הלכה ליום שלישי כ"ח חשון תש"פ 26 בנובמבר 2019

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'.

גודל החיוב בכבוד ההורים
שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ", השוה הכתוב את כבוד אב ואם לכבוד הקדוש ברוך הוא. נאמר "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" ונאמר "אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא", השוה הכתוב מוראת אב ואם למוראת הקדוש ברוך הוא.

כלומר, כל כך החמיר הקדוש ברוך בחיוב כבוד ההורים, עד שהשווה את כבודם ואת מוראם לכבודו ומוראו.

שלשה שותפים באדם
תנו רבנן, שלשה שותפין באדם הקדוש ברוך הוא, ואביו ואמו. כלומר, ביצירת האדם, שותפים האב והאם, והקדוש ברוך הוא נופח בו נשמה, ונותן בו יכולת לראות בעיניו, לשמוע באזניו ולדבר. בזמן שהאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקדוש ברוך הוא: "מעלה אני עליכם כאילו דרתי ביניכם וכבדתם אותי"!

עוד נאמר בתורה (ויקרא יט), "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", ללמדך, שאם יאמר לך אביך לחלל שבת, לא תשמע בקולו, שאף אביך מחוייב בכבוד ה' יתברך שצוה על שמירת השבת. וכן בכל עניני המצות, שאם יאמרו לך הוריך לעבור על אחת מכל מצות התורה או מדברי חכמים, לא תשמע בקולם, שאף הם מחוייבים במצות הללו.

כבוד אביו וכבוד אמו
תניא, רבי אומר, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מכבד את אמו יותר מאביו, לפיכך הקדים הקדוש ברוך הוא כבוד אב לכבוד אם (שנאמר, "כבד את אביך ואת אמך"). וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהבן מתיירא מאביו יותר מאמו, לפיכך הקדים הקדוש ברוך הוא מורא אם למורא האב. (שנאמר "איש אמו ואביו תיראו").

עד היכן כבוד אב ואם?
שאלו את רבי אליעזר, עד היכן כבוד אב ואם? אמר להם, צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד באשקלון ודמא בן נתינה שמו, פעם אחת בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד של הכהן הגדול, והיה שוויו סכום עצום של שש מאות אלף דינרי זהב, והיה המפתח של אותו המקום שבו האבנים מונח תחת הכר שישן עליו אביו, וכדי לא לצער את אביו, לא הקיצו משנתו, והפסיד את ההון שהציעו לו חכמי ישראל. לשנה האחרת, נתן הקדוש ברוך הוא שכרו, שנולדה לו פרה אדומה בעדרו, ומכר אותה לחכמי ישראל בעד אותו סכום שהפסיד בשביל כבוד אביו.

ועוד סיפרו שם בגמרא על דמא בן נתינה, שפעם אחת היה לבוש בגדי זהב מאותם של נכבדי רומי, והיה יושב בין גדולי רומי, ובאה אמו וקרעה ממנו את אותו הבגד, וטפחה על ראשו וירקה בפניו, והוא לא הכלימה.

ועוד הביאו שם (דף לא:) מעשה ברבי טרפון, שבכל פעם שהייתה אמו יורדת ועולה למיטתה (שהייתה גבוהה מן הארץ) היה כורע כדי שתוכל אמו לרדת על גבו (דהיינו שהיה משמש לה כ"דרגש" לעלות ולרדת ממיטתה.) ועוד הובאו שם בגמרא כמה מעשים בגודל מצות כבוד אב ואם ועד היכן הדברים מגיעים.

ומרן רבינו יוסף קארו, בשלחן ערוך (יו"ד סימן רמ) פתח את הלכות כבוד אב ואם: "צריך ליזהר מאד בכבוד אביו ואמו ובמוראם", כי מצוה זו היא יקרה מאד, ובנקל יכול אדם להיכשל בה, ועל כן החובה מוטלת על כל אדם להיזהר הרבה במצוה זו לקיימה כהלכתה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה