הלכה ליום חמישי ט' אלול תשע"ז 31 באוגוסט 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אבינו שמואל ב"ר יחיאל כהן ז"ל

נלב"ע ט' באלול התשנ"ח
תנצב"ה

הוקדש על ידי

המשפחה

הוצאת גרעינים מן הפירות

שאלה: האם מותר להוציא בשבת את הגרעין מן התמר או מן המשמש לפני האכילה?

תשובה: בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו, ושלא יעשה כן על ידי כלי (כגון מסננת), ושיברור את האוכל מן הפסולת, ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן). ועתה לנדון השאלה:

הנה לכאורה, הואיל והגרעינים הם הפסולת, והפרי הוא האוכל, אסור לברור את הגרעין מן הפרי בשבת, אלא יש לאכול את הפרי עם הגרעין, ואחר כך יוכל לפלוט את הגרעין מפיו.

אולם כבר הזכרנו לפני כן, את שיטתו של רבינו יעקב אבולעפייא, שכתב שאין איסור לברור בשעת האכילה ממש. והיות ואת הגרעינים מוציאים בשעת האכילה ממש, לא שייך בזה איסור בורר. וכן כתבו הרבה פוסקים, ובהם המשנה ברורה (בסימן שכא). אולם כתבנו שלהלכה אין אנו פוסקים כדברי רבינו יעקב אבולעפיא, (אלא מצרפים את שיטתו כסניף בצירוף טעמים אחרים להקל). ולפיכך נראה לכאורה שאין להקל בדבר.

אולם מדברי הפרי מגדים, ועוד מגדולי הפוסקים, משמע שיש טעם נוסף להקל בנדון זה, והוא משום "שאי אפשר בלא זה". כלומר, דבר שקשה לאכלו בלא לברור תחילה, לא שייך בו איסור בורר בשבת. ולכן תמר, שדבר משונה הוא לאכלו עם הגרעין שבתוכו, מותר להוציאו תחילה ואחר כך לאכלו. (ובפרט שיש לצרף לזה סברא נוספת, והיא מה שהזכרנו כבר, שדבר שהוא דבוק, לא שייך בו איסור בורר).

ובפרט יש להקל בזה בתמרים מיובשים, שהרבה פעמים חובה מן הדין לבדקם מן התולעים לפני האכילה, שאז בודאי שמותר להוציא מהם את הגרעין, ולבדקם היטב. וכן הדין לגבי דובדבנים, במקום שצריך לבדקם מן התולעים, שיש לפתחם, ולהוציא את הגרעין, ואחר כך יאכלם. וכן הדין לגבי שזיפים.

אולם נכון להחמיר שלא להוציא גרעינים של כמות גדולה של תמרים, אפילו אם כוונתו לאכלם מיד, אלא יוציא את הגרעינים אחד אחד. (וזאת משום שדעת רבינו פרץ, שאפילו לקלף שומים ובצלים אין להקל אלא מעט מעט, אבל לא כמות גדולה יחד, שנראה כבורר בשבת. וכן הדבר לגבי כל אופן שבורר בשבת, אפילו בהיתר, כגון שמקלף גרעינים על מנת לאכלם יחד, שנכון להחמיר לקלפם אחד אחד, ולא לקלף כמות גדולה בכדי לאכלה בעוד כמה דקות. אף שמן הדין יש מקום להקל בזה. וכפי שפסק בספר ילקוט יוסף).

ולסיכום: מותר להוציא בשבת את הגרעינים מן התמרים או המשמשים, על מנת לאכלם מיד. בפרט יש להקל בזה כאשר יש צורך לבדקם מן התולעים. ונכון להחמיר שלא לעשות כן אלא מעט מעט, אבל לא כמות גדולה בבת אחת.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לרסק עגבניות בשבת בכדי לאכול את זה עם "ג'חנון"?
האם יש כאן מלאכת טוחן? ט' כסלו תשע"ב / 5 בדצמבר 2011

אם עושה כן כדי לאכלו לאלתר, מותר, ועל ידי מזלג.
אבל על ידי פומפיה אסור.

קשה לי להבין את הטעם או התירוץ של "אי אפשר בלא זה" 
אז שלא יאכל תמרים בשבת!
מישהו מחייב אותו?
אם הדבר נוגע בברירה אז יימנע עצמו 
 
ועוד שמצינו בגמרא באותו מקום במסכת שבת על כמה וכמה חכמים 
שהיו בדרכים שונות מוציאים הגלעין מפיהם ומשליכים או יורקים אותו לאחורי השולחן וכו
אולי משם ראיה שאין לברור ביד לכתחילה כ"ו חשון תשע"ב / 23 בנובמבר 2011

הכוונה היא, שמכיון שאי אפשר בלא זה, הרי זו דרך אכילה ואין זו דרך ברירה. וכמו ברירה ביד ולאלתר שהותרה מן התורה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה