הלכה ליום חמישי י"ב תמוז תשע"ז 6 ביולי 2017

חנוך לנער על פי דרכו

בהלכות הקודמות ביארנו את יסוד הדין שאסור להשחית אילן פרי. ובכלל האיסור, הזכרנו מה שכתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות מלכים), בזו הלשון: "ולא האילנות בלבד (יש איסור להשחיתם), אלא, כל המשבר כלים, וקורע בגדים, וההורס בנין, וסותם מעיין, ומאבד מאכלות דרך השחתה, עובר בלא תשחית".  ומדבריו משמע שהשחתת כלים או בגדים, גם היא בכלל האיסור מן התורה שלא להשחית. וכן פירש בדבריו הרב המגיד. ומכאן נצא לענין אחר, הנקשר גם כן לעניננו.

חנוך לנער על פי דרכו
נאמר בספר משלי (כב, ו), "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". ופשט הדברים, שיש להתחשב באופיו ובטבעיו המיוחדים של הילד, כאשר מחנכים אותו. כלומר, לא ניתן לקבוע "מודל" קבוע שעל פי יחונכו כל ילדי ישראל, אלא כל ילד וילד יש לו את אופיו וטבעיו המיוחדים, ועל פיהם יש לחנכו.

התחשבות בטבע הילד
וכן מסביר רבינו הגר"א, שכוונת שלמה המלך, שהואיל ויש דברים שהאדם אינו יכול כמעט לשנותם, וכמו שאמרו בגמרא (שבת קנו.), שהנולד במזל צדק יהא צדקן, הנולד במזל מאדים, יהא "גבר אשיד דמא", כלומר, יהיה שופך דמים. לכן, יש להתחשב בטבע הנער, ולפי טבעו לחנכו. שאם טבעו הוא שיצא שופך דמים, אזי יש להפנות את כישוריו למטרות חיוביות, כגון, שיהיה מוהל או שוחט, ולא חלילה לסטים המאבד את הבריות.

מתן האפשרות לפורקן היצר הטבעי
ומלבד מה שיש להתחשב בטבע הנער כלפי עתידו, לימדונו רבותינו שיש להתחשב בטבע הנער, בכדי לאפשר לו לפרוק את יציריו בדרך טובה. וכך אמרו בגמרא במסכת יומא (עח:), שאמו של אביי, הדריכה אותו  על מה יש לתת את הדעת בעת גידול הילד. בין השאר אמרה לו, שכאשר הוא מתחיל לגדול, יש לתת לו כלים לשבור. זו הייתה גם הנהגתו של רבה, שהיה קונה כלי חרס סדוקים וזולים לבנו, כדי שישבור אותם להנאתו. וכפי שפירש רש"י: "להפקיר לו כלים לשבור ולמלאות תאוותו".

השחתת ושבירת כלי לצורך חינוך
והנה לכאורה, לפי מה שלמדנו, יש איסור מן התורה בשבירת כלים שלא לצורך, ואם כן כיצד התיר רבה לעצמו לתת לבנו לשבור כלי חרס לחינם. ובאמת שהגאון רבינו יוסף חיים בספר תורה לשמה (סימן תא) נשאל, האם יש איסור השחתה בנתינת כלים זולים לילדים בכדי שישברו אותם. ורבינו יוסף חיים השיב שאין כל איסור השחתה בזה, וכפי שמוכח מהגמרא במסכת יומא שהבאנו, משום שחכמינו ירדו לסוף דעתו של הנער, הזקוק לשבירת כלי חרס, כדי לגדול בצורה בריאה, שכחותיו השליליים יוכלו להתבטא בצורה מרוסנת, והואיל וכך, כל שיש צורך ממשי בדבר, ובפרט כאשר הכלים זולים, אין איסור השחתה בזה, שלא אסרה תורה, אלא "דרך השחתה".

שאלות ותשובות על ההלכה

עיינתי במסכת שבת קנו. ואכן ראיתי שכבר שם אומרת הגמרא שאין מזל לישראל
ואף התוספות אומר שאין מזל לישראל, משום שעל ידי התפילה וזכויות משתנה מזלו של האדם לטובה, היות ואין מזל לישראל איננו יכולים להתייחס - הנולד במזל צדק יהא צדקן , הנולד במזל מאדם יהא גבר שופך דמים וכו' 

הלא התפילה מעל הטבע ויש בכוחה לבטל גזרות קשים ואף שינוי דברים
 
אז מה הנכון? י"ג אלול תשע"א / 12 בספטמבר 2011

שלום רב!

קשה מאד לשנות גזירות על ידי תפלות, אך הדבר אפשרי. לכן מי שנגזר עליו לפי מזלו שיהיה עני, אפשר שעל ידי תפלות יהיה עשיר. אולם לענין טבע האדם, שיהיה בעל מזג חם או קר וכדומה, בדרך כלל הדבר הינו בלתי אפשרי.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה