הלכה ליום חמישי ב' אלול תשע"ז 24 באוגוסט 2017

ביטול מצוות עשה וברכה לבטלה

שאלה: לפני כמה ימים מסרתי את התפילין שלי לבדיקה, ולחרדתי גילה הבודק שבתפילין של ראש היתה חסרה מילה אחת, שהוא פסול ברור, וכמובן החליף מיד את הפרשיות כהלכה, אך לבי מר לי על העבר, מהו התיקון שעלי לעשות לכפר על עווני?

תשובה: בשאלה זו נשאל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בספרו עמוד כו), והשיב, שעלינו לדון כאן בשני ענינים נפרדים.

האחד, מצד מה שהשואל לא הניח תפילין של ראש במשך כמה שנים, והענין השני, מצד מה, שהיה מברך בכל יום ברכה לבטלה על התפילין. כי האדם ששאל על כך את מרן זצ"ל, היה אשכנזי, והאשכנזים נוהגים לברך על תפילין של ראש ברכה נפרדת, נמצא, שאם התפילין פסולות, בודאי שאין לברך על הנחתן, ואם בירך, הרי היא ברכה לבטלה, שהוא איסור מן התורה לדעת הרמב"ם כמו שביארנו כבר.

והנה ראשית כל נבאר, שזה החוטא העומד לפנינו, דינו הוא כדין "שוגג", כלומר, ישנם שלש מדרגות בכל מעשה, ישנו "מזיד", שהוא העושה איזה מעשה בכוונה תחילה, כגון מי שנוסע בשבת, ויודע שאסור ליסוע בשבת. וישנו "שוגג", שהוא העושה מעשה בלא כוונה, כגון מי שנסע בשבת ולא ידע שאותו היום הוא שבת וכיוצא בזה. ויש "אנוס", והוא מי שעושה מעשה מחמת אונס, כגון מי שלקחו אותו אנשים אחרים והכריחו אותו ליסוע בשבת בעל כורחו. והנה ה"אנוס", הוא פטור לגמרי, שאינו אחראי למעשיו. וה"מזיד", הוא אחראי במלוא כובד האחריות על מעשיו. אולם השוגג, אין דינו חמור כדין המזיד, שהרי לא התכון למה שעשה, ומאידך גיסא, אינו יכול לפטור עצמו לחלוטין מן הדין כמו מי שהיה אנוס, שהרי אילו היה נזהר, לא היה נופל באותו מכשול שנפל בו.

ועתה לגבי השאלה, הנה מצד מה שלא הניח תפילין, נראה שאינו צריך לעשות תיקון מיוחד, הואיל ועל ביטול מצות עשה (הנחת תפילין היא מצות עשה, ואם אינו מניחן, נחשב למבטל מצות עשה) אמרו במסכת יומא (דף פו.) "עבר על מצות עשה ושב בתשובה, לא זז משם עד שנמחל לו". וכן פסק הרמב"ם. והואיל והשואל שלפנינו מצטער על חטאו, ומודה בו, ומקבל על עצמו להזהר להבא שלא להכשל, הרי שנתכפר חטאו.

ולא נותר לדון אלא מצד העון של הברכות לבטלה שהיה מברך בכל יום על תפילין פסולות. והנה אם נאמר שדינו הוא ממש כדין מי שעבר על מצות לא תעשה, שהרי נשא שם שמים לשוא ועבר על "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא", הרי דינו הוא כמבואר במסכת יומא (פו.) שהתשובה אינה מכפרת לגמרי, ורק על ידי יום הכפורים יתכפר חטאו. ולכן עליו להתאמץ יותר בתפלותיו שיקבל ה' את תשובתו בזכות היום הקדוש.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב בזה, שבהיות ולדעת הרבה ראשונים, איסור ברכה לבטלה אינו מן התורה, אלא מדרבנן, בלאו הכי יש לומר שאינו זקוק לתיקון מיוחד על חטאו, ודי לו בתשובה רגילה בלבד. (אף שלמעשה אנו נזהרים בדין ברכה לבטלה כדעת הרמב"ם, שהוא איסור מן התורה). ועוד הוסיף, שמכיון שעבר על הזכרת שם השם בשוגג, יש אומרים שאפילו במצות לא תעשה, אם עבר עליה בשוגג אינו זקוק לכפרה מיוחדת, ורק במזיד צריך רחמים מרובים שביום הכפורים יכופר חטאו.

ולכן פסק שדי לאותו אברך שבא לפניו בשאלה, שיחזור בתשובה, וה' הטוב יכפר בעדו.

ומכאן נלמד כמה יש להזהר באיסורי ברכות לבטלה באופן הבא ברשלנות, שהרי זה כמו מי שמזכיר שם השם במזיד, ותשובתו קשה. ויש להתחזק בענין זה, לשים לב על כל ברכה וברכה לפני הוצאתה מן הפה, וה' הטוב יראה בענינו ויקבל ברחמים וברצון את תפלתינו.

שאלות ותשובות על ההלכה

1. מדוע לא נדון את אותו יהודי לאנוס. אדם רכש במיטב כספו, תפילין מהודרות, מסופר ירא שמיים, וכעת התברר שחסרה מילה. זה אנוס גמור, הרי עשה כל שיכול היה לעשות. למה דין של שוגג נטיל עליו?
2. מדוע יש כאן איסור ברכה לבטלה? הרי סוף סוף, אם מדובר בספרדי, הרי שהברכה שבירך חלה על תפילין של יד,
ובכל מקרה אנו הספרים פוטרים בברכה זו את תפילין של ראש הפסולות? ד' אלול תשע"ז / 26 באוגוסט 2017

לגבי השאלה השנייה, נכון הוא שלגבי ספרדי אין מה לדון בכלל, כי אין זו ברכה תבטלה. וכמו שכתבנו בפירוש. והנדון הוא רק למנהג האשכנזים.

ולגבי השאלה הראשונה. בדרך כלל כאשר נוהג ממש כשורה, והולך וקונה אצל ירא שמים, ומוסר את התפילין לבדיקה, לא יבוא על ידו מכשול. ואם בכל זאת יארע מכשול, יש מקום לדונו כאנוס. אף שבאמת ממרן זצ"ל למדנו שקשה לדון אדם זה כאנוס.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה