הלכה ליום שני י"א כסלו תש"פ 9 בדצמבר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

התינוקת מיכל מאשה בת רבקה

שזקוקה לתפילות של כל עם ישראל

הוקדש על ידי

החברים האוהבים

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד.

בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש.

אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ינאי, אין תלמיד רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית (כלומר, פעמיים ביום, בבוקר ובערב), כדי שלא יהא כבודו מרובה מכבוד שמים. כלומר, מאחר ואנו קוראים קריאת שמע ועוסקים במוראו של ה' יתברך פעמיים ביום, שחרית וערבית,

ולדעת הרבה מרבותינו הפוסקים הוא הדין לגבי העמידה בפני ההורים, שאין לעמוד בפניהם אלא פעמיים ביום בלבד, שחרית וערבית ולא יותר. וכן מנהג בני אשכנז, שאינם קמים בפני רבותיהם אלא פעמיים ביום, ויש אומרים שכן הדין לעניין הוריהם.

אולם מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, וכן דעת כמה מפוסקי אשכנז, שחייב הבן לקום בפני אביו ובפני רבו אפילו מאה פעמים ביום, משום שיש חולקים על דברי רבי ינאי, ואומרים שכיוון שהשווה הכתוב את מורא ההורים למורא שמים, הרי שאין חשש במה שנוהגים במורא כלפי ההורים יותר מפעמיים ביום. וכפי שאמרו רבותינו "יהי מורא רבך כמורא שמים", ולכן חייב לעמוד אפילו מאה פעמים ביום. וכן דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו.

ולפי מה שנתבאר כבר, ש"האב שמחל על מוראו מוראו מחול", נראה שאם צוה האב שהבן לא יקום בפניו בכל פעם, אלא רק שני פעמים ביום, רשאי לעשות כן. וכן שאלנו אנו את מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, לגבי מה שאמרו רבותינו, שמי שפוגש את רבו, צריך לומר לו "שלום עליך רבי", ועוד נאמרו בזה כמה דינים, האם אף אנו חייבים לנהוג כן בפוגשינו את מרן זצ"ל שהיה מורינו ורבינו, או שדי בכך שאנו אומרים לו "שלום סבא" ותו לא. ולאחר שהרהר בזה מרן זצ"ל, השיב בזו הלשון, "הלא אתה נכדי, ותוכל לדבר עמי איך שתרצה". כלומר, מאחר ורגילים היום למחול על גינוני הכבוד שהיו נהוגים יותר בזמנים הקדומים, כל שמחל האב או הרב על הדברים הללו, כבודו מחול, ומוראו מחול כמו שביארנו.

חייב הבן לקום בפני אביו או רבו בעת שעולה לקריאה בספר תורה, ואף על פי שמן הדין אין חובה לעמוד כל זמן הקריאה שעולה הרב או האב לתורה, ודי בעמידה רק בעת שהוא עובר לעלות לבימה של הספר תורה, מכל מקום מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, לעמוד בכל זמן הקריאה בספר תורה מפני כבוד האב, וכתב מרן החיד"א, שכיוון שכך מנהגינו, נעשה הדבר חיוב גמור, מכיוון שאם אינו עומד בפני אביו הרי הוא מזלזל באביו כאשר לא נוהג בו גינוני כבוד מקובלים. וכן דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ולפי זה, אפילו אם ימחל האב על כבודו, ויאמר לבנו שהוא אינו מעוניין בכך שיעמוד בכל שעה שהוא עולה לתורה, אין הבן רשאי לשמוע בקולו, שדבר זה נראה כזלזול בכבוד האב, והאב שמחל על בזיונו, אין בזיונו מחול.

שאלות ותשובות על ההלכה

אב שפטר בנו מלהתאבל עליו - שבעה, שלושים או שנה, האם מותר לציית לו ולהגיע לשמחות או שחייב להתאבל. וכן אב שפטר בנו מלאמר עליו קדיש - האם הבן מותר לציית לו או שחייב להתאבל? י"א כסלו תש"פ / 9 בדצמבר 2019

לגבי דיני אבלות, אין בידו למחול על כך, זהו דין ממש שחייב לנהוג בדיני אבלות, גם בלי קשר לדעת אביו. (עיין יו"ד סימן שמז ס"י). ולגבי קדיש, אם אביו פטרו מכך, בכל זאת יאמר קדיש, שאילו היה אביו יודע כמה חשובה אמירת הקדיש לא היה מצווה כן. כמו שכתב מרן החיד"א ועוד מגדולי הפוסקים לגבי מי שצוה שלא יספידוהו וכיו"ב. ואם ידע ענין הקדיש ובכל זאת ביקש שלא יאמר קדיש מפני שכעס עליו וכדומה, הרי אז אין הבן חייב לומר קדיש, ולדעת כמה ראשונים בסנהדרין מו:  גם לא תועיל לו אמירת הקדיש. וומכל מקום נראה שהנכון הוא שיאמר קדיש, מפני שאם לא יאמר יראה הדבר כזלזול בכבוד אביו. ואם יסביר לאחרים שאינו אומר קדיש כי כן צוה אביו, הרי בזה אומר לשון הרע על אביו שנהג מנהג שטות שכזה, לוותר על אמירת קדיש שתיקנו חז"ל לתועלת נשמתו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה