הלכה ליום חמישי ב' אלול תשע"ז 24 באוגוסט 2017

ביטול מצוות עשה וברכה לבטלה

שאלה: לפני כמה ימים מסרתי את התפילין שלי לבדיקה, ולחרדתי גילה הבודק שבתפילין של ראש היתה חסרה מילה אחת, שהוא פסול ברור, וכמובן החליף מיד את הפרשיות כהלכה, אך לבי מר לי על העבר, מהו התיקון שעלי לעשות לכפר על עווני?

תשובה: בשאלה זו נשאל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בספרו עמוד כו), והשיב, שעלינו לדון כאן בשני ענינים נפרדים.

האחד, מצד מה שהשואל לא הניח תפילין של ראש במשך כמה שנים, והענין השני, מצד מה, שהיה מברך בכל יום ברכה לבטלה על התפילין. כי האדם ששאל על כך את מרן זצ"ל, היה אשכנזי, והאשכנזים נוהגים לברך על תפילין של ראש ברכה נפרדת, נמצא, שאם התפילין פסולות, בודאי שאין לברך על הנחתן, ואם בירך, הרי היא ברכה לבטלה, שהוא איסור מן התורה לדעת הרמב"ם כמו שביארנו כבר.

והנה ראשית כל נבאר, שזה החוטא העומד לפנינו, דינו הוא כדין "שוגג", כלומר, ישנם שלש מדרגות בכל מעשה, ישנו "מזיד", שהוא העושה איזה מעשה בכוונה תחילה, כגון מי שנוסע בשבת, ויודע שאסור ליסוע בשבת. וישנו "שוגג", שהוא העושה מעשה בלא כוונה, כגון מי שנסע בשבת ולא ידע שאותו היום הוא שבת וכיוצא בזה. ויש "אנוס", והוא מי שעושה מעשה מחמת אונס, כגון מי שלקחו אותו אנשים אחרים והכריחו אותו ליסוע בשבת בעל כורחו. והנה ה"אנוס", הוא פטור לגמרי, שאינו אחראי למעשיו. וה"מזיד", הוא אחראי במלוא כובד האחריות על מעשיו. אולם השוגג, אין דינו חמור כדין המזיד, שהרי לא התכון למה שעשה, ומאידך גיסא, אינו יכול לפטור עצמו לחלוטין מן הדין כמו מי שהיה אנוס, שהרי אילו היה נזהר, לא היה נופל באותו מכשול שנפל בו.

ועתה לגבי השאלה, הנה מצד מה שלא הניח תפילין, נראה שאינו צריך לעשות תיקון מיוחד, הואיל ועל ביטול מצות עשה (הנחת תפילין היא מצות עשה, ואם אינו מניחן, נחשב למבטל מצות עשה) אמרו במסכת יומא (דף פו.) "עבר על מצות עשה ושב בתשובה, לא זז משם עד שנמחל לו". וכן פסק הרמב"ם. והואיל והשואל שלפנינו מצטער על חטאו, ומודה בו, ומקבל על עצמו להזהר להבא שלא להכשל, הרי שנתכפר חטאו.

ולא נותר לדון אלא מצד העון של הברכות לבטלה שהיה מברך בכל יום על תפילין פסולות. והנה אם נאמר שדינו הוא ממש כדין מי שעבר על מצות לא תעשה, שהרי נשא שם שמים לשוא ועבר על "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא", הרי דינו הוא כמבואר במסכת יומא (פו.) שהתשובה אינה מכפרת לגמרי, ורק על ידי יום הכפורים יתכפר חטאו. ולכן עליו להתאמץ יותר בתפלותיו שיקבל ה' את תשובתו בזכות היום הקדוש.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב בזה, שבהיות ולדעת הרבה ראשונים, איסור ברכה לבטלה אינו מן התורה, אלא מדרבנן, בלאו הכי יש לומר שאינו זקוק לתיקון מיוחד על חטאו, ודי לו בתשובה רגילה בלבד. (אף שלמעשה אנו נזהרים בדין ברכה לבטלה כדעת הרמב"ם, שהוא איסור מן התורה). ועוד הוסיף, שמכיון שעבר על הזכרת שם השם בשוגג, יש אומרים שאפילו במצות לא תעשה, אם עבר עליה בשוגג אינו זקוק לכפרה מיוחדת, ורק במזיד צריך רחמים מרובים שביום הכפורים יכופר חטאו.

ולכן פסק שדי לאותו אברך שבא לפניו בשאלה, שיחזור בתשובה, וה' הטוב יכפר בעדו.

ומכאן נלמד כמה יש להזהר באיסורי ברכות לבטלה באופן הבא ברשלנות, שהרי זה כמו מי שמזכיר שם השם במזיד, ותשובתו קשה. ויש להתחזק בענין זה, לשים לב על כל ברכה וברכה לפני הוצאתה מן הפה, וה' הטוב יראה בענינו ויקבל ברחמים וברצון את תפלתינו.

שאלות ותשובות על ההלכה

1. מדוע לא נדון את אותו יהודי לאנוס. אדם רכש במיטב כספו, תפילין מהודרות, מסופר ירא שמיים, וכעת התברר שחסרה מילה. זה אנוס גמור, הרי עשה כל שיכול היה לעשות. למה דין של שוגג נטיל עליו?
2. מדוע יש כאן איסור ברכה לבטלה? הרי סוף סוף, אם מדובר בספרדי, הרי שהברכה שבירך חלה על תפילין של יד,
ובכל מקרה אנו הספרים פוטרים בברכה זו את תפילין של ראש הפסולות? ד' אלול תשע"ז / 26 באוגוסט 2017

לגבי השאלה השנייה, נכון הוא שלגבי ספרדי אין מה לדון בכלל, כי אין זו ברכה תבטלה. וכמו שכתבנו בפירוש. והנדון הוא רק למנהג האשכנזים.

ולגבי השאלה הראשונה. בדרך כלל כאשר נוהג ממש כשורה, והולך וקונה אצל ירא שמים, ומוסר את התפילין לבדיקה, לא יבוא על ידו מכשול. ואם בכל זאת יארע מכשול, יש מקום לדונו כאנוס. אף שבאמת ממרן זצ"ל למדנו שקשה לדון אדם זה כאנוס.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה