הלכה ליום רביעי ט"ו אלול תשע"ז 6 בספטמבר 2017

מיון הסכו"ם בשבת

לשאלת רבים: בסיום הסעודה בשבת, כאשר מדיחים את הכלים, וכולם מונחים יחד בערימה, האם מותר לברור את המזלגות, ולהניחם לבדם בתא מיוחד, וכן את הסכינים והכפות, או שיש בזה איסור משום בורר?

תשובה: בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו ולא על ידי כלי (כגון מסננת), ושיברור את האוכל מן הפסולת, ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן).

ועתה לנדון השאלה: הנה בודאי שבברירת הסכו"ם זה מזה, לא שייך להקל מצד מה שיברור דוקא את "האוכל" מן "הפסולת", כלומר, דוקא את חלקי הסכו"ם שהוא חפץ בהם מתוך אותם שאינו חפץ בהם, משום שאין זה בורר על מנת לאכול "לאלתר", שהרי הוא מניח את הכלים עד לסעודה הבאה.

ברירה בדבר שאינו גידולי קרקע
והנה הזכרנו כבר בעבר, שלדעת הרבה פוסקים לא שייך דין ברירה בשבת, אלא ב"גידולי קרקע", כגון פירות או ירקות או תבואה, אבל כלי הסכו"ם שאינם גידולי קרקע, לא שייך בהם דין בורר. ואף שלהלכה אנו פוסקים שאין לברור בשבת, אפילו דבר שאינו גידולי קרקע, מכל מקום יש מקום לסברא זו לצרפה כצד להקל בנדון ברירת כלים בשבת.

ברירה בדבר ששני המינים שוים בעיניו
עוד סברא גדולה להקל בנדון זה, כתב מרן רבינו זצ"ל בשו"ת יביע אומר, הואיל ובשעת המיון של חלקי הסכו"ם, אין כאן "אוכל" ו"פסולת", שהרי כל חלקי הסכו"ם שוים בעיני האדם, ולכן נראה שלא שייך איסור ברירה בכלים אלה.

הדין למעשה
ולמעשה כתב מרן הרב זצ"ל, שהנוהגים לברור סכינים כפות ומזלגות המעורבים יחד, לאחר סיום הסעודה בשבת, ומפרידים אותם ונותנים כל אחד מהם בתא המיוחד לו, נראה שאין בזה איסור בורר. וטוב יותר שאחר שטיפת כלים אלה, ינגב כל כלי הבא לידו בפני עצמו, ויניחנו בתא המיוחד לו, שבאופן כזה בודאי שלא שייך איסור "בורר".

שאלות ותשובות על ההלכה

נהגתי לסבן את הכלים לפי סוג כלומר לוקח רק סכינים מתוך ערימת הסכו"ם המלוכלכים ,מסבן אחד אחד ומניח בכיור לשטיפה, לאחר מכן רק מזלגות וכו'. הפסקתי זאת מתוך חשש לברירה ואני מסבנם לפי מה שמגיע לידי.
האם ניתן לסבן בשיטה זו ללא חשש כל שהוא? כ"ד אלול תשע"ז / 15 בספטמבר 2017

אכן, אם אתה לוקח את מה שבא לידך, אתה נוהג היטב, ויוצא מידי כל חשש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה