הלכה ליום חמישי י"ב אלול תשע"ט 12 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אבי ומורי דוד חנונו בן מזל ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

קביעת גדרים בימי הסליחות בלימוד התורה

כבר הזכרנו בהלכות קודמות, את דברי רבותינו האחרונים, ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שהעיקר בזמנינו בימי אלול ועשרת ימי תשובה, לעשות תשובה על חטאיו, ואין העיקר להתענות ולקרוא כמה פעמים ספר תהלים, ולהרבות באמירת תחנונים, אלא לעשות תשובה ממש, לפשפש במעשיו, ולתקן את דרכיו, ואז תהיה תועלת גם באמירת תחנונים וכדומה.

אמר דוד המלך עליו השלום, "אין אני מתיירא מעבירות שהן חמורות, כי הן חמורות, וממה אני מתיירא? מעבירות קלות, שהן קלות. כלומר, אמר דוד המלך, מהעבירות החמורות, איני צריך להרחיק את עצמי, כי יודע אני שהן חמורות ולא אחטא בהן, אבל אני מתיירא מן העבירות הקלות, המביאות את האדם לעבירות חמורות. וביאר הגאון רבינו יהונתן איבשיץ זצ"ל בספרו יערות דבש, שהרי ברור לכל אדם ירא ה', שלא יחטא חס ושלום בעון חמור, כגון איסור אשת איש, והדבר אינו עולה בלבו כלל, רק בתחילה נכשל בהסתכלות אסורה, ואומר בלבו שאין זה איסור גדול כל כך, ומה בכך שהוא מביט ביופיה, ואחר כך נכשל בדיבור דברים של שטות, וגם בזה אומר בלבו, שלא יבא לידי מכשול. עד שבסופו של דבר הוא נכשל בעברה היותר חמורה שבתורה. וזו הכוונה שהוא מתיירא מעבירות קלות, שמהעבירה החמורה אינו מתירא, שמתחילה לא עלה על לב אדם להכשל בה, רק מן העבירה הקלה הוא בא לידי החמורה.

לכן צריך אדם כל ימי חייו, ובפרט בימים אלה, להכין לעצמו גדרים גדרים, מאיזה עון עליו להתרחק, בכדי שלא יבא לידי מכשול. ויתבונן איזה דבר הוא המביאו לפח העוונות, ויתרחק ממנו. (ואם יש לו בביתו חיבור לאינטרנט שאינו מסונן, יראה לעשות סינון כראוי, שלא יבא לידי מכשול).

ובאמת שאי אפשר להמלט לגמרי מן היצר הרע, אם לא על ידי לימוד התורה, שמי שהוא קשור בתורה, שקובע עצמו לשמוע בכל יום שיעורי תורה, או לימוד בחברותא וכדומה, על ידי זה הוא נשמר מכל חטא, ולעולם אינו נוטה מדרך ה'. וכתב רבינו יהונתן איבשיץ, שלא רק האנשים, עליהם לקבוע עת בכל יום ללימוד תורה, אלא גם הנשים, עליהן לקבוע עצמם לאיזה לימוד באיזה זמן, מאיזה ספר מוסר (כמו ספר פלא יועץ וכדומה), וזה יהיה לאדם ממש כחומה בצורה שלא בקל ילכדו היצר הרע.

נספר מעשה אחד, בכדי להמחיש חשיבות לימוד התורה בכל יום.

לפני כעשרים וחמש שנה, היתה קהלה אחת בשכונת רמות בירושלים, שהיו כולם בעלי בתים אמידים, ששלחו את בניהם ובנותיהם לחינוך מודרני, חלקם לבתי ספר ממלכתיים דתיים, וחלקם לבית ספר חילוניים לגמרי. ובא לשם רב אחד, שהיה עמל בכל כחו בכדי ללמד את כל הציבור תורה. והיה הולך ומדבר עם נשות האנשים, שתעודדנה את בעליהן להגיע בכל יום לשיעור, וכן על זה הדרך, היה קובע אברכים שילמדו עם בני הקהל בכל יום, ומזרזם להגיע לאמירת סליחות בכל יום וכיוצא בזה.

לעומתם, בשכונה אחרת בירושלים, קהלה דומה מאד לקהלה זו, רק שם לא למדו בני הקהל תורה, והרב היה עושה מלאכתו בדרשת ליל שבת ושיעור ביום שלישי, ואחר כך היה מסתלק לביתו לעסוקיו. ועתה כיום הזה, אחר עשרים שנה, אנו רואים מה יצא מאלו ומאלו. שאותם בעלי בתים משכונת רמות, רבים מהם בניהם בני תורה יראי שמים, ורבים עוד יותר נכדיהם בני תורה. אותם העובדים, קובעים עתים לתורה, ומחנכים בניהם בחינוך תורני, ואותם הלומדים, בלאו הכי כל עסקם רק בתורה.

לעומתם, בני הקהל האחר, בעונות הרבים כמה יכאב הלב עליהם, רובם כולם בניהם בנים משחיתים, מעטים מאד מגיעים בכלל לבית הכנסת בשבת, וכולם מזלזלים בעניני צניעות והקפדה על ההלכה, ואין להם כבוד לתלמידי חכמים. וכל כך למה, רק משום שלא היו קשורים לעסק התורה, ולתלמיד חכם הדבוק כולו בתורה. ישמע חכם ויוסף לקח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה