הלכה ליום חמישי י"ב תמוז תשע"ז 6 ביולי 2017

חנוך לנער על פי דרכו

בהלכות הקודמות ביארנו את יסוד הדין שאסור להשחית אילן פרי. ובכלל האיסור, הזכרנו מה שכתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות מלכים), בזו הלשון: "ולא האילנות בלבד (יש איסור להשחיתם), אלא, כל המשבר כלים, וקורע בגדים, וההורס בנין, וסותם מעיין, ומאבד מאכלות דרך השחתה, עובר בלא תשחית".  ומדבריו משמע שהשחתת כלים או בגדים, גם היא בכלל האיסור מן התורה שלא להשחית. וכן פירש בדבריו הרב המגיד. ומכאן נצא לענין אחר, הנקשר גם כן לעניננו.

חנוך לנער על פי דרכו
נאמר בספר משלי (כב, ו), "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". ופשט הדברים, שיש להתחשב באופיו ובטבעיו המיוחדים של הילד, כאשר מחנכים אותו. כלומר, לא ניתן לקבוע "מודל" קבוע שעל פי יחונכו כל ילדי ישראל, אלא כל ילד וילד יש לו את אופיו וטבעיו המיוחדים, ועל פיהם יש לחנכו.

התחשבות בטבע הילד
וכן מסביר רבינו הגר"א, שכוונת שלמה המלך, שהואיל ויש דברים שהאדם אינו יכול כמעט לשנותם, וכמו שאמרו בגמרא (שבת קנו.), שהנולד במזל צדק יהא צדקן, הנולד במזל מאדים, יהא "גבר אשיד דמא", כלומר, יהיה שופך דמים. לכן, יש להתחשב בטבע הנער, ולפי טבעו לחנכו. שאם טבעו הוא שיצא שופך דמים, אזי יש להפנות את כישוריו למטרות חיוביות, כגון, שיהיה מוהל או שוחט, ולא חלילה לסטים המאבד את הבריות.

מתן האפשרות לפורקן היצר הטבעי
ומלבד מה שיש להתחשב בטבע הנער כלפי עתידו, לימדונו רבותינו שיש להתחשב בטבע הנער, בכדי לאפשר לו לפרוק את יציריו בדרך טובה. וכך אמרו בגמרא במסכת יומא (עח:), שאמו של אביי, הדריכה אותו  על מה יש לתת את הדעת בעת גידול הילד. בין השאר אמרה לו, שכאשר הוא מתחיל לגדול, יש לתת לו כלים לשבור. זו הייתה גם הנהגתו של רבה, שהיה קונה כלי חרס סדוקים וזולים לבנו, כדי שישבור אותם להנאתו. וכפי שפירש רש"י: "להפקיר לו כלים לשבור ולמלאות תאוותו".

השחתת ושבירת כלי לצורך חינוך
והנה לכאורה, לפי מה שלמדנו, יש איסור מן התורה בשבירת כלים שלא לצורך, ואם כן כיצד התיר רבה לעצמו לתת לבנו לשבור כלי חרס לחינם. ובאמת שהגאון רבינו יוסף חיים בספר תורה לשמה (סימן תא) נשאל, האם יש איסור השחתה בנתינת כלים זולים לילדים בכדי שישברו אותם. ורבינו יוסף חיים השיב שאין כל איסור השחתה בזה, וכפי שמוכח מהגמרא במסכת יומא שהבאנו, משום שחכמינו ירדו לסוף דעתו של הנער, הזקוק לשבירת כלי חרס, כדי לגדול בצורה בריאה, שכחותיו השליליים יוכלו להתבטא בצורה מרוסנת, והואיל וכך, כל שיש צורך ממשי בדבר, ובפרט כאשר הכלים זולים, אין איסור השחתה בזה, שלא אסרה תורה, אלא "דרך השחתה".

שאלות ותשובות על ההלכה

עיינתי במסכת שבת קנו. ואכן ראיתי שכבר שם אומרת הגמרא שאין מזל לישראל
ואף התוספות אומר שאין מזל לישראל, משום שעל ידי התפילה וזכויות משתנה מזלו של האדם לטובה, היות ואין מזל לישראל איננו יכולים להתייחס - הנולד במזל צדק יהא צדקן , הנולד במזל מאדם יהא גבר שופך דמים וכו' 

הלא התפילה מעל הטבע ויש בכוחה לבטל גזרות קשים ואף שינוי דברים
 
אז מה הנכון? י"ג אלול תשע"א / 12 בספטמבר 2011

שלום רב!

קשה מאד לשנות גזירות על ידי תפלות, אך הדבר אפשרי. לכן מי שנגזר עליו לפי מזלו שיהיה עני, אפשר שעל ידי תפלות יהיה עשיר. אולם לענין טבע האדם, שיהיה בעל מזג חם או קר וכדומה, בדרך כלל הדבר הינו בלתי אפשרי.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפ......

לקריאת ההלכה

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


מלאכת דש וסחיטה בשבת

ביארנו כבר כמה פעמים, שישנן שלושים ותשע "אבות מלאכות" האסורות לעשותן ביום השבת, ולכל "אב מלאכה" יש "תולדות" הדומות לאותה מלאכה, וגם הן אסורות מן התורה להיעשות ביום השבת. עוד אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "דש", והדש הוא המפרק (כלומר מפריד) את התבו......

לקריאת ההלכה

סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מ......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה