הלכה ליום רביעי ט"ו אלול תשע"ז 6 בספטמבר 2017

מיון הסכו"ם בשבת

לשאלת רבים: בסיום הסעודה בשבת, כאשר מדיחים את הכלים, וכולם מונחים יחד בערימה, האם מותר לברור את המזלגות, ולהניחם לבדם בתא מיוחד, וכן את הסכינים והכפות, או שיש בזה איסור משום בורר?

תשובה: בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו ולא על ידי כלי (כגון מסננת), ושיברור את האוכל מן הפסולת, ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן).

ועתה לנדון השאלה: הנה בודאי שבברירת הסכו"ם זה מזה, לא שייך להקל מצד מה שיברור דוקא את "האוכל" מן "הפסולת", כלומר, דוקא את חלקי הסכו"ם שהוא חפץ בהם מתוך אותם שאינו חפץ בהם, משום שאין זה בורר על מנת לאכול "לאלתר", שהרי הוא מניח את הכלים עד לסעודה הבאה.

ברירה בדבר שאינו גידולי קרקע
והנה הזכרנו כבר בעבר, שלדעת הרבה פוסקים לא שייך דין ברירה בשבת, אלא ב"גידולי קרקע", כגון פירות או ירקות או תבואה, אבל כלי הסכו"ם שאינם גידולי קרקע, לא שייך בהם דין בורר. ואף שלהלכה אנו פוסקים שאין לברור בשבת, אפילו דבר שאינו גידולי קרקע, מכל מקום יש מקום לסברא זו לצרפה כצד להקל בנדון ברירת כלים בשבת.

ברירה בדבר ששני המינים שוים בעיניו
עוד סברא גדולה להקל בנדון זה, כתב מרן רבינו זצ"ל בשו"ת יביע אומר, הואיל ובשעת המיון של חלקי הסכו"ם, אין כאן "אוכל" ו"פסולת", שהרי כל חלקי הסכו"ם שוים בעיני האדם, ולכן נראה שלא שייך איסור ברירה בכלים אלה.

הדין למעשה
ולמעשה כתב מרן הרב זצ"ל, שהנוהגים לברור סכינים כפות ומזלגות המעורבים יחד, לאחר סיום הסעודה בשבת, ומפרידים אותם ונותנים כל אחד מהם בתא המיוחד לו, נראה שאין בזה איסור בורר. וטוב יותר שאחר שטיפת כלים אלה, ינגב כל כלי הבא לידו בפני עצמו, ויניחנו בתא המיוחד לו, שבאופן כזה בודאי שלא שייך איסור "בורר".

שאלות ותשובות על ההלכה

נהגתי לסבן את הכלים לפי סוג כלומר לוקח רק סכינים מתוך ערימת הסכו"ם המלוכלכים ,מסבן אחד אחד ומניח בכיור לשטיפה, לאחר מכן רק מזלגות וכו'. הפסקתי זאת מתוך חשש לברירה ואני מסבנם לפי מה שמגיע לידי.
האם ניתן לסבן בשיטה זו ללא חשש כל שהוא? כ"ד אלול תשע"ז / 15 בספטמבר 2017

אכן, אם אתה לוקח את מה שבא לידך, אתה נוהג היטב, ויוצא מידי כל חשש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

איסור אכילת והנאה מן החמץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אס......

לקריאת ההלכה