הלכה ליום ראשון י"ב סיון תשפ"א 23 במאי 2021

שאלה: האם יש צורך ליטול את ידיהם של ילדים קטנים מאד בבוקר בקומם משנתם?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את שורש החיוב לנטילת ידים בבוקר, והזכרנו בתוך דברינו, שאין לגעת לכתחילה במאכלים קודם נטילת ידים, מפני שרוח רעה שורה על ידיו של האדם עד שיטול את ידיו.

ולאור האמור, נראה לכאורה שיש להקפיד מאד ליטול את ידיהם של הילדים הקטנים, ואפילו תינוקות המוטלים בעריסה יש להקפיד ליטול את ידיהם, שהרי יש לחוש שיגעו בידיהם במאכלים, בזמן שרוח רעה שורה על ידיהם. וכבר העיר על זה הפרי מגדים (משב"ז סק"ז) וכתב, שאינו יודע מדוע אין נזהרים בזה, וראוי לרחוץ ידיהם כל בוקר, כי חמירא סכנתא מאיסורא (כלומר, חמור ענין שיש בו סכנה, כגון רוח רעה, מענין שיש בו איסור). וכן כתב מרן החיד"א בספר מורה באצבע, ועוד. גם הגאון יעב"ץ בסידורו כתב, שלא נהגו להחמיר בזה, אך להלכה יש להזהר ליטול את ידי הקטנים בבוקר.

והגאון רבי אליעזר פאפו (בעל ספר פלא יועץ, חמיו של הגאון רבי אהרן עזריאל, שהיה מגדולי רבני ירושלים) בספר חסד לאלפים כתב, ומה טוב ומה נעים לרחוץ ידי הקטנים המוטלים בעריסה, כדי שיגדלו בטהרה גידולי קודש. ומדבריו משמע שאין חיוב בזה מעיקר הדין, אלא ממידת נקיות וטהרה בלבד. וכן דעת עוד כמה פוסקים, שאין בזה חיוב מעיקר הדין, מפני שאין רוח רעה שורה על ידי הקטנים, כמו שביאר בשלחן ערוך להגאון רבי זלמן, כי עיקר כניסת הנפש הקדושה באדם היא מיום כניסתו למצוות, דהיינו, שלוש עשרה שנים ויום אחד לזכר, ושתים עשרה שנים ויום אחד לנקבה, וכנגד זה גם כן לצד הטומאה, אין כח הטמאה מתגבר על האדם כשאין בו עדיין מכח הקדושה. ומכל מקום עדיין שייך בזה טעמו של הגאון רבי חיים פלאג'י, שעל ידי כן יגדלו הילדים יותר בטהרה, גם אם נאמר שאין הרוח רעה השורה על ידיהם מצויה במלוא תוקפה.

ועל כן לענין הלכה, בודאי שראוי ונכון לחוש לדברי הפוסקים שכתבו שיש ליטול את ידי הקטנים בבוקר, על כל פנים מזמן ששייך כבר שיגעו במאכליהם, ועל ידי כן יזכו גם כן לגדול בקדושה ובטהרה, כל רואיהם יכירום כי הם זרע בירך ה'. וכן המנהג כיום אצל רבים מיראי ה'.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין  אם כבר נגעו בידיהם? ט"ו אב תשע"א / 15 באוגוסט 2011

שלום רב!

ילדים קטנים שנגעו במאכל או משקה בבוקר לפני נטילת ידים, מותר לאכול מאותם המאכלים. ואם הוא מאכל שאפשר לשוטפו, טוב לשוטפו שלש פעמים במים זורמים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה