הלכה ליום שלישי ח' תמוז תש"פ 30 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן שמחה ז"ל למשפחת פרץ

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יניב פרץ

ברכת שהחיינו על פירות מורכבים

שאלה: האם יש לברך ברכת שהחיינו כשאוכלים פעם ראשונה בשנה פירות הדר, כגון אשכוליות או תפוזים?

תשובה: ראשית נקדים את עיקר הדין, שהאוכל פרי חדש, שלא אכל ממנו באותה השנה, לאחר שמברך על הפרי את ברכתו הראוייה לו, כגון בורא פרי העץ, צריך לברך גם כן ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". וכפי שביארנו בהלכות קודמות.

פירות מורכבים
ובנדון שאלתינו, לגבי פירות ההדר, ראשית כל יש לדון בזה מצד מה שהדבר ידוע כי הרבה מפירות ההדר אינם פירות טבעיים שנתקיימו מזמן בריאת העולם, אלא בני האדם במעשיהם הרכיבו כמה מיני פירות מין בשאינו מינו, עד שהגיעו לתוצרת הרצוייה מבחינתם. ולדוגמא פרי האשכולית, אינו פרי טבעי, אלא תולדתו מהרכבת תפוז ופומלה. ואף התפוזים עצמם, יש אומרים שאינם פרי טבעי אלא יצירתם על ידי הכלאת אילנות שונים (חושחש שהוא תפוז יערי, עם לימון וכדומה). ועל כן יש אומרים שאין לברך שהחיינו על פירות שכאלה, שעצם יצירתם היא נגד רצונו של הקדוש ברוך הוא שאסר עלינו את ההכלאה וההרכבה.

וסברא זו נכתבה באמת בספר הלכות קטנות, שיתכן שאין לברך שהחיינו על פרי מורכב, שכל דבר שנעשה על ידי בני אדם נגד רצון הבורא, איך יאמר ברכת שהחיינו עליו? וכן דעת עוד הרבה מרבותינו הפוסקים, וכן כתב הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל בספר בן איש חי (פר' ראה) שנהגו בבגדאד שלא לברך שהחיינו על "פרתקאל" (שהוא הפרי הידוע בינינו בשם תפוז, ובלשון ערבי "בורתואל"). אולם הגאון יעב"ץ (רבינו יעקב עמדין בן צבי), תמה מאד על דברי ההלכות קטנות מכמה טעמים, ואחד מהם, שאם באמת אין לברך שהחיינו על פרי מורכב, אם כן יהיה אסור גם כן לברך עליו ברכת בורא פרי העץ, שאיך שייך לברך את הבורא על דבר שנוצר נגד רצונו? ובעל כרחינו לומר, שמאחר והתיר לנו הבורא לאכול מפירות אלה אחר שנוצרו באיסור, שוב אין פגם בדבר, ושייך לשבח את ה' על יצירת הפירות, וכן על כך שהחיינו וזיכנו לאכול מהם לראשונה בכל שנה.

המנהג לברך, מול הכלל "ספק ברכות להקל"
נמצא שיש בדבר מחלוקת הפוסקים. ולכאורה עלינו לפסוק בענין זה, שאין לברך "שהחיינו" על פירות מורכבים. שהרי יש לחוש לדעת הפוסקים הסוברים שאין לברך על פרי מורכב, וכלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל". אלא שכנגד זה, כתבו הפוסקים שהמנהג הוא לברך "שהחיינו" גם על פירות מורכבים וכן כתב בספר חסד לאלפים, שמנהג ירושלים לברך שהחיינו גם על פירות מורכבים. וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

הדין למעשה
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב בענן זה, והעלה למעשה, שכאשר יש מחלוקת הפוסקים בעניני ברכות, והמנהג הוא כדעת הסוברים לברך, עלינו להמשיך במה שנהגו, ולכן בנדון שלפנינו, יש לברך "שהחיינו" על פירות הדר ושאר הפירות המורכבים, ואין לחשוש בענין זה לדעת הפוסקים שכתבו שלא לברך.

הרכבת פירות הדר
ועל כל פנים לגבי פירות ההדר, יש לנו טעם גדול לסמוך עליו ולברך שהחיינו על אכילתם, הואיל ולדעת הרבה פוסקים, כל מיני פירות ההדר הם מין אחד, ועל כן לא ברור הדבר שיש איסור בהרכבת האילנות, אתרוג, לימון, חושחש ואשכולית, אלו באלו. ולדעת מרןרבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (עי' בשו"ת יביע אומר ח"ה סימן יט, ובס' הליכות עולם ח"ב עמ' ר), מותר אף לומר לגוי להרכיב אילנות כאלה אלו באלו. ולפי זה מסתבר שאין קיומם נגד רצון הבורא, ויש לברך עליהם ברכת שהחיינו, וכמנהג ירושלים משנים קדמוניות.

ולסיכום: האוכל מפירות הדר בפעם הראשונה באותה השנה, והפירות הם חדשים מאותה שנה, יברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכל מהם לראשונה.

שאלות ותשובות על ההלכה

איך ניתן לברך על פרי האשכולית שהחיינו, שהרי הוא נמצא בשוק כל השנה, ואין הבדל בין הפרי החדש שהגיע לפרי הקיים עוד מעונה קודמת? ב' תמוז תשע"ז / 26 ביוני 2017

ברוב המקומות בארץ ישראל לא רואים את האשכולית אלא בחורף. ועוד, שניכר על פירות ההדר שהם חדשים בתחילת העונה. ואמנם, אם אין הדבר ניכר, אין לברך שהחיינו.

יש עוד פירות מורכבים שלא דנו בהם: אפרשזיף, קלמנטינה, מה דינם? ב' תמוז תשע"ז / 26 ביוני 2017

דינם שווה למה שהזכרנו (והפירות הללו הוזכרו בשיעור שניתן לשמוע בעל פה בהלכה יומית), שיש לברך עליהם שהחיינו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה