הלכה ליום חמישי ט"ז אלול תשע"ז 7 בספטמבר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

ליאל בת תמר ורחל בת צביה

רפואת הנפש והגוף

הוקדש על ידי

טלי בת טרז אסתר

ההכנות לימי הדין

בימים הסמוכים לימי לראש השנה, על כל אחד ואחד מעם ישראל, להתבונן על מעשיו, לעשות "חשבון נפש", כדי לבחון במה יוכל לתקן את מעשיו ולשפרם, על מנת שלאחר מכן, יעמדו לו סניגורים טובים ליום הדין. 

משמעות השם "אלול" כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, ש"אלול", כלומר, משמעות השם של החודש "אלול", היא מלשון "יאללון"  שהוא התרגום הארמי למה שנאמר אודות המרגלים "ויתורו" את ארץ כנען, "ויאללון" ית ארעא דכנען, כלומר, לשון ריגול וחיפוש אחר מעשיו. כי בחודש אלול, מנהג ישראל קדושים לתור אחר מעשיהם, ולבקר את עצמם, כי הם הימים המיוחדים והמסוגלים לתיקון העונות, לחזרה בתשובה שלימה, ולעלות מעלה מעלה בדרך העולה בית אל.

תפלות ימי חודש אלול
בלי ספק, ריבוי התפלה והתשובה מסייעים הרבה מאד לכל אדם, והם שיעמדו לו אחר כך בימי הדין, ראש השנה ויום הכפורים הבאים עלינו לשלום, כדי שיזכה להכתב ולהחתם לחיים טובים, לעושר ואושר ולמלוי כל משאלותיו.

ויש לאדם לעורר את עצמו ולהתנער מתרדמת השגרה הנופלת עליו במסע החיים האפלוליים, כי כמה השתדלויות כל אחד עושה כדי לשפר את מצבו החומרי, בקניית בית או רכב, ובהשקעת כוחותיו עבור מאכלות ערבים, טיולים ובילויים וכיוצא בזה, וכל מה שפועל ועושה, הכל כאין וכאפס לעומת מה שישפר את מצבו החומרי והרוחני כאחד, בעזרת התפלות לאל נורא עלילה בימים הנוראים הללו. וכמו שכתב הגאון החזון איש, שעל ידי התפלה, האדם פועל להטיב את מצבו יותר ממה שיוכל לפעול על ידי השתדלות טבעית שנראה לעין כל שהשתדלות זו מועילה.

תשובה ותפלה וצדקה
אמרו רבותינו בתלמוד ירושלמי (תענית פ"ב), אמר רבי אלעזר, שלשה דברים מבטלין את הגזרה, תפלה (קול), צדקה (ממון), ותשובה (צום). והביא ראיה לזה מן הפסוק. ולכן יש להרבות מאד בימים אלה בכל אלו השלשה, צום, קול, ממון, וכמו שאמר הפייטן "ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה", ומקור הדברים בתלמוד הירושלמי כנזכר. וכתב מרן רבינו הגדול זצוק"ל, שאף על פי שבדורות הקודמים היו מרבים מאד בתעניות בימים אלה, בבחינת "תשובה", מכל מקום בזמנינו שקשה לרוב בני האדם להתענות, יש להרבות עוד ועוד בצדקה יתרה, ומוטב להרבות בצדקה ומעשים טובים בזמנינו יותר מלהתענות, שעל ידי התענית הוא ממעט במלאכת שמים.

וכבר כתבנו כמה פעמים שיש להזהר להעביר את כספי הצדקה לאנשים אחראים, בכדי שיעבירו את המעות לעניים אמתיים, ואין לסמוך בזה על כל אדם, אפילו אם הוא מתהדר כביכול בהמלצות גדולי הדור.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה