הלכה ליום חמישי ח' תשרי תשע"ח 28 בספטמבר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מיכאל בן מזל ודוד

ולעילוי נשמת יעקב בן מזל ודוד לבית משפחת אוקנין
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אחיינו

מוצאי יום הכפורים – דינים מיוחדים לשנה זו

להוסיף מחול על הקודש
צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים, עד שיעברו שעה וחומש (שבעים ושתים דקות זמניות), מזמן שקיעת החמה, כדעת רבינו תם, וכדעת רוב רבותינו הראשונים, כמו שהארכנו בחשיבות הענין להחמיר כשיטת רבינו תם בהלכה מיוחדת.

ומכל מקום, אדם חולה המצטער הרבה מן התענית, וכן נשים מעוברות ומניקות המצטערות הרבה מן התענית, רשאים להקל לטעום מעט זמן אחר צאת הכוכבים.

ההבדלה על הכוס
צריך להבדיל על הכוס במוצאי יום הכפורים, כשם שמבדילים במוצאי שבת ובמוצאי יום טוב.

בורא מאורי האש – שנת התשע"ח
בהבדלה שבמוצאי יום הכפורים, יש לברך "בורא מאורי האש". כפי שנוהגים בהבדלה של מוצאי שבת. והטעם שמברכים ברכה זו בכל מוצאי שבת, הוא משום שחידוש בריאתה של האש, הוא במוצאי שבת, כמו שמבואר בגמרא (פסחים נד.), שבמוצאי שבת נתן השם יתברך דעת באדם הראשון, שנזדמנו לו שתי אבנים, והקישן זו בזו, ויצאה מהן האש.

אבל במוצאי יום הכפורים, שאינו מוצאי שבת, לא שייך טעם זה. ובכל זאת יש לברך על האש, משום שבמשך יום הכפורים, היה אסור להבעיר אש, ועתה חזר ההיתר להבעירה. לכן אנו מברכים "בורא מאורי האש", על חידוש ההיתר להבעיר אש.

ולכן יש להקפיד, שתהיה האש שמברכים עליה, אש מנר "ששבת". כלומר, נר הדולק מערב יום הכפורים, או נר שהודלק מנר אחר שדלק מערב יום הכפורים, שבעצם יום הכפורים היה אסור להבעיר ממנו אש, ועתה, במוצאי יום הכפורים, מותר להבעיר ממנו אש.
ואם אין לו נר שדלק מערב יום הכפורים, לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בכל שנה ושנה, יש להורות שלא יברך כלל בורא מאורי האש. אבל בשנה זו (התשע"ח), שיום הכפורים בלאו הכי חל בשבת, מי שאין לו נר ששבת, יוכל לברך על נר רגיל, שהודלק זה עתה. שהרי יש לברך על הנר, מאותו טעם שאנו מברכים עליו בכל מוצאי שבת. (שו"ת יחוה דעת ח"א סי' סג, וחזון עובדיה על הימים הנוראים עמוד שפג).

בורא מיני בשמים
בהבדלה של מוצאי יום הכפורים, אין לברך על הבשמים. ואפילו בשנה זו, שיום הכפורים חל בשבת, אין לברך על הבשמים. ומכל מקום כתב מרן רבינו זצ"ל (בספרו עמוד שפד), שטוב הדבר, שלאחר הטעימה מן הכוס כדת, יביאו לפניו בשמים ויברך עליהם.

מחיל אל חיל
מצוה להרבות באכילה ושתיה מתוך שמחה במוצאי יום הכפורים, ואמרו במדרש, שבמוצאי יום הכפורים בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשיך". (קהלת ט).

המדקדקים במצוות מתחילים במוצאי יום הכפורים בבנית הסוכה, כדי לצאת ממצוה למצוה, ועל כגון זה נאמר "ילכו מחיל אל חיל".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה


סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

דין דם הנמצא בביצים

דם הנמצא בביצים, אסור באכילה, משום שאותו דם הוא תחילת ריקום האפרוח, ואותו האפרוח, דין עוף יש לו, שדמו אסור באכילה מן התורה, ולכן גם דם הנמצא בביצים אסור באכילה מן התורה, וזו דעת רבינו הרא"ש והתוספות. אולם לדעת רבינו הרמב"ם, דם הנמצא בביצים אינו אסור באכילה אלא מדרבנן, משום שאף על פי שדם זה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לנשים לעשות מלאכה בראש חודש?

תשובה: אמרו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר, שבזמן חטא העגל, אמר אהרן לכל עדת ישראל "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם" כדי להתיך את כל הזהב ולעשות ממנו את עגל הזהב. וכששמעו על כך הנשים, לא רצו לתת נזמיהן לבעליהן, ואמרו להם, אתם רוצים לעשות פסל ומסכה תועבת ה' שאין בו כוח להציל, ל......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה