הלכה ליום שני כ"א תמוז תש"פ 13 ביולי 2020

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת
מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב.

מנהג הספרדים
אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב"ם ומרן השלחן ערוך. ושבוע שחל בו תשעה באב, פירושו, השבוע שבתוכו חלה תענית תשעה באב, מיום ראשון ואילך. ולדוגמא, אם יחול יום תשעה באב ביום חמישי, הרי שמיום ראשון שלפניו, נוהגים כל מנהגי האבלות השייכים לשבוע שחל בו תשעה באב.

שבוע שחל בו תשעה באב, שנת התש"פ
בשנה זו, שנת התש"פ, יחול יום תשעה באב ביום חמישי (מיום רביעי בערב). נמצא שדיני שבוע שחל בו תשעה באב, יחולו עלינו השנה במלוא תוקפם, שאין לך שבוע שחל בו ארוך יותר מזה.

תספורת לנשים
לענין תספורת לנשים בשבוע שחל בו למנהג הספרדים, או בכל ימי בין המצרים למנהג האשכזים, נחלקו הפוסקים כיצד יש לנהוג. ובאמת שהדבר תלוי במחלוקת אחרת, וכפי שנבאר:

נחלקו הפוסקים, לענין אשה שאבלה על אחד משבעת קרוביה (אב ואם, אח ואחות, בן ובת, ובעל), האם אסור לה להסתפר, כשם שלאנשים אסור להסתפר, או שאיסור זה אינו נוהג באשה.

ולהלכה, מרן השלחן ערוך, אשר הספרדים וכל בני עדות המזרח הולכים לאורו, פסק שאין איסור תספורת נוהג באשה. ועל כן תיכף אחר שבעת ימי האבל, מותר לאשה להסתפר. אבל הרמ"א, שלפי הוראותיו הולכים האשכנזים היוצאים ביד רמ"א, פסק שאיסור תספורת נוהג גם בנשים.

ולפי זה נראה, שלדעת מרן השלחן ערוך, ולמנהג הספרדים, אין איסור תספורת נוהג בנשים גם בשבוע שחל בו תשעה באב. אבל למנהג האשכנזים היוצאים ביד רמ"א, אף הנשים בכלל איסור זה. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, ועוד מגדולי הפוסקים.

ומכל מקום יש מרבני האשכנזים שכתבו, שאף על פי שבאבלות ממש, מנהגם  הוא שגם הנשים אינן מסתפרות, מכל מקום בבין המצרים רשאיות הנשים להקל בזה, כי אין תוקף מנהג האבלות חמור כל כך מצד הדין, רק בתורת מנהג, כמו שביארנו. אבל בשבוע שחל בו תשעה באב, שאז איסור התספורת הוא מתקנת  חכמי המשנה ממש, ולא רק מחמת המנהג, אין לחלק בין אנשים לנשים.

ולמעשה בשנה זו, למנהג האשכנזים, לדעת כמה מגדולי הפוסקים יש להחמיר אפילו לנשים שלא להסתפר. אבל הספרדים מיקלים בזה לנשים.

שאלות ותשובות על ההלכה

באים מותר להסתפר בצאת הצום של תשעה באב לדעת הספרדים ט' אב תש"פ / 30 ביולי 2020

למנהג הספרדים מותר להסתפר מייד בצאת התענית. 

האם מותר לגהץ בגד שהוכן לפני השבוע שחל ט׳ באב בשבוע שחל בו לפני הלבישה ו' אב תש"פ / 27 ביולי 2020

מותר לגהץ בגד כזה בימים הללו. 

שלום וברכה
אני מכיר אנשים שברשות החברתיות כמו וואצפ הם כותבים מתחת לשמם בפרטי (מה שנקרא היום 'סטטוס') פסוק מהמקרא שבו נמצא שם הו'יה מפורש מנוקד כגון "שויתי הוי'ה לנגדי תמיד"
השאלה שלי היא מה הדין בנושא זה האם מותר למחוק את הפסוק או להחליפו בפסוק אחר והאם אפשר ומותר מלכתחילה לעשות כן?
תודה כ"א תמוז תש"פ / 13 ביולי 2020

כמובן שהאנשים שעושים זאת לא פועלים נכון. אבל לגבי מחיקת שם כזה, שהוא על גבי מסך, אין זה נחשב למחיקת השם, ומותר לשנות את הפסוק לדבר אחר בלי חשש.   

אם כתוב בס״ד בדף כמו שנוהגים לכתוב בראש הדף אבל הדף הזה הוא לא של תורה האםמותר לזרוק את הדף לאשפה כ"א תמוז תש"פ / 13 ביולי 2020

מותר, כי אין בו קדושה.   

האם מותר לספרדים להסתפר בשלושת השבועות מיז" בתמוז י"ח תמוז תש"פ / 10 ביולי 2020

מנהג הספרדים להקל עד ראש חודש אב. 

 

שבת שלום,

האם יש איסור על צביעת השיער לאישה בימי בין המצרים? ט' אב תשע"ט / 10 באוגוסט 2019

אין איסור בזה.

מה התנאים של שלושת השבועות לגבי שמיעת שירים? כ"ב תמוז תשע"ט / 25 ביולי 2019

כתבו גדולי האחרונים שיש להמנע משמיעת מוזיקה בימים הללו, מלבד בסעודת מצוה, כמו ברית מילה וכדומה.

האם אין מקום למנהג שנהגו רבים מהספרדים שלא להסתפר מראש חודש? כ"ז תמוז תשע"ח / 10 ביולי 2018

נכונים הדברים, ובאמת יש לציין שיש נוהגים להחמיר מראש חודש אב, שלא להסתפר, גם למנהג הספרדים, וכמו שכתב מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות ארבע תעניות.

בתחילת ההלכה כתבתם שלספרדים אסור להסתפר ולכבס בשבוע שחל בו (הכיתוב בכחול).
ואילו בסוף ההלכה כתבתם שלספרדים אפשר להקל ולהסתפר בשבוע שחל בו (הכיתוב באדום).
שאלתי האם אין פה הלכה מנוגדת, שפעם אסור ופעם מותר? כ"ה תמוז תשע"ד / 23 ביולי 2014

בתחילת ההלכה, דיברנו לגבי איסור תספורת לאנשים, ובסוף ההלכה דיברנו בפירוש כלפי דין תספורת לנשים שהספרדים מיקלים בו לגמרי

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה


אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה