטול ידיו שלש פעמים לסירוגין.
ולהלכה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאף שמעיקר הדין די ברחיצת ידיים פעם אחת מן הברז, מכל מקום נכון לנהוג ליטול את ידיו שלש פעמים לסירוגין, וכפי שביארנו בהלכה הקודמת, שאין חיוב לעשות כן על ידי כלי, אלא די ברחיצה תחת הברז שלש פעמים. (שיכניס תחילה את יד ימין תחת זרם המים, ואחר כך שמאל, ואחר כך שוב ימין, ושוב שמאל, ושוב ימין ושוב שמאל).

הנוגע בנעליים חדשות
הנוגע בנעליים חדשות שלא נעל אותן מעולם. כתב הגאון רבינו יעקב עמדין (היעב"ץ), בספרו מור וקציעה (בסוף הסימן), שהואיל ועדיין לא נעלו את הנעליים מעולם, לא שורה עליהן רוח רעה. ומכיון שהם נקיות, הנוגע בהן אינו צריך ליטול ידיו.

הנוגע בגרביים נקיות
וכן הדין לגבי הנוגע בגרביים נקיות, שמכיון שבגרביים לא שייך הטעם של רוח רעה, כיון שאינן עשויות לגעת בקרקע, וכמו כן לא שייך הטעם של נקיות (נקיון), הואיל והן נקיות כעת,  ולפיכך פסק מרן הרב זצ"ל (יביע אומר ח"ה סי' א. ובספר ילקוט יוסף חלק ראשון עמוד יז), שאינו צריך ליטול ידיו כלל.

הנוגע בשרוכי הנעליים
וכמו כן הקושר את שרוכי הנעליים, ונזהר שלא לגעת בגוף הנעל, אלא רק בשרוכים. כתב מרן הרב זצ"ל (בשו"ת יביע אומר ובספר ילקוט יוסף שם), שאינו חייב ליטול ידיו אחר כך, הואיל ועל השרוכים לא שורה רוח רעה, שאינם גוף הנעל, וגם הם נקיים בדרך כלל ולא מצוי עליהם טינוף.

סיכום הדינים:
לאחר נגיעה בנעליים או ברגליים, יש ליטול ידיים. ונכון ליטול ידיים שלש פעמים לסירוגין.

אין צורך ליטול על ידי כלי. אלא יכניס תחילה יד ימין תחת זרם המים היוצאים מן הברז, ואחר כך יד שמאל, ושוב יעשה כן שלש פעמים.

הנוגע בנעליים חדשות שלא ננעלו מעולם, אינו חייב ליטול ידיו. והנוגע בגרביים נקיות, אינו נוטל ידיו.

הנוגע בשרוכי הנעליים, ולא נגע בנעל עצמה, אינו צריך ליטול ידיו.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין בבקשה של מי שנוגע בגרביים (של גבר) שהוא כבר לובש אבל רק בחלק העליון, ולא בחלק שמכסה את כף הרגל, כדי להרים אותם על הרגל שלו כדי לכסותו, אם ירדו ממנו וגילו את הבשר ולא נעים לו בכך, ובזהירות שלא לגעת בבשר עצמו אלא רק בגרב (חלק העליון) ? כ"ד כסלו תשע"ח / 12 בדצמבר 2017

אם הגרב נקייה, אינו צריך נטילה.

מה הדין לגבי רוכסן של נעליים? ז' כסלו תשע"ב / 3 בדצמבר 2011

מסתבר שרוכסן הנעליים בטל לגבי הנעליים, והוא חלק אחד עמהם, לכן יש להחמיר וליטול ידיים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה