הלכה ליום שני ה' שבט תשפ"א 18 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

סילבי מזל אסתר בת רג'ין חיה שמחה (פיטון)

בתוך שאר חולי ישראל

הוקדש על ידי

בעלה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים?

תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים.

האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את השבת, שאחת המלאכות האסורות מן התורה בשבת, היא מלאכת אופה. וכבר ביארנו את שורשי איסור מלאכת אופה בשבת בהלכה מיוחדת. וכאן בנדון שלנו, הפיתה הולכת ונאפית יותר ויותר על גבי הפלאטה, ויש לדון אם יש איסור בדבר.

והאיסור השני שיש לדון בו, הוא מצד איסור "מכה בפטיש" בשבת, כלומר, גמר מלאכה בשבת. וכגון, מי שהקשה בשבת שעווה או זפת שהיו נוזליים, הרי זה מחלל את השבת. ולכאורה יש לומר שהוא הדין לגבי עשיית צנימים בשבת, שבתחילה הפת (הפיתה) היא רכה, ועל ידי החום היא נעשית קשה.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל האריך בנדון זה בכמה מקומות. ולגבי איסור אפייה בשבת, כתב, שמאחר וכלל גדול יש בידינו, שאין "בישול אחר בישול בשבת", כלומר, דבר שנתבשל כבר כל צרכו לפני שבת, לא שייך בו שוב איסור בישול ביום השבת. וכן, אין "אפייה אחר אפייה בשבת", ולכן, אם מניח פיתה שכבר נאפתה כראוי לפני שבת, על גבי פלאטה, לא שייך לומר שאופה שוב את הפת, ולפיכך אין לאסור בזה מצד איסור אפייה, אף על פי שניתן לאפות עוד ועוד את הפת, עד שתהפוך לצנימים.

ולגבי מה שכתבנו, שמקשה את הפיתה שהיתה רכה מתחילה, כתב מרן הרב זצ"ל, שלדעתו לא שייך איסור זה כלל וכלל בדברי מאכל, והביא כמה ראיות לדבריו. ולכן כתב שיש להקל גם להשתמש בשבת בשקדי מרק, ולטובלם במרק, אף על פי שעל ידי המרק הם נעשים רכים, מכל מקום לא שייך לאסור מצד "מכה בפטיש", כי איסור זה לא נאמר לגבי אוכלין. והביא שלהלכה כן הסכימו גדולי הדור, מרן הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ואחרים, שמותר להניח בשבת פת על גבי פלאטה, ולעשות ממנה צנימים בשבת.

ולסיכום: פת שנאפתה כל צרכה לפני שבת, מותר להניחה בשבת על גבי פלאטה, ולעשות ממנה צנימים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב, האם באופן זה יהיה מותר לשים שמן זית וזעתר על הלחם? ח' שבט תשפ"א / 21 בינואר 2021

הנכון הוא להכין את התערובת לפני שבת. 

האם מותר לשים על גבי פרוסת הלחם שעל הפלטה, פרוסת גבינה צהובה? ואם כן, האם מותר לשים על גבי פרוסת הגבינה הצהובה ששמתי על הלחם, עוד פרוסת לחם, ועליהם סיר שיילחץ את הכול ויעשה מהכריך טוסט? ח' שבט תשפ"א / 21 בינואר 2021

הגאון רבי גולן אלוף שליט"א השיב בעבר, שהגבינה הצהובה היא כבר מבושלת, ולכן מותר לחממה ולהמיסה בשבת. וכן הדין לגבי כל מה ששאלת.

שלום רב
מי שמסופק אים אמר ברכות השחר מה יעשה? ה' שבט תשפ"א / 18 בינואר 2021

 

מי שמסתפק אם בירך ברכות השחר, אינו חוזר ומברך מספק, שהרי ברכות השחר אינן מן התורה, אלא מדברי חכמים בלבד, ובכל ספק שיפול בהן, הולכים להקל, ולא מברכים.

אבל לגבי ברכות התורה, מצאנו מחלוקת אם חיובה הוא מן התורה או מדרבנן, שלדעת רב יהודה בגמרא במסכת ברכות (כא.) ברכות התורה מן התורה. ועל כן לכאורה יש לחזור ולברך ברכות התורה במקום ספק. אלא שבגמרא שם הקשו על דברי רב יהודה, ולא נזכר בגמרא שום יישוב לדבריו, ולפיכך אף שיש אומרים שברכות התורה מן התורה, מכל מקום לדעת רוב הפוסקים ברכות התורה, אין חיובן אלא מדברי חכמים. וכן העיקר להלכה.

ועל כן, המסתפק אם בירך ברכות התורה, אינו חוזר לברך מספק, משום שהעיקר להלכה שברכות התורה דרבנן. אלא שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שהנכון לכתחילה, כדי לצאת מכל ספק, להשתדל לשמוע את ברכות התורה מאדם אחר שעדיין לא בירך, ויבקש ממנו שיכוין להוציאו ידי חובת הברכות, ובכך יצא מכל חשש. ואם אינו מוצא מי שיכול להוציאו ידי חובתו, יהרהר את ברכות התורה בלבו, מבלי לבטא את המילים בשפתיו, ודיו בכך. ולהבא יזהר לברך ברכות התורה היקרות בתשומת לב, ולא יבא לידי ספק כזה וכיוצא בזה.

שלום הרב
אני מתפלל בחוץ וממש קר , האם בשבת אני יכול לשים כפפות ?? (אני לא מטלטל אמנם במקום שנמצא ה"בית כנסת" אז זה מקום שיש בו ערוב, וכדי להגיע לשם אני עובר דרך רשות הרבים)
תודה רבהה ההה ה' שבט תשפ"א / 18 בינואר 2021

במקום שאין עירוב, נכון להחמיר שלא לצאת עם כפפות, אלא אם כן הם תפורים לשרוולים. אבל מעיקר הדין יש להקל בזה. (שלחן ערוך סימן שא סעיף לז, כף החיים פלאג'י סימן לא, ועיין ב"ח שבזה"ז אין לנו רשות הרבים מן התורה וכו'). לכן, אם יש לך צורך חיוני בדבר, אפשר להקל, כמו בארצות קרות, אבל במקום שאינו קר כל כך, נכון להחמיר. 

האם מותר לשים ג'חנון על הפלטה בשבת? כ"א אב תשע"א / 21 באוגוסט 2011

שלום רב!
ג'חנון שהוא כבר אפוי כל צרכו, מותר להניחו על גבי פלאטה בשבת, כיון שהוא יבש.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

ברצוני לשאול על הפסק, בעניין הכנת צנימים בשבת, מדברי הרמב"ם: 
רמב"ם הלכות שבת פרק ט הלכה ו:
המתיך אחד ממיני מתכות כל שהוא או המחמם את המתכת עד שתעשה גחלת הרי זה תולדת מבשל, וכן הממסס את הדונג או את החלב או את הזפת והכופר והגפרית וכיוצא בהם הרי זה תולדת מבשל וחייב, וכן המבשל כלי אדמה עד שיעשו חרס חייב משום מבשל, כללו של דבר בין שריפה גוף קשה באש או שהקשה גוף רך הרי זה חייב משום מבשל. 
 
וגם פה זה אותו עניין. כ"א אב תשע"א / 21 באוגוסט 2011

שלום רב!

כבר עמדו הפוסקים על דברי הרמב"ם שציינת. ומרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א כתב, שלא שייך איסור בישול בשינוי "מצב צבירה" של איזה דבר, אלא בדבר כגון מתכת או חול וכדומה, אבל בדברי מאכל, שיש בהם בישול אחר, שהוא הכשרתם לאכילה, לא שייך לאסור משום בישול כאשר הם כבר מבושלים, רק משום שמשנה אותם מדבר רך לדבר קשה. והאריך בנדון זה בכמה מקומות, ובפרט בספרו מאור ישראל על הרמב"ם.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה


מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

משלוח מנות של אשה ובעלה יחד

שאלה: בפורים אני נמצאת בביתי, ואיני שולחת בעצמי משלוח מנות, האם אני יכולה לצאת ידי חובה במשלוח מנות יחד עם בעלי? תשובה: תחילה נבאר את דין הנשים בענין מצות "משלוח מנות": חיוב נשים במשלוח מנות האשה חייבת במשלוח מנות כמו האיש. ובדרך כלל נוהגים שהאשה שולחת משלוח מנות לחברתה, כגון לשכנתה......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות שבת

שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל? תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שיש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. כלומר, יש חובה להקדים ולקבל את קדושת יום הכיפורים עוד לפני שתשקע החמה. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על......

לקריאת ההלכה