הלכה ליום רביעי ח' אלול תשע"ז 30 באוגוסט 2017

הפרדת מאכל ממאכלים אחרים

שאלה: מי שמוגש לפניו סלאט ירקות, ומעורב בו בצל, והוא אינו אוהב בצל, האם מותר לו להוציא את הבצל ולפנותו לכלי אחר. וכן ילד, שמוגש לפניו מאכל, ומעורב בו מאכל שהוא אינו אוהב, האם מותר לאמו להוציא את המאכל שהוא אינו אוהב מן הצלחת?

בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו, ולא יעשה כן על ידי כלי (כגון מסננת). ושיברור את האוכל מן הפסולת, ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן).

ביארנו כבר, שלענין מלאכת בורר בשבת, אין צורך שיהיו מעורבים "אוכל" ו"פסולת" ממש. אלא כל דבר שהוא אינו חפץ בו באותה שעה, נחשב כפסולת לעומת הדבר השני. ולכן, מי שמונחים לפניו בקערה תפוחים ותפוזים, והם מעורבים יחד, והוא חפץ רק בתפוזים, אסור לו להוציא את התפוחים מהקערה, שהרי הוא בורר פסולת מתוך אוכל.

ומעתה, מי שהוגש לפניו סלאט ירקות, ובסלט מעורבות חתיכות בצל, והוא אינו אוהב בצל, אסור לו להוציא את חתיכות הבצל מן הסלאט ולאכלו, הואיל והוא בורר פסולת מן האוכל. אלא יאכל את שאר הירקות, ויותיר את הבצל לבדו.

וכן ילד שהוגש לפניו דבר מאכל, כגון אורז עם אפונה, והוא אינו אוהב אפונה, אסור להוציא עבורו את האפונים מן האורז, משום שהאפונים נחשבים פסולת כלפיו.

אולם יש אופן שיש להקל בזה, שאם אמו או אביו של הילד מוכנים לאכול את האפונה, הרי שכלפיהם האפונה נחשבת "אוכל", ולכן מותר להם להוציא את האפונים מן האורז, ולאכלם.

וכמו כן כתב מרן הרב זצ"ל, שמי שאוכל סלאט, ומעורב בו בצל, והוא אינו אוהב בצל, אבל חבירו אוהב בצל. מותר לו לברור את כל הבצל עבור חבירו המעוניין בו, ואין בזה איסור משום בורר.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם מונח לפני סלט כמצוין בהלכה בצלחת רחבה, מותר להפריד את הבצל משאר הסלט באופן שבו מזיזו לצד הצלחת? י"ט חשון תשע"ב / 16 בנובמבר 2011

אסור להוציא את הבצל מן הסלט לצד הצלחת. אלא יאכל את הסלט וישאיר את הבצל.

האם מותר לקלף רימון בשבת? י"ט חשון תשע"ב / 16 בנובמבר 2011

מותר לקלף רימון בשבת, כשבא לאכלו לאלתר.

מה הדין של מלחיה שיש בתוכה אורז? האם קיים בזה איסור בורר? י"ט חשון תשע"ב / 16 בנובמבר 2011

מותר להשתמש בשבת במלחיה שיש בתוכה אורז.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה