הלכה ליום ראשון א' אלול תשע"ט 1 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אמנו האהובה

רבקה בת עזרא ואסתר יהודית ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנותיה האוהבות

חודש הרחמים והסליחות – תפלתו של מרן זצ"ל

חודש אלול, הוא החודש המסוגל ביותר לסליחה וכפרה, לכן נוהגים לחזור בתשובה, איש איש כפי מעשיו, בימים הללו. ומרבים בהם בתחנונים לפני ה' יתברך. ובפרט נהגו בזה הספרדים ובני עדות המזרח, שאומרים "סליחות" החל ממוצאי ראש חודש אלול.

וידוע שבימים אלה אנו קרובים יותר לה' יתברך, והוא ממהר לשמוע תפילות. כמו שדרשו "אני לדודי ודודי לי", ראשי תיבות אלול. ו"דודי", הוא הקדוש ברוך הוא. שאנו קרובים אליו והוא קרוב אלינו. וכן בפסוק "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב", רמוז חודש "אלול".

וכתב רבינו יונה בספר היראה בזו הלשון: "משנכנס אלול עד מוצאי יום הכפורים יהיה ירא וחרד מאימת יום הדין".

ובזכות התשובה בימים אלה, אנו עתידים להגאל, כמו שנרמז בפסוקים שאמר דוד המלך, "לדוד ה' אורי וישעי", אורי, בראש השנה, וישעי, ביום הכפורים. ומסיים דוד המלך, "לולא האמנתי לראות בטוב ה'", ופירשו רבותינו (בברכות ד.), שהיה דוד המלך מתיירא (מפחד) שמא יגרום החטא ולא תבא הישועה, ולכן יש ניקוד (נקודות) מעל המילה "לולא" האמנתי לראות בטוב ה', שרצונו לרמוז בזה על חודש "אלול" (אותיות לולא), שבזכות תשובתינו בימים אלה נוושע ביום הדין.

וכתב הגאון רבי דוד עמאר ז"ל, בספר תפלה לדוד (סי' ריב), שבחודש אלול ובעשרת ימי תשובה, נכון מאד לכוין בברכת "השיבנו אבינו לתורתך" שבתפלת שמונה עשרה, ולהזכיר כמה משמותיהם של אלה שנטו מדרכי ה' ותורתו, ויצאו לתרבות רעה, וביחוד אם הם קרוביו. והדברים הללו הובאו על ידי מרן רבינו הגדול זצ"ל בספרו חזון עובדיה (עמוד כה). וכמו כן בודאי שראוי לאדם להתפלל גם על עצמו, שיזכה לשוב בתשובה, ולעלות מעלה מעלה בתורה וביראת ה'. וגם כל בקשותיו האחרות, יהיו לשם שמים, שאם תהיה לו פרנסה טובה ובריאות טובה, יוכל להתחזק עוד ועוד בעבודת ה'.

ובהזדמנות מסויימת כשעמדנו סמוך למרן זצ"ל בשעת התפלה, ראינו שביקש בתפלתו אחרי "יהי לרצון" שבסיום התפלה, והתחנן לפני הקדוש ברוך הוא שיחזיר בתשובה שלימה בחור אחד שפרש מדרכי היהדות, והיה מתחנן כבן לפני אביו.

ובאמת שאם נתבונן, הלא נראה כל איש ואשה, כמה אנו מאריכים בתפלה על קרובינו שחלילה אינם בקו הבריאות, או מעוכבי זיווג וכדומה. והלא הדברים קל וחומר, כי הכאב על מי שאינו הולך בדרך ה' הוא גדול פי כמה וכמה, שמאבד עצמו מחיי העולם הבא, ואינו מזכה את עצמו בזכויות רבות לחיי עולם הנצח, אשר כל קורות האדם בזה העולם הם כאין וכאפס לעומת חיי העולם הבא.

וזכור לנו, שאחר פטירת רעייתו של מרן רבינו זצ"ל, היה מרבה בתפלות ובלימוד תורה לעלוי נשמתה, והיה מזכיר מה שכתבו המקובלים, שיראה אדם את קרובו הנפטר כאילו הוא עומד ומתחנן לפניו שיצילו מאש אוכלה. כי צורך האדם בעולם הבא לזכויות ומעשים טובים בכדי לזכות בחיי העולם הבא, הוא גדול לאין שיעור מכל צרכיו בזה העולם השפל והחולף.

והגאון רבי דוד עמר הנזכר, הביא בספרו את הנוסח הנכון למי שרוצה להוסיף שמות קרובים בברכת "השיבינו", שיאמר בתוך הברכה, אחרי אמירת "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכינו לעבודתך והחזירינו בתשובה שלימה לפניך": יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתחתור חתירה מתחת כסא כבודך להחזיר בתשובה שלימה כל פושעי ישראל, ובכללם תחזיר בתשובה שלימה את (יאמר את שם הקרוב ואת שם אמו, כגון דוד בן אסתר), כי ימינך פשוטה לקבל שבים, ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה.

(ונכון שבסיום הברכה כשמזכיר את שם ה', יכוין שניקוד שם ה' בכתיבתו בברכה זו, הוא בסגול, כפי שמודפס בסידורים המדויקים).

ויהי רצון שהשם יתברך יחזיר את כל פושעי ישראל בתשובה שלימה וידעו תועי רוח בינה, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

נוסח ברכת "מכניע זדים"
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

אני מתגורר בלוס אנג'לס, האם מותר להגיד כאן סליחות ב 10 בלילה שעון לוס אנג'לס? יש כאן הסוברים כי זה שעון ישראל שקובע ולא השעון המקומי. ג' אלול תשע"ט / 3 בספטמבר 2019

יש בזה מחלוקת הפוסקים. ולדעת רוב הפוסקים אין לסמוך על הזמן של ארץ ישראל. ראה בחזון עובדיה ימים נוראים עמוד ד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

נטילת ויטמינים וכדורים שאינם לרפואה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שגזרו חכמים כי אסור לו לאדם שאינו חולה ממש ליטול תרופות בשבת, ורק אם הוא חולי בכל גופו, או שהוא ממש נזקק לשכב במיטה, מותר לו ליטול תרופות לרפואתו. והבאנו פרטי דינים בזה. גלולות להריון ומעתה נבא לדון לענין גלולות שלוקחת אשה במשך כמה ימים על מנת שתוכל להתעבר, שלכאורה ......

לקריאת ההלכה

דברים הנראים על ידי מיקרוסקופ

הדגים מותרים באכילה כשיש להם שני סימני טהרה המפורשים בתורה, סנפיר וקשקשת (כלומר קשקשים), ודנו הפוסקים אודות דגים אשר יש להם קשקשים, אבל אינם נראית אלא על ידי מיקרוסקופ, אם יש להכשירם שהרי יש להם קשקשים, או שיש לאסרם משום שהקשקשים אינם נראים בעין רגילה. והנה שאלה זו, אם יש להתחשב בראיית המיקרוסקופ......

לקריאת ההלכה