הלכה ליום חמישי י"ב אלול תשע"ט 12 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אבי ומורי דוד חנונו בן מזל ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

קביעת גדרים בימי הסליחות בלימוד התורה

כבר הזכרנו בהלכות קודמות, את דברי רבותינו האחרונים, ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שהעיקר בזמנינו בימי אלול ועשרת ימי תשובה, לעשות תשובה על חטאיו, ואין העיקר להתענות ולקרוא כמה פעמים ספר תהלים, ולהרבות באמירת תחנונים, אלא לעשות תשובה ממש, לפשפש במעשיו, ולתקן את דרכיו, ואז תהיה תועלת גם באמירת תחנונים וכדומה.

אמר דוד המלך עליו השלום, "אין אני מתיירא מעבירות שהן חמורות, כי הן חמורות, וממה אני מתיירא? מעבירות קלות, שהן קלות. כלומר, אמר דוד המלך, מהעבירות החמורות, איני צריך להרחיק את עצמי, כי יודע אני שהן חמורות ולא אחטא בהן, אבל אני מתיירא מן העבירות הקלות, המביאות את האדם לעבירות חמורות. וביאר הגאון רבינו יהונתן איבשיץ זצ"ל בספרו יערות דבש, שהרי ברור לכל אדם ירא ה', שלא יחטא חס ושלום בעון חמור, כגון איסור אשת איש, והדבר אינו עולה בלבו כלל, רק בתחילה נכשל בהסתכלות אסורה, ואומר בלבו שאין זה איסור גדול כל כך, ומה בכך שהוא מביט ביופיה, ואחר כך נכשל בדיבור דברים של שטות, וגם בזה אומר בלבו, שלא יבא לידי מכשול. עד שבסופו של דבר הוא נכשל בעברה היותר חמורה שבתורה. וזו הכוונה שהוא מתיירא מעבירות קלות, שמהעבירה החמורה אינו מתירא, שמתחילה לא עלה על לב אדם להכשל בה, רק מן העבירה הקלה הוא בא לידי החמורה.

לכן צריך אדם כל ימי חייו, ובפרט בימים אלה, להכין לעצמו גדרים גדרים, מאיזה עון עליו להתרחק, בכדי שלא יבא לידי מכשול. ויתבונן איזה דבר הוא המביאו לפח העוונות, ויתרחק ממנו. (ואם יש לו בביתו חיבור לאינטרנט שאינו מסונן, יראה לעשות סינון כראוי, שלא יבא לידי מכשול).

ובאמת שאי אפשר להמלט לגמרי מן היצר הרע, אם לא על ידי לימוד התורה, שמי שהוא קשור בתורה, שקובע עצמו לשמוע בכל יום שיעורי תורה, או לימוד בחברותא וכדומה, על ידי זה הוא נשמר מכל חטא, ולעולם אינו נוטה מדרך ה'. וכתב רבינו יהונתן איבשיץ, שלא רק האנשים, עליהם לקבוע עת בכל יום ללימוד תורה, אלא גם הנשים, עליהן לקבוע עצמם לאיזה לימוד באיזה זמן, מאיזה ספר מוסר (כמו ספר פלא יועץ וכדומה), וזה יהיה לאדם ממש כחומה בצורה שלא בקל ילכדו היצר הרע.

נספר מעשה אחד, בכדי להמחיש חשיבות לימוד התורה בכל יום.

לפני כעשרים וחמש שנה, היתה קהלה אחת בשכונת רמות בירושלים, שהיו כולם בעלי בתים אמידים, ששלחו את בניהם ובנותיהם לחינוך מודרני, חלקם לבתי ספר ממלכתיים דתיים, וחלקם לבית ספר חילוניים לגמרי. ובא לשם רב אחד, שהיה עמל בכל כחו בכדי ללמד את כל הציבור תורה. והיה הולך ומדבר עם נשות האנשים, שתעודדנה את בעליהן להגיע בכל יום לשיעור, וכן על זה הדרך, היה קובע אברכים שילמדו עם בני הקהל בכל יום, ומזרזם להגיע לאמירת סליחות בכל יום וכיוצא בזה.

לעומתם, בשכונה אחרת בירושלים, קהלה דומה מאד לקהלה זו, רק שם לא למדו בני הקהל תורה, והרב היה עושה מלאכתו בדרשת ליל שבת ושיעור ביום שלישי, ואחר כך היה מסתלק לביתו לעסוקיו. ועתה כיום הזה, אחר עשרים שנה, אנו רואים מה יצא מאלו ומאלו. שאותם בעלי בתים משכונת רמות, רבים מהם בניהם בני תורה יראי שמים, ורבים עוד יותר נכדיהם בני תורה. אותם העובדים, קובעים עתים לתורה, ומחנכים בניהם בחינוך תורני, ואותם הלומדים, בלאו הכי כל עסקם רק בתורה.

לעומתם, בני הקהל האחר, בעונות הרבים כמה יכאב הלב עליהם, רובם כולם בניהם בנים משחיתים, מעטים מאד מגיעים בכלל לבית הכנסת בשבת, וכולם מזלזלים בעניני צניעות והקפדה על ההלכה, ואין להם כבוד לתלמידי חכמים. וכל כך למה, רק משום שלא היו קשורים לעסק התורה, ולתלמיד חכם הדבוק כולו בתורה. ישמע חכם ויוסף לקח.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

התרת נדרים בעשרה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה


דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

"גזל מקטרג בראש"

---------- מחר, יום הבחירות לכנסת בארץ ישראל. וידועה דעתו של מרן זצ"ל כי נכון מאד להקדים ולהצביע בשעות הבוקר המוקדמות כמה שאפשר. ושכל אחד ואחד ישפיע על קרוביו ומקורביו להצביע כהוראת מרן זצ"ל, כי היא מצוה רבה שהרבה גופי תורה תלויים בה. ובפרט בפעם הזו כנודע. וחלילה להמנע מהצבעה, שהרי בזה הו......

לקריאת ההלכה