הלכה ליום חמישי ט' אלול תשע"ז 31 באוגוסט 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אבינו שמואל ב"ר יחיאל כהן ז"ל

נלב"ע ט' באלול התשנ"ח
תנצב"ה

הוקדש על ידי

המשפחה

הוצאת גרעינים מן הפירות

שאלה: האם מותר להוציא בשבת את הגרעין מן התמר או מן המשמש לפני האכילה?

תשובה: בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו, ושלא יעשה כן על ידי כלי (כגון מסננת), ושיברור את האוכל מן הפסולת, ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן). ועתה לנדון השאלה:

הנה לכאורה, הואיל והגרעינים הם הפסולת, והפרי הוא האוכל, אסור לברור את הגרעין מן הפרי בשבת, אלא יש לאכול את הפרי עם הגרעין, ואחר כך יוכל לפלוט את הגרעין מפיו.

אולם כבר הזכרנו לפני כן, את שיטתו של רבינו יעקב אבולעפייא, שכתב שאין איסור לברור בשעת האכילה ממש. והיות ואת הגרעינים מוציאים בשעת האכילה ממש, לא שייך בזה איסור בורר. וכן כתבו הרבה פוסקים, ובהם המשנה ברורה (בסימן שכא). אולם כתבנו שלהלכה אין אנו פוסקים כדברי רבינו יעקב אבולעפיא, (אלא מצרפים את שיטתו כסניף בצירוף טעמים אחרים להקל). ולפיכך נראה לכאורה שאין להקל בדבר.

אולם מדברי הפרי מגדים, ועוד מגדולי הפוסקים, משמע שיש טעם נוסף להקל בנדון זה, והוא משום "שאי אפשר בלא זה". כלומר, דבר שקשה לאכלו בלא לברור תחילה, לא שייך בו איסור בורר בשבת. ולכן תמר, שדבר משונה הוא לאכלו עם הגרעין שבתוכו, מותר להוציאו תחילה ואחר כך לאכלו. (ובפרט שיש לצרף לזה סברא נוספת, והיא מה שהזכרנו כבר, שדבר שהוא דבוק, לא שייך בו איסור בורר).

ובפרט יש להקל בזה בתמרים מיובשים, שהרבה פעמים חובה מן הדין לבדקם מן התולעים לפני האכילה, שאז בודאי שמותר להוציא מהם את הגרעין, ולבדקם היטב. וכן הדין לגבי דובדבנים, במקום שצריך לבדקם מן התולעים, שיש לפתחם, ולהוציא את הגרעין, ואחר כך יאכלם. וכן הדין לגבי שזיפים.

אולם נכון להחמיר שלא להוציא גרעינים של כמות גדולה של תמרים, אפילו אם כוונתו לאכלם מיד, אלא יוציא את הגרעינים אחד אחד. (וזאת משום שדעת רבינו פרץ, שאפילו לקלף שומים ובצלים אין להקל אלא מעט מעט, אבל לא כמות גדולה יחד, שנראה כבורר בשבת. וכן הדבר לגבי כל אופן שבורר בשבת, אפילו בהיתר, כגון שמקלף גרעינים על מנת לאכלם יחד, שנכון להחמיר לקלפם אחד אחד, ולא לקלף כמות גדולה בכדי לאכלה בעוד כמה דקות. אף שמן הדין יש מקום להקל בזה. וכפי שפסק בספר ילקוט יוסף).

ולסיכום: מותר להוציא בשבת את הגרעינים מן התמרים או המשמשים, על מנת לאכלם מיד. בפרט יש להקל בזה כאשר יש צורך לבדקם מן התולעים. ונכון להחמיר שלא לעשות כן אלא מעט מעט, אבל לא כמות גדולה בבת אחת.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לרסק עגבניות בשבת בכדי לאכול את זה עם "ג'חנון"?
האם יש כאן מלאכת טוחן? ט' כסלו תשע"ב / 5 בדצמבר 2011

אם עושה כן כדי לאכלו לאלתר, מותר, ועל ידי מזלג.
אבל על ידי פומפיה אסור.

קשה לי להבין את הטעם או התירוץ של "אי אפשר בלא זה" 
אז שלא יאכל תמרים בשבת!
מישהו מחייב אותו?
אם הדבר נוגע בברירה אז יימנע עצמו 
 
ועוד שמצינו בגמרא באותו מקום במסכת שבת על כמה וכמה חכמים 
שהיו בדרכים שונות מוציאים הגלעין מפיהם ומשליכים או יורקים אותו לאחורי השולחן וכו
אולי משם ראיה שאין לברור ביד לכתחילה כ"ו חשון תשע"ב / 23 בנובמבר 2011

הכוונה היא, שמכיון שאי אפשר בלא זה, הרי זו דרך אכילה ואין זו דרך ברירה. וכמו ברירה ביד ולאלתר שהותרה מן התורה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה