הלכה ליום שלישי י"ד אלול תשע"ז 5 בספטמבר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד חנונו בן מזל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

בורר במין אחד

שאלה: כאשר מוגשת בשבת קערה עם חתיכות בשר גדולות וקטנות, האם מותר לברור בשבת את החתיכות הקטנות שאיני חפץ בהם, או שאסור?

תשובה: בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו ולא באמצעות כלי (כגון מסננת), "ושיברור את האוכל מן הפסולת", ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן).

ועתה לנדון השאלה, כאשר מוגשות חתיכות גדולות וקטנות, והוא אינו חפץ בקטנות, נראה לכאורה, שאם יברור את הקטנות הרי זה בורר "פסולת מתוך אוכל", ואסור לעשות כן בשבת. וכן פסק הטורי זהב, שאפילו כאשר כל התערובת היא ממין אחד, כגון גרגרי רימונים, וכן חתיכות בשר גדולות וקטנות, גם כן שייך בזה איסור בורר. וכן משמע בתלמוד ירושלמי.

אולם מדברי הרמב"ם והרב המגיד והתרומת הדשן ועוד מרבותינו גדולי הפוסקים מבואר, שלא שיך איסור בורר, אלא כאשר מדובר בשני מינים מעורבים, כגון גרעינים שחורים ולבנים, אבל במין אחד, כגון חתיכות בשר גדולות וקטנות, או חתיכות ירק גדולות וקטנות, לא שייך איסור בורר, ואפילו אם אינו רוצה בחתיכות הקטנות, או אינו רוצה בחתיכות הירק הקטנות, מותר לו להוציאם מן הכלי על מנת לאכול את מה שנותר אחר כך. ואף שבירושלמי משמע שאפילו במין אחד שייך איסור בורר, נראה שהתלמוד שלנו חולק על דברי הירושלמי בזה, ולעולם להלכה אין איסור ברירה במין אחד. וכן פסק הרמ"א. וכן עיקר להלכה, כמו שהאריך בזה מרן הרב זצ"ל, שאין איסור ברירה נוהג אלא בשני מינים, ולא במין אחד.

ולסיכום:
כאשר מעורבים בקערה שני סוגים ממין אחד, כגון חתיכות בשר גדולות וקטנות, או חתיכות ירק גדולות וקטנות, מותר לברור אלו מפני אלו, ללא חשש, שלא שייך איסור בורר אלא בשני מינים ולא במין אחד. אבל שני מיני דגים, כגון דג טונה ודג סלומון, הואיל והם שונים בשמם, כתב התרומת הדשן (סימן נז) בשם האור זרוע, שהם נחשבים לשני מינים נפרדים, ושייך בהם איסור בורר.

שאלות ותשובות על ההלכה

כאשר יש לי סיר עם כמה מיני דג ולכל אחד מבני המשפחה אני מגישה מה שאוהב. האם אני עוברת על על איסור בורר. ואם כן מה עליי לעשות במקרה זה? י"ד אלול תשע"ז / 5 בספטמבר 2017

מותר לעשות כן, כי את בוררת לכל אחד את מה שהוא אוהב, וזו ברירת אוכל מהפסולת, שמותרת כאשר עושים כן על מנת לאכול מיד.

אם תוכלו רק להסביר לי משהו שלא הבנתי, אם אין ברירה במין אחד, אז למה באשכול ענבים, שיש בו ענבים שלא מעוניינים בהם וענבים שכן מעוניינים בהם, יש ברירה? כ"ו חשון תשע"ב / 23 בנובמבר 2011

הכוונה שאין ברירה במין אחד, כאשר הכל אוכל, ואין כאן פסולת. אבל כאשר יש פסולת, אפילו שהכל מין אחד אסור לברור, כשם שעיקר האיסור לברור מן התורה הוא בתבואה שהכל מין אחד, אבל יש שם קליפות הנחשבות פסולת.

האם באותו המין אפשר לברור החוצה את החתיכות הלא יפות\מקולקלות? כ"ו חשון תשע"ב / 23 בנובמבר 2011

אסור לברור את החתיכות המקולקלות, כי לא שייך לומר אין בורר במין אחד, אלא בדבר שהכל אוכל, ולא בדבר שיש שם אוכל ופסולת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה