הלכה ליום חמישי כ"ח אלול תש"פ 17 בספטמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שאלתיאל בן ג'ויה ז"ל

אוהבים אותו ומתגעגעים אליו - ת.נ.צ.ב.ה.
ולהצלחת המשפחה וכל עם ישראל לשנה טובה ומוצלחת.

הוקדש על ידי

משפחת בנבניסטי

פרטים בעניני התפלות של הימים הנוראים

הבהרה: השנה שיום טוב ראשון של ראש השנה חל בשבת, אסור בהחלט להדליק נרות ליום טוב שני עד לצאת השבת. וכפי שביארנו אתמול.
---------------------

כל אדם, איש או אשה, שלמדו אפילו מעט ממעלת הימים הנוראים, נוהגים להתפלל את כל תפלות הימים הנוראים מתוך דקדוק וכוונה בכל כוחם. ובמחזורים הנפוצים ישנם נוסחאות שונות בכל דבר, ולחלק מהנוסחאות יש על מה להסתמך, ולחלקן כלל אין על מה להסתמך. לכן סידרנו כאן כמה נוסחאות מעניני התפלה אשר רבים שואלים עליהם בכל שנה, לפי דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, לפי הנדפס בספריו.

במה שאומרים "ויעשו כולם אגודה אחת", יש לנקד את המילה "אחת" האלף בסיגול והחית בקמץ. כך: אֶחָת.  שכן נאמר בספר שמואל (ש"ב, ב, כה), "ויתקבצו בני בנימין ויהיו לאגודה אֶחָת".

במה שאומרים "שידענו  ה' אלהינו שהשלטן לפניך", כיצד יש לנקד את המילה "שלטן"? הנה ברוב המחזורים ניקדו "שלטן", עם קמץ חטוף תחת האות ש', כמו משקל המילה "קרבן", כך "שלטן". אולם מנהג מרן רבינו זצ"ל היה כמנהג ירושלים, לומר "שִילטון", כמו שנאמר "אין שילטון מיום המות". וכן דעת רוב האחרונים. (ואין לומר "כמו שידענו ה' אלהינו", אלא: "שידענו ה' אלהינו").

אם טעה בתפלת ראש השנה שחל בימות החול (כמו השנה, ביום טוב שני של ראש השנה), וסיים את בברכתו "זכרון תרועה" במקום "יום תרועה", אינו צריך לחזור ולהתפלל שנית.

יש לומר "תן חלקנו בתורתך", ולא "שים חלקנו בתורתך". שכן הוא הנוסח הנכון בדברי רבותינו הראשונים.

יש להשתדל לכוין בתפלה בכל ימות השנה, ובפרט בימים הנוראים, לא להתפלל במרוצה חס ושלום, אלא בנחת, מתוך כוונה שלימה, ובלשון תחנונים. ואף על פי שצריך להשמיע את כל התפלה (תפלת העמידה) לאזניו, מכל מקום טוב להזהר גם בימים הנוראים שאחרים לא ישמעו את תפלתו, כי הדבר עלול להפריע להם את כוונתם. ואף שמרן השלחן ערוך כתב שבימים הנוראים אין להזהר בזה, משום שלכולם יש מחזורים בידיהם ואינם טועים בתפלתם, מכל מקום עדיף להזהר בזה, בפרט לפי דברי המקובלים שאסור שאדם אחד ישמע את קולו של המתפלל.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום!
רציתי לדעת אם השטחים של דוד המלך ועוזיה המלך כבשו וסיפחו אותה לארץ ישראל.. יש להם דין של ארץ ישראל? כ"ח אלול תש"פ / 17 בספטמבר 2020

יש בזה מחלוקת בגמרא במסכת גיטין (דף ח.). ורש"י קידושין לח: כתב שכיבוש יחיד (כמו כיבוש דוד) לא נחשב כיבוש. ובישועות מלכו סימן סז כתב שחלק מכיבושי דוד נחשבים כיבוש, והדבר תלוי אם אחזו בהם ישראל אחר כך. ויש בזה הרבה מאד משא ומתן בדברי הפוסקים. שנה טובה ומבורכת,

הייתי נהוגה כל שמנה לעלות לבית עלמין להדליק נרות נשמה בערב כיפור,בגלל הסגר אני רוצה לכלום ערב ראש השנה אם זה מותר או אסור??? תודה ושנה טובה. כ"ח אלול תש"פ / 17 בספטמבר 2020

מאחר ומדובר בבעיה זמנית, אין צורך בהתרת נדרים ואין כאן בעיה הלכתית בכלל. תבורכי מפי עליון,

שלום!
האם מותר לתבוע חילוני בבית משפט? ואם לא מתי מותר לי? כ"ח אלול תש"פ / 17 בספטמבר 2020

יש ללכת לבית דין (כמו בית דין מגיני ארץ בהר נוף בתוך בית המדרש יחוה דעת), ולהזמין אותו לדין תורה. לפעמים אנשים מסכימים להגיע לבית דין. ואם לא יסכים, בית דין יוציא לך היתר לתבוע אותו בבית משפט. שנה טובה ומבורכת,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה