הלכה ליום שני כ"ג אלול תשע"ח 3 בספטמבר 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דבורה בת סעדה פוליטי

שהניתוח יעבור בשלום ותחזור לאיתנה במהרה

הוקדש על ידי

אהרן בן חנן

"אשרי העם יודעי תרועה"

מובא במדרש רבה (פר' אמור פר' כט אות ד), על הפסוק "אשר העם יודעי תרועה", אמר רבי יאשיה, וכי אין אומות העולם יודעים להריע? כמה קרנות יש להם, כמה חצוצרות יש להם?! אלא, "העם יודעי תרועה", אלו ישראל, שהם יודעים ומכירים לרצות את בוראם בתרועה. והוא עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, ומתמלא ברחמים על עמו ישראל. וזהו שנאמר "אשר העם יודעי תרועה", כלומר, מכירים ויודעים את סגולתה ומעלתה של התרועה, ושבים אל ה'.

רבו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היה הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, שרוב גדולי רבותינו הספרדים בדור האחרון היו תלמידיו. רבי עזרא עטיה, היה גאון צדיק ונשגב כל כך, עד שאפילו גדולי עולם, כמו מרן רבינו זצ"ל, ורבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ורבי שלום מזרחי זצ"ל ועוד, היו מתבטלים לפניו. ורק כדוגמא נציין, שכאשר מרן זצ"ל ראה באיזה ענין הלכתי, שאין הגאון רבי עזרא עטיה מסכים עמו להלכה, תיכף היה גונז את אותו הפסק שכתב ולא היה מורה להיפך מדעת רבו הגדול. ומידי שנה בשנה, היה מרן רבינו זצ"ל עורך אזכרה לרבו ומזכירו בתואר "מורינו ורבינו הגאון רבי עזרא עטיה". (גם בענין זה כתבנו בס"ד בספר אביר הרועים חלק שני, והדברים נראים בסרט אביר הרועים שיצא עתה).

ומעשה נפלא סיפר הגאון רבינו עזרא עטיה זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, על הגאון רבי שלמה לניאדו, בעל שו"ת בית דינו של שלמה, שהיה רבה של חלאב שבסוריה, והיה נוהג בראש השנה לעבור לפני התיבה כשליח צבור, כי ניחון בקול ערב, נעים זמירות ישראל, וגם היה תוקע בשופר. וכן היה נוהג מידי שנה בשנה.

כאשר הגיע רבי שלמה לזקנה ושיבה, הודיע לפרנסי הקהל שבאו לביתו לבקרו בשבת שלפני ראש השנה, שנבצר ממנו השנה להיות שליח צבור ותוקע, מפני מצב בריאותו. נענו הפרנסים ואמרו, אולי יואיל רבינו לומר לבנו הגאון רבי אפרים (בעל שו"ת דגל מחנה אפרים) שהוא יעבור לפני התיבה ויתקע בשופר. כששמע כן בנו רבי אפרים, בא לפני מר אביו ואמר לו, אבא, אני מוכן למלא את מקומך השנה, נענה הגאון לדבריו ובירך אותו בהצלחה. וכן היה.

בראש השנה הלך רבי אפרים לבית הכנסת, ועבר לפני התיבה, וכשעמד לתקוע, נתבלבל קצת בתקיעות ותיכף ומיד תיקן כדת. ובבוא ראשי הקהל אל הרב בעל בית דינו של שלמה, לבקרו לנשק ידיו כנהוג, שאל אותם, איך היו התפילות, השיבו בשבח התפלות הנפלאות שהתפלל רבי אפרים כשליח צבור. ושאל, איך היו התקיעות, ועל זה השיבו בשפה רפה, והרגיש שלא היו תקינות כל כך. תיכף ומיד קרא לרבי אפרים, ושאלו על כך, השיבו רבי אפרים, כי היה קורא "יהי רצון" שלפני התקיעות, ואמר "ושלח מלאכיך הקדושים הממונים על התקיעות", והנה תיכף ראה שבא המלאך הממונה על ידו, ויעף אליו אחד מן השרפים והתייצב לימינו, לזאת היה חרד מפניו ונתבלבל. שחק בעל הבית דינו של שלמה, ואמר לו, הנה אתה הזמנת אותו ותירא מפניו. ועל כגון זה נאמר, אשר העם יודעי תרועה.

ויש להוסיף, כי מעשה זה, סופר גם מפי הגאון רבי אברהם הררי רפול, שהיה מזקני רבני חלאב, והיו מזמינים אותו לשאת דברים בפני תלמידי פורת יוסף. ולפני כשישים שנה, סיפר רבי אברהם את המעשה הלז לפני התלמידים. קם תלמיד אחד ושאל את רבי אברהם, בשביל מה הרב מספר לנו את המעשה הזה? מה לנו ולסיפור מופלא כל כך? השיב לו רבי אברהם בקול, "עליך לדעת שיש דברים כאלה בעולם"! "אתה צריך לדעת שזה אפשרי"!

אכן לנו הדלים, לפחות נכוין לשוב בתשובה, וכמו שאמרו במדרש תהלים, "תקעו בחודש שופר", חדשו ושפרו מעשיכם על ידי השופר. כי השופר, רומז גם על השופר שבזמן מתן תורה, כמו שכתוב בו "ויהי קול השופר הולך וחזק מאד", ולכן אסור להשיח (לדבר) בשעת תקיעות השופר, כי על אותה שעה כתוב במדרש (פר' יתרו סוף פר' כט), שהיה כל העולם שקט, חמור לא נער, סוס לא צנף, צפור לא צפצף, מלאכים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש, וקול השופר נשמע מסוף העולם ועד סופו. ולכן אין להשיח או להשתעל ברצון, וצריך לשבת דומיה בעת התקיעות לקיים מצות עשה לשמוע קול שופר. קחו עמכם דברים ושובו אל ה', אשרי העם יודעי תרועה ומכירים בה לשוב בתשובה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה