הלכה ליום שני ט' תמוז תשע"ז 3 ביולי 2017

קציצת אילנות מאכל

שאלה: האם יש איסור לעקור עץ פרי, והאם יש איסור או סכנה בעקירת עץ סרק?

תשובה: נאמר בתורה (דברים כ) לגבי עיר שישראל צרים עליה לצורך מלחמה, "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור". כלומר, אסרה התורה לעקור אילן, ודיברה התורה באילן מאכל, כמו שנאמר "כי ממנו תאכל". וכן דרשו רבותינו (בפרק החובל) בגמרא, שאין איסור בהשחתת אילן אלא באילן מאכל.

איסור השחתת אילן בכל דרך
ובספרי, דרשו רבותינו, "לא תשחית את עצה", אין לי אלא ברזל (כלומר, איני למד מן הפסוק, אלא שאסור לכרות את האילן בכלי ברזל), מנין שאפילו למשוך ממנו את אמת המים אסור? (כלומר, מנין אנו למדים שאסור להטות את המעיין הזורם בסמוך לאילן, בכדי לייבש אותו, שאין זו פעולה ישירה כל כך כמו כריתת האילן), תלמוד לומר "לא תשחית את עצה" בכל דבר. כלומר, אין להביא לכריתת אילן, לא על ידי כריתה בגרזן ממש, ולא על ידי יבוש באמצעות הפסקת ההשקייה הקבועה.

וכן פסק הרמב"ם (בפ"ו מהל' מלכים), וזו לשונו: אין קוצצין אילני מאכל ואין מונעים מהם אמת המים כדי שיבשו. שנאמר, לא תשחית את עצה. ולא במצור לבד (כלומר, לא רק בשעת מלחמה אין לעקור אילנות), אלא בכל מקום, כל הקוצץ אלין מאכל דרך השחתה, לוקה. עד כאן לשונו.

ומבואר מדברי רבותינו הפוסקים, שהאיסור בעקירת אילן מאכל הוא מן התורה ממש, שכן כתב הרמב"ם, שהקוצץ אילן דרך השחתה "לוקה". כלומר, דינו הוא שילקה ארבעים מלקות, הואיל ועבר על לאו מן התורה.

איסור בל תשחית בדברים אחרים
וכתב עוד הרמב"ם, שלא רק המאבד אילנות עובר על איסור השחתה, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בנין, וסותם מעיין, ומאבד מאכלות דרך השחתה, עובר על "לא תשחית".

אולם חמור הוא דין עקירת אילן מאכל יותר מאיבוד כלים או בנין וכדומה, שאם יש צורך בדבר, מותר לשבור כלי, או לסתום מעיין, או להרוס בנין, או לעקור אילן סרק, אבל אילן מאכל, אסור לקוצצו אלא בתנאים מיוחדים, כפי שיתבאר בעזרת ה' בהלכה הבאה.

שאלות ותשובות על ההלכה

ואם עץ ששתלת אותו בתקווה שייתן פרי מאכל, אבל הפירות שהוא הוציא היו מתולעים ולא ניתנים למאכל, האם גם אותו לא ניתן להוריד? י"א תמוז תשע"ז / 5 ביולי 2017

אילן כזה נחשב לאילן פרי. ויש מקרים שמותר להסירו, כמו שכתבנו. ואפשר לטפל באילן כדי שהפירות לא יהיו מתולעים.

מה קורה אם העץ מת ממחלה, מה הדין?
 ח' אלול תשע"א / 7 בספטמבר 2011

שלום רב!
אחרי שהעץ מת, הרי הוא כעפר ומותר לקוצצו, הואיל וכבר אינו יונק מן הארץ, והרי הוא כמו שנקצץ מאליו.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה