הלכה ליום שני א' אלול תשפ"א 9 באוגוסט 2021

ההלכה מוקדשת לישועה

לכל בית ישראל

ולרפואת חולי עם ישראל

הוקדש על ידי

דוד אליהו פרץ

חודש הרחמים והסליחות – תפלתו של מרן זצ"ל

חודש אלול, הוא החודש המסוגל ביותר לסליחה וכפרה, לכן נוהגים לחזור בתשובה, איש איש כפי מעשיו, בימים הללו. ומרבים בהם בתחנונים לפני ה' יתברך. ובפרט נהגו בזה הספרדים ובני עדות המזרח, שאומרים "סליחות" החל ממוצאי ראש חודש אלול.

וידוע שבימים אלה אנו קרובים יותר לה' יתברך, והוא ממהר לשמוע תפילות. כמו שדרשו "אני לדודי ודודי לי", ראשי תיבות אלול. ו"דודי", הוא הקדוש ברוך הוא. שאנו קרובים אליו והוא קרוב אלינו. וכן בפסוק "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב", רמוז חודש "אלול".

וכתב רבינו יונה בספר היראה בזו הלשון: "משנכנס אלול עד מוצאי יום הכפורים יהיה ירא וחרד מאימת יום הדין".

ובזכות התשובה בימים אלה, אנו עתידים להגאל, כמו שנרמז בפסוקים שאמר דוד המלך, "לדוד ה' אורי וישעי", אורי, בראש השנה, וישעי, ביום הכפורים. ומסיים דוד המלך, "לולא האמנתי לראות בטוב ה'", ופירשו רבותינו (בברכות ד.), שהיה דוד המלך מתיירא (מפחד) שמא יגרום החטא ולא תבא הישועה, ולכן יש ניקוד (נקודות) מעל המילה "לולא" האמנתי לראות בטוב ה', שרצונו לרמוז בזה על חודש "אלול" (אותיות לולא), שבזכות תשובתינו בימים אלה נוושע ביום הדין.

וכתב הגאון רבי דוד עמאר ז"ל, בספר תפלה לדוד (סי' ריב), שבחודש אלול ובעשרת ימי תשובה, נכון מאד לכוין בברכת "השיבנו אבינו לתורתך" שבתפלת שמונה עשרה, ולהזכיר כמה משמותיהם של אלה שנטו מדרכי ה' ותורתו, ויצאו לתרבות רעה, וביחוד אם הם קרוביו. והדברים הללו הובאו על ידי מרן רבינו הגדול זצ"ל בספרו חזון עובדיה (עמוד כה). וכמו כן בודאי שראוי לאדם להתפלל גם על עצמו, שיזכה לשוב בתשובה, ולעלות מעלה מעלה בתורה וביראת ה'. וגם כל בקשותיו האחרות, יהיו לשם שמים, שאם תהיה לו פרנסה טובה ובריאות טובה, יוכל להתחזק עוד ועוד בעבודת ה'.

ובהזדמנות מסויימת כשעמדנו סמוך למרן זצ"ל בשעת התפלה, ראינו שביקש בתפלתו אחרי "יהי לרצון" שבסיום התפלה, והתחנן לפני הקדוש ברוך הוא שיחזיר בתשובה שלימה בחור אחד שפרש מדרכי היהדות, והיה מתחנן כבן לפני אביו.

ובאמת שאם נתבונן, הלא נראה כל איש ואשה, כמה אנו מאריכים בתפלה על קרובינו שחלילה אינם בקו הבריאות, או מעוכבי זיווג וכדומה. והלא הדברים קל וחומר, כי הכאב על מי שאינו הולך בדרך ה' הוא גדול פי כמה וכמה, שמאבד עצמו מחיי העולם הבא, ואינו מזכה את עצמו בזכויות רבות לחיי עולם הנצח, אשר כל קורות האדם בזה העולם הם כאין וכאפס לעומת חיי העולם הבא.

וזכור לנו, שאחר פטירת רעייתו של מרן רבינו זצ"ל, היה מרבה בתפלות ובלימוד תורה לעלוי נשמתה, והיה מזכיר מה שכתבו המקובלים, שיראה אדם את קרובו הנפטר כאילו הוא עומד ומתחנן לפניו שיצילו מאש אוכלה. כי צורך האדם בעולם הבא לזכויות ומעשים טובים בכדי לזכות בחיי העולם הבא, הוא גדול לאין שיעור מכל צרכיו בזה העולם השפל והחולף.

והגאון רבי דוד עמר הנזכר, הביא בספרו את הנוסח הנכון למי שרוצה להוסיף שמות קרובים בברכת "השיבינו", שיאמר בתוך הברכה, אחרי אמירת "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכינו לעבודתך והחזירינו בתשובה שלימה לפניך": יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתחתור חתירה מתחת כסא כבודך להחזיר בתשובה שלימה כל פושעי ישראל, ובכללם תחזיר בתשובה שלימה את (יאמר את שם הקרוב ואת שם אמו, כגון דוד בן אסתר), כי ימינך פשוטה לקבל שבים, ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה.

(ונכון שבסיום הברכה כשמזכיר את שם ה', יכוין שניקוד שם ה' בכתיבתו בברכה זו, הוא בסגול, כפי שמודפס בסידורים המדויקים).

ויהי רצון שהשם יתברך יחזיר את כל פושעי ישראל בתשובה שלימה וידעו תועי רוח בינה, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני מתגורר בלוס אנג'לס, האם מותר להגיד כאן סליחות ב 10 בלילה שעון לוס אנג'לס? יש כאן הסוברים כי זה שעון ישראל שקובע ולא השעון המקומי. ג' אלול תשע"ט / 3 בספטמבר 2019

יש בזה מחלוקת הפוסקים. ולדעת רוב הפוסקים אין לסמוך על הזמן של ארץ ישראל. ראה בחזון עובדיה ימים נוראים עמוד ד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

היום הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָד......

לקריאת ההלכה