הלכה ליום רביעי ח' סיון תשפ"א 19 במאי 2021

נטילת ידים שחרית

כשקם אדם בבוקר משנתו, יטול ידיו ויברך "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים" (ודין זה מבואר בגמרא ברכות ס:). וסדר הנטילה כך הוא, תחילה, יקח הכלי ביד ימינו, וכשהוא מלא מים יעבירנו לשמאלו, וישפוך מים על ידו הימנית. אחר כך יעביר הכלי לידו הימנית, ישפוך מים על ידו השמאלית, וכן יעשה שלש פעמים. ואחר כך מברך על נטילת ידים, וינגב את ידיו.

וכמה טעמים נאמרו בחיוב נטילת ידים שחרית (כלומר בבוקר).

הטעם הראשון, הוא על פי מה שמפורש בגמרא במסכת שבת (קח:), שרוח רעה שורה על ידיו של האדם בלילה, ואינה מסתלקת עד שיטול ידיו כראוי. ואין הדבר תלוי בשינה, אלא בעצם מציאות הלילה.

הטעם השני, מבואר בזוהר הקדוש (פרשת וישב), שבשעה שישן האדם בלילה, מסתלקת ממנו הנשמה הטהורה (מבחינה מסוימת), וטועם טעם המות, ורוח רעה שורה על גופו, וכשחוזרת הנשמה לגוף בקומו משנתו, עדיין שורה הרוח רעה על ידיו, וכדי להעבירה, צריך ליטול ידיו.

הטעם השלישי, מבואר בפסקי הרא"ש (ברכות פ"ט סכ"ג), שידיו של אדם עסקניות הן (כלומר, אינן נחות גם בשנתו), לכן אי אפשר שלא נגע במקומות לא נקיים בשעה שישן, ולכן צריך ליטול ידיו.

הטעם הרביעי, מבואר בתשובת הרשב"א (סי' קצא), שבבוקר נעשה האדם כברייה חדשה, וכמו שנאמר (איכה פ"ג) "חדשים לבקרים רבה אמונתך", ולכן אנו צריכים להודות לה' יתברך על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו.

והטעם החמישי, כתב רבי דוד אבודרהם, שכשם שהכהנים מצווים לרחוץ ידיהם קודם עבודת בית המקדש, כך צריך האדם לקדש ידיו בקומו משנתו קודם שיעבוד את ה' יתברך, כדי שיעבדנו בידים נקיות.

ולהלכה, בודאי שיש חילוקי דינים התלויים בטעמים שהזכרנו, ולדוגמא, אדם שעבר עליו כל הלילה בלא שינה, לפי דברי הגמרא שהזכרנו בטעם הראשון, בודאי שעליו ליטול ידיו, מפני שעברו עליו שעות הלילה. אולם לדברי הזוהר שהזכרנו בטעם השני, וכן לפי טעמו של הרא"ש שהבאנו בטעם השלישי, אדם זה אינו נוטל את ידיו, מפני שחיוב הנטילה תלוי בשינה, והוא לא ישן. וכמו כן יש לדון לענין אדם שישן ביום, שלפי טעמו של הרא"ש שידיו של אדם עסקניות הן, טעם זה שייך בודאי גם בשינה ביום, אולם לפי מה שכתוב בגמרא שהזכרנו, (וכן אפשר לומר גם בשיטת הזוהר הקדוש, עיין בית יוסף (ס"ד) שהסתפק בזה), אין חיוב נטילת ידים שייך ביום, שהרי ביום אין הרוח רעה שורה עליו.

ולמעשה אדם שלא ישן והיה נעור כל הלילה, וכן אדם הישן ביום, נוטל ידיו בבוקר, או בקומו משנתו ביום, מספק, ואינו מברך על נטילה זו, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל".

שאלות ותשובות על ההלכה

מותר למלא נטלה שוב במים אם נגמר באמצע הנטילה? ב' אלול תשפ"א / 10 באוגוסט 2021

מותר.

שלום ישלי 2 שאלול
1.אפשר ללכת לשירותים קודם נטילה?
2. אפשר לברך על הניטילה קודם צחצוח שיניים?
3. אם אני שמה בקבוק *מעל המיטה לידי בלילה אפשר לשתות ממנו בבוקר?
4. אפשר לגעת לפני נטילה של בוקר בבגדים
או בעצמי כזה ביד אבל לא במקום עם פתחים כמו עיניים וכדומה
אשמח חתשובה ב' אלול תשפ"א / 10 באוגוסט 2021

אפשר ללכת להתפנות לפני נטילה.

יש לברך על נטילה לפני שטיפת הפה.

אפשר לשתות מהבקבוק בבוקר.

אפשר לגעת בבגדים. וככל מה שכתבת.

מה לעשות במידה והכיור מרוחק מהחדר שינה יותר מ-ד' אמות? האם יש אפשרות להקל ללכת עד לכיור? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

מן הדין אפשר להקל בזה בפשיטות כשהוא באותו בית.

הטעם הרביעי לנטילת ידים שהצגתם מדברי הרשב״א, משום ״בריה חדשה״, האם הוא טעם נפרד מהאבודרהם שהזכרתם כטעם חמישי לנטילה?
הנה המשנה ברורה סימן ד׳ סק״א מביא 2 טעמים אלו כטעם אחד והסברא נותנת כך, שלכאורה מה שאנחנו בריה חדשה אין זו סיבה לנטילה, אם לא מצד הדמיון לכהנים, האם אפשר לצטט דברי הרשב״א , האם אינו מזכיר כהנים כלל ?  כ"ב אלול תשע"ו / 25 בספטמבר 2016

זו לשון הרשב"א בתשובה, והובאו דבריו בבית יוסף (סימן ד): "שבשחר אנו נעשים כבריה חדשה, דכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך, ולכן צריכים אנו להודות לו יתברך על שבראנו לכבודו ולשרתו ולברך בשמו, ועל דבר זה תקנו בשחר כל אותם הברכות שאנו מברכים כל בוקר, ולפיכך אנו צריכים להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מהכלי, ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו. עד כאן. ובאמת משמע כדברי המשנה ברורה.

​כתבתם שהטעם הרביעי, מבואר בתשובת הרשב"א (סי' קצא), שבבוקר נעשה האדם כברייה חדשה, וכמו שנאמר (איכה פ"ג) "חדשים לבקרים רבה אמונתך", ולכן אנו צריכים להודות לה' יתברך על שבראנו לכבודו לשרתו ולברך בשמו.
אודה אם תבארו איך מתקשר טעם זה לצורך בנטילת ידיים? כ"ג תמוז תשע"ו / 29 ביולי 2016

זו לשון הרשב"א בתשובה, והובאו דבריו בבית יוסף (סימן ד): "שבשחר אנו נעשים כבריה חדשה, דכתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך, ולכן צריכים אנו להודות לו יתברך על שבראנו לכבודו ולשרתו ולברך בשמו, ועל דבר זה תקנו בשחר כל אותם הברכות שאנו מברכים כל בוקר, ולפיכך אנו צריכים להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מהכלי, ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו. עד כאן.

מה קורה בשבועות / הושענא רבא, האם אחרי שהתפנה בשירותים ואחר כך נטל ידיו (סמוך לתפילה), האם אז כן מברך על נטית ידיים? ט"ו אב תשע"א / 15 באוגוסט 2011

שלום רב!

אינו מברך על נטילת ידיים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה