הלכה ליום שני י"ג אלול תשע"ז 4 בספטמבר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הבן איש חי - רבי יוסף חיים בן רבי אליהו

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

גלעד

שיעור "לאלתר" - הכנת סלט ירקות בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו את כללי מלאכת בורר, שצריך שיתקיימו כמה תנאים בכדי להתיר לברור בשבת. והאחד מהם, שיברור על מנת לאכול "לאלתר", כלומר, מיד.

כשם שבמלאכת בורר, למדנו שיש אופנים שמותר לברור בשבת, כמו כן במלאכת "טוחן", יש אופנים שמותר לטחון בשבת, ולמשל, מותר לחתוך ירקות בשבת לסלט.

וכשם שבמלאכת "בורר", אין להקל לברור בשבת אלא אם הדבר נעשה על מנת לאכול "לאלתר", כמו כן גם במלאכת "טוחן", כגון חיתוך סלט ירקות, יש להזהר שתעשה המלאכה "לאלתר". וכמו שפסק הרמ"א (סימן שכא) שהחותך ירק דק דק "על מנת לאכלו לאלתר" מותר. וענין זה יתבאר בעזרת ה' בעתו ובזמנו.

עניני "ברירה" ששייכים בהכנת סלט
המקלף שום או בצל מקליפתו בשבת, וכן אדם שיש לו אשכול עגבניות, שחלק מהן טובות, וחלק מהן מקולקלות, והוא נוטל בידיו רק את העגבניות הטובות, כדי לברור "אוכל מתוך פסולת", וכן כל כיוצא בזה, שמוציא דבר טוב מתוך דבר רע, הרי זה בורר, ואסור לעשות כן אלא אם כוונתו לאכול את הירק או הפרי לאלתר כמו שהזכרנו כמה פעמים.

כמה הוא שיעור "לאלתר" בסמוך לסעודה?
והנה כמה פעמים כתבנו, ששיעור "לאלתר", הינו פחות מחצי שעה. ומכאן עולה השאלה, לגבי אשה המכינה סלט ירקות עבור סעודת שבת, והיא מתחילה לחתוך את הירקות לפני הסעודה, האם מותר לה לעשות כן גם כאשר יאכלו מהסלט רק לאחר יותר מחצי שעה מזמן החיתוך?

דברי הפוסקים ששיעור "לאלתר" הינו מיד ממש
ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל האריך בנדון זה, ובראשית דבריו הביא דברי כמה מרבותינו הראשונים, שמשמע מדבריהם שאין להקל לברור בשבת, אלא כשבכוונתו לאכול מיד ממה שהוא בורר כעת. כלומר, כעבור דקה אחת, כדרך אדם שמקלף אגוז, ואוכל ממנו מיד. או, כאשר יושבים אנשים ומסבים לסעודה סביב השלחן, שאז מותר לברור עבור כל המסובים, אף על פי שאין בכוונתם לאכול מיד ממה שבוררים להם, מכל מקום כל זמן הסעודה נחשב "לאלתר". ולכן, בשעה שכבר התחילו בסעודה, מותר להכין סלאט עבור האורחים, או לקלף להם אגוזים וכדומה, משום שהכל הוא בכלל "לאלתר".

ומדבריהם משמע שלפני תחילת הסעודה, אסור לברור או לחתוך סלאט, הואיל ואין זה בכלל שיעור "לאלתר". וכן מבואר בדברי רבינו ירוחם והרמב"ן והראבי"ה ועוד. וכן כתב הריטב"א (שבת עד.) בזו הלשון "שמה שנהגו לברור את האוכל קודם סעודה כדי לאכול בשעת הסעודה, אסור הוא, ואין לעשות כן אלא בשעת אכילה ממש, ושיברור בידו אוכל מתוך פסולת".

דברי הפוסקים שלאלתר אינו מיד ממש
אולם מדברי כמה ראשונים (המרדכי בפרק כלל גדול ובתוספות ר"י הזקן שבת עד.) מבואר, ששיעור "לאלתר" אינו מיד ממש, אלא כל שמתכוין לאכול את מה שבורר "אחר זמן מה", גם זה בכלל בורר לאלתר, ורק אם מתכוין להשאיר את האוכל למשך "כשעה" (כלומר, זמן מה, ולא שעה של ששים דקות), הרי זה בורר לזמן ארוך, שחייב משום חילול שבת.

הדין למעשה
ולמעשה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאין להקל לברור לצורך סעודה, או לחתוך סלט לצורך סעודה, אלא כאשר עומדים סמוך לסעודה ממש, בתוך חצי שעה בסמוך לסעודה, אבל יש להזהר מאד מאד שלא להתחיל לברור או לחתוך סלט הרבה לפני הסעודה, שהרי יש בדבר איסור תורה משום בורר וטוחן, שלא הותרו אלא כאשר כוונתו לאכול לאלתר, דהיינו שבתוך חצי שעה תתחיל הסעודה. וגם אין להקל בזה אלא כאשר יש צורך לחתוך הרבה סלט וכדומה, שאז יש להתיר החל מחצי שעה קודם הסעודה, אבל אם אין צורך אלא בברירה מועטת, אין להקל אלא דקות אחדות קודם הסעודה בלבד.

וכבר כתב המגן אברהם (סי' שכא ס"ק טו), ועוד הרבה מהפוסקים, שאין להקל בחיתוך סלט או בברירה לצורך סעודה, אלא משעה שיצאו האנשים מבית הכנסת לכיוון הבית, שאז נחשב הדבר "לאלתר", שתיכף עומדים לשבת לסעודה, אבל לא קודם לכן.

ולסיכום: אין להקל בחיתוך סלט או בברירת מאכלים לצורך הסעודה, אלא בתוך שיעור של חצי שעה קודם הסעודה. ואם אין צורך בדבר, כגון שהסלט אינו גדול, אין להקל בזה אלא דקות מועטות קודם הסעודה בלבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין, כשיש רק בן אדם אחד, שיכול להכין סלטים ורוצה להכין הרבה סוגים לכבוד שבת והדבר לוקח לפעמים שלושת רבעי שעה או יותר? י"ב כסלו תשע"ב / 8 בדצמבר 2011

יש להכין את הסלטים מערב שבת. ורק את הסלטים החיים מותר לחתוך בתוך חצי שעה לפני הסעודה. ואם מכינים הכל מראש, ולא נותר אלא להכין סלטים, הדבר אינו מסובך כלל.

בענין חיתוך סלט לסעודת שבת.
במקרה שישנם אורחים, ויש צורך להכין מספר סלטים.
האם האשה יכולה להתחיל להכין את הסלטים, שזמן הכנתם אורך כשעה וחצי. בזמן שהגברים עדיין בביה"כ,זאת כדי שהכל יהיה מוכן לסעודה כשיוצאים מבית הכנסת? כ"ו חשון תשע"ב / 23 בנובמבר 2011

אסור לעשות כן. אלא תכין את הסלטים מערב שבת, או בסמוך לסעודה כמו שכתבנו. ויש בדבר נגיעה באיסור תורה, לכן יש להזהיר על זה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה